Site icon כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ | טור אישי של ד”ר אברהם בן-עזרא

0
0
ד”ר אברהם בן-עזרא, עזה

המאמר הזה הוא לא מאמר פוליטי; הוא כן מאמר המתייחס לעסקים בין מדינות וכנופיות, כלומר, ל”עסקת החטופים” היא העסקה הכי חמה בחדשות – אבל לא מהיבטים פוליטיים.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה בפייסבוקאו בטוויטר.

מתנהל משא ומתן על שחרור אזרחים שנחטפו בישראל על ידי פורעים – ומה משדרת מדינת ישראל ל-אויב בקול ענות גבורה, בדרישה קולנית ובתחינה בכיינית?

תסכימו איתי, כי הפעולות הללו, שהן מתוארות לעיל במתינות לעומת מה שמתרחש בכל “צומת קפלניסטית” ובכל עצרת חטופים, לא יוצרות תנאים נאותים למי שמנהל את המו”מ לשחרור החטופים מטעם ישראל.

בכך גורם באופן ישיר להקשחת עמדות החמאס, תוך רמיזה עבה שיגבירו את הדרישות, כי בין כה כאן יש לחץ על הממשלה הפועל כמלחציים ביחד עם לחץ החמאס.

צריך להודות ביושר, כי ההפגנות הבוטות והאלימות למען החזרת החטופים, גורמות באופן ישיר לכך שהחמאס יסרב לעסקה, על ידי הגדלת דרישותיו ללא גבול והקשחת עמדותיו.

זאת ועוד, במסגרת הפעילות הקפלניסטית, קבוצות הלחץ, דורשות להפסיק את המלחמה – דרישה בפרהסיה ובקול גדול, בעצם ימי המלחמה!!! הטענה היא – כי המלחמה מונעת שחרור חטופים!!!

כמובן שפעילות זאת לא מסבה מוטיבציה ללוחמים, ולמעשה פוגעת במפורש במורל צה”ל בזמן מלחמה.

מדובר בעבירה בטחונית/פלילית המתבצעת “מעל המקפצה“, ביודעין, כי מתנהלת מלחמה ונהרגים חיילים, תוך אמירה אם במפורש אם בהיקש, שהחיילים מסתכנים לשווא.

חי או מת, שממתינה לבואו, ואומרים לה; “המדינה שלך לא רוצה אותו כאן…”

ושוב אזכיר – איני כותב דברים אלו, כתב אשמה זה, מתוך מבט פוליטי – אלא מתוך נקודת מוצא של מתבונן ביקורתי על מה שמתרחש, ועל מה שקבוצות לחץ “קפלניסטיות” משדרות לכולי עלמא.

לחייל בשירות מילואים מעל 500 יום אשר נמצא תחת אש, לאב ששלח את ילדיו או סב ששלח את נכדיו להילחם על קיומה ועל ביטחונה של מדינת ישראל.

עכשיו אומרים לו, כי זו מלחמת שווא – כאילו שלא קרה מה שקרה ב- 7/10, לאימא של חטוף, חי או מת, שממתינה לבואו, ואומרים לה; “המדינה שלך לא רוצה אותו כאן…

לשגריר או מדינאי של מדינה זרה הרואה מול עיניו הצגה מטעם קבוצות מתוך עם ישראל, בה חיילי צה”להבלתי מוסרייםאונסים שבוי ערבי (ואחר כך, מסתבר, כי לא היו דברים מעולם),

למדינאי של מדינה זרה הנוכח יום יום בעיתונות ישראלית רווית ארס נגד מדינת ישראל, לצופים במרקע הרואים “ילדים רעבים” בעזה – מבלי להזכיר מדוע, אולי כהמשך לאירועי 7/10 ואולי בכלל לא רעבים

בכוונת מכוון, איני דן במסגרת זו ביועצת המשפטית לממשלה, ב“משפטי האלפים“, במינוי ראש השב”כ ובכל נושא שאינו מהווה גורם משפיע באופן ברור ובאופן ישיר על המלחמה ועל המשא ומתן לשחרור החטופים; ולא מתייחס לשום אירוע פוליטי.

מה שעל הפרק, הוא, זעקה כלפי כל, גם אם אף אחד לא שומע;

מה אתם עושים?

לאן אתם חותרים?

אתם מבינים לאן אתם עלולים להגיע?!

אתם קולטים מהן ההשלכות של ההרס, ומהן ההשפעות על המלחמה בזמן מלחמה, ועל החטופים כשהם עדיין במנהרות?

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.

תגובות
0
0



Exit mobile version