משרד הכלכלה והתעשייה, ממשיך במאמציו להקל על הרגולציה בישראל ולשפר את תנאי הסחר עבור העסקים הפועלים במשק. כחלק ממאמצים אלו, שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת חתם השבוע על תיקון משמעותי בצו היבוא החופשי, אשר מביא לביטול הצורך ברישיון יבוא למלט.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מהלך זה, צפוי להביא להקלה משמעותית בבירוקרטיה, לאפשר ליבואנים לייבא מֶלֶטממגוון רחב יותר של ספקים, ובכך להגביר את התחרות בשוק המלט המקומי.
ביטול רישיון היבוא, מהווה בשורה חיובית במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים, אשר לעיתים קרובות מתקשים יותר לעמוד בדרישות הרגולטוריות הקיימות.
צעד זה צפוי לסייע בהורדת עלויות עבור עסקים אלו, ובמקביל, להגביר את הגמישות בשרשרת האספקה שלהם.
עד כה, רישיון היבוא היווה עבור היבואנים בעיקר צעד בירוקרטי מתיש, כאשר איחור בהגשתו היה עלול להוביל לעיכובים משמעותיים במשלוחים ואף לקנסות כספיים.
הסרתו של מכשול זה, צפויה לייעל את תהליך היבוא ולהפחית את עלויות התפעול.
█ חשיבותו של המלט והמצב בשוק הישראלי
מֶלֶט הוא חומר חיוני בתעשיית הבנייה, המשמש כרכיב מרכזי בייצור בטון, טיט ועוד. אספקה יציבה ונגישה של מלט היא קריטית לפעילות תקינה של ענף הבנייה, המשפיע בתורו על מגוון רחב של תעשיות במשק.
בישראל, כ-60% מצריכת המלט מקורה כיום ביבוא. עד לפני כעשור, חברת נשר, שלטה באופן כמעט בלעדי בשוק הישראלי, כאשר כ-90% מהמלט שנצרך בארץ, יוצר על ידה.
עם זאת, צעדי ממשלה שונים, שנועדו לפתוח את השוק ליבוא, הביאו לביטול המונופול של נשר והגבירו את התחרות בענף.
כיום, המדינות העיקריות מהן מיובא מלט לישראל‘ הן; יוון, קפריסין, מצרים וירדן. חשוב לציין, כי היבוא מטורקיה, שהייתה בעבר ספקית משמעותית, פסק לפני כשנה בעקבות החרם הטורקי על סחורות מישראל.
המהלך הנוכחי של ביטול רישיון היבוא – מֶלֶט הוא צעד נוסף בכיוון הנכון, שמטרתו להגביר את היעילות והתחרות בשוק המלט הישראלי, לתועלת הכלכלה כולה.
