עוד בלוף של ‘כלכלני המחאה המשפטית’ נחשף היום (שלישי, א’ בתמוז התשפ”ג) לאחר שנודע, כי כלכלת ישראל, דווקא עלתה שני מקומות אל המקום ה- 23 בשנת 2023 (לעומת 25 בשנת 2022) מבין 64 מדינות מפותחות, ב’מדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD’ – כך הודיע איגוד לשכות המסחר, המייצג את ‘מכון IMD בישראל’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים.
מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה על ידי מכון IMD, מדרג 64 מדינות על פי פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם; איגוד לשכות המסחר בישראל.
המדד, בוחן את ביצועי המדינות על פי ארבעה פרמטרים; חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
עורך דין אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב; “נתוני הדין וחשבון משקפים בראייה נכונה ואובייקטיבית את השינויים במבנה המשק בישראל, החוזקות והחולשות שלו
כמו כן, משקפים נתוני הדוח את השיפור של כושר התחרות של כלכלת ישראל בזירה הגלובלית עקב התרומה המכרעת של יצוא השירותים.
רצוי, כי נתונים אלה, יהוו אבן פינה בחשיבה של כל השרים הכלכליים וגם הפקידות הבכירה שטרם הפנימו כנחוץ את השינויים במבנה המשק ותרומתו המכרעת של מגזר המסחר והשירותים ליצירת מקומות עבודה, לתוצר העסקי, ול-זינוק ביצוא“.
מטעם אגף כלכלה באיגוד לשכות המסחר, ציינו, כי הנתונים נאספו בכל העולם ועובדו במהלך חודש אפריל השנה.
בראש הדירוג העולמי, מופיעות; דנמרק השומרת על מקומה זו השנה השנייה ברצף, ואחריה אירלנד (זינוק של 9 מקומות!), שוויץ (ירידה של מקום אחד), סינגפור (ירידה של מקום אחד), הולנד (עלייה של מקום אחד) ו-טאיוון (עלייה של מקום אחד).
בתחתית הדירוג ממוקמות; בוצוואנה (שומרת על מקומה), ברזיל (שומרת על מקומה), דרום אפריקה (שומרת על מקומה), מונגוליה (שומרת על מקומה), ארגנטינה (שומרת על מקומה) ו-ונצואלה, המדורגת אחרונה גם השנה.
מניתוח של איגוד לשכות המסחר את נתוני ‘מדד IMD‘ עולה, כי החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בצמיחה הראלית של השקעות גולמית במשק – ממקום 13 בשנת 2022 למקום ה- 4;
ישראל אם כן, בניגוד לחוזי השחורות בגין ההפיכה המשפטית, עלתה שני מקומות בתחום היזמות ממקום 7 בשנת 2022 אל המקום ה- 5 בשנת 2023;
█ גם בחלק מהסעיפים בהם דורגה ישראל במקומות נמוכים – נרשמו עליות בדירוגים
בכך שומרת ישראל על מקומה במקום ה-1 בסעיף השקעה במחקר ופיתוח (מו”פ) כאחוז מהתוצר; דירוג במקום ה-4 בסעיף הוצאה ציבורית על חינוך (כאחוז מהתוצר) – עלייה של שני מקומות מ-2022;
בסעיף כח אדם מיומן עלתה ישראל מן המקום 20 בשנת 2022 אל המקום 7 בשנת 2023; כמו כן, ישראל שמרה על מקומה ה-6 בהקמת חברות הזנק;
מבחינת שילוב נשים ב-כוח העבודה, עלתה ישראל אל המקום ה-12 מן המקום ה-15; בסעיף שימוש וניתוחים באמצעות ביג דאטא, עלתה ישראל 3 מקומות ממקום ה- 8 אל המקום ה- 5.
גם בחלק מהסעיפים בהם דורגה ישראל במקומות נמוכים – נרשמו עליות בדירוגים. כך למשל, שיעור ההשתתפות בכח העבודה עמדה ישראל במקום 54 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, נרשמה ירידה של שלב אחד לעומת שנה שעברה;
בסעיף תיירות נכנסת, ירדה ישראל 4 מקומות מן המקום ה-44 בשנת 2022, אל המקום ה-48 בשנת 2023; בהשקעה בתשתיות תקשורת ומידע, עלתה ישראל 3 מקומות, מן המקום ה-58 אשתקד, אל המקום ה-55 השנה;
בסעיף טכנולוגיות תקשורת, עלתה ישראל במקום אחד מן המקום ה-41 למקום 40; בסעיף נשים בעמדות ניהול, שומרת ישראל על מקומה – 41.
במכון המחקר IMD, מציינים וממליצים, כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים, על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות;
- הגדלת הפריון במשק בעיקר בענפי המסחר והשירותים,
- הפחתת הבירוקרטיה במגזר הציבורי והשפעתו על מדד המחירים לצרכן,
- הגדלת ההשקעה בתשתיות, כולל חינוך ותחבורה,
- הורדת מדד המחירים לצרכן, בעיקר מוצרי מזון,
- הגדלת התחרות במגזר העסקי.
█ להלן ניתוח איגוד לשכות המסחר את דירוג ישראל על פי 4 הפרמטרים המרכזיים במדד;
- קטגוריית חוסן כלכלי: ישראל עולה חמישה מקומות למקום ה-31;
- בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה) נרשמה עליה בדירוג אל המקום ה-7, ממקום 14 בשנת 2022.
- בסעיף התעסוקה נרשמה עליה ממקום 38 בשנת 2022 למקום 28.
- בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה ירידה למקום ה-59, מהמקום ה-55 בשנת 2022.
- בסעיף ההשקעות הבינ”ל נרשמה ירידה למקום ה- 23 מהמקום ה-20 אשתקד.
- בסעיף סחר חוץ נרשמה עליה מהמקום ה- 42 אל המקום ה-40.
- קטגוריית יעילות העסקים: ישראל עלתה שלושה שלבים אל המקום ה-24;
- סעיף ‘פריון ויעילות’ – ישראל רשמה עליה מהמקום ה- 30 בשנת 2022 למקום ה- 20 השנה.
- בסעיף ‘מימון’ (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) ישראל ירידה למקום ה- 30 לעומת 24 בשנת 2022.
- סעיף שוק העבודה (גודל השוק, כישורים וכד’) רשם עליה מהמקום ה-30 למקום 29.
- בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו”ל, תרבות לאומית וכד’) ישראל שמרה על המקום ה-24.
- בסעיף הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד’) נרשמה עליה מהמקום ה-29 בשנת 2022 אל המקום ה-24 בשנת 2023.
- קטגוריית מערכות התשתיות: ישראל יורדת שלב אחד למקום ה-18;
- בתחום הבריאות והסביבה נרשמה עליה מהמקום ה- 33, למקום ה-30.
- בסעיף התשתית הטכנולוגית (מורכב ממדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) ישראל שומרת על המקום ה- 10.
- בסעיף החינוך נרשמה ירידה למקום ה- 24 מהמקום ה- 22 בשנה שעברה.
- בסעיף התשתית המדעית נרשמה ירידה מהמקום החמישי למקום השישי.
- בסעיף התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד’) ישראל שומרת על המקום ה-35.
- קטגוריית יעילות ממשלתית: נרשמה ירידה של שני שלבים אל המקום ה-34;
- בסעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד’) ישראל רשמה ירידה למקום ה-28 השנה לעומת מקום 25 אשתקד.
- גם בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה עליה של מקום אחד למקום 26.
- בקטגורית חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עליה מהמקום ה- 42 אשתקד אל המקום ה- 37 בשנת 2023.
- בסעיף מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד’) נרשמה ירידה מהמקום ה-32 בשנת 2022 אל המקום ה- 36 לשנת 2023.
- בסעיף של מדיניות מסים (מיסוי אישי ועסקי) נרשמה יציבות במקום ה-31.
IMD World Competitiveness Center –
International Institute for Management Development Lausanne Switzerland.
