בנות הזוג הביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע בשנת 2012. שלוש שנים לאחר מכן ובעוד אחת מהן בהיריון שני, עלו היחסים על שרטון והן נפרדו. לאחר הלידה סירבה האם הביולוגית לאפשר לבת הזוג לראות את הבן הצעיר. כבוד השופטת לעניני משפחה בבית משפט השלום חיפה, הילה גורביץ שינפלד, פסקה, כי טובת הילד וסיפורו המשפחתי מחייבים קשר בינו לבין שתי האימהות.
■רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘פורטל ‘כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
שתי הנשים, שהכירו בשנת 2009, רכשו מספר ‘מנות זרע’ מתורם אחד. לאחר תהליך הפרייה הרתה אחת מהן וילדה בן, שאומץ על ידי האישה שנייה. בשנת 2015, כשהילד היה כבן 3, הרתה האם הביולוגית בשנית, מאחר שבת זוגה נאלצה לעבור כריתת רחם. כמה חודשים לפני הלידה, נפרדו השתיים.
בעוד שביחס לבן הבכור, נקבעו הסדרי שהות, סירבה האם הביולוגית לאפשר לבת זוגה לשעבר לפגוש בילד הצעיר והגישה תביעה למשמורת מלאה.
היא טענה, כי בת הזוג, אינה אמו של הבן הצעיר ואין ביניהם כל קשר גנטי או פיזיולוגי ואף לא זיקה רגשית שכן הם מעולם לא נפגשו.
עוד לדבריה, בת הזוג, התנגדה להרחבת המשפחה וניסתה למנוע ממנה להרות ומדובר באישה שעברה משברים רגשיים ונפשיים, ניסתה להתאבד ואינה מחזיקה מעמד במקום עבודה.
בת הזוג, הגישה גם היא תביעת משמורת וטענה, כי שני האחים, הובאו לעולם במסגרת אותו תא משפחתי, מאותו תורם שנבחר על ידי שתי האימהות. היא הדגישה, כי הייתה שותפה מלאה להליכי הפריון וההיריון.
עוד לטענתה, שני הקטינים, ימשיכו לגדול יחד כאחים ויש להם זכות לאותו סיפור משפחתי. היא ציינה בנוסף את זכויותיה ההוריות ואינטרס ההסתמכות שלה.
█ פני המשפחות בכל העולם משתנים ומודל המשפחה הגרעינית הקלאסית מאבד בלעדיותו
כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד מ-בית המשפט לענייני משפחה בעיר חיפה, מינתה מומחה רפואי. המומחה, הסיק, כי טובת הילד הצעיר היא לגדול עם שתי דמויות הוריות, כפי שגדל אחיו וכפי שתוכנן טרם לידתו.
המומחה, ציין, כי מחקרים מצביעים באופן ברור שמבחינה התפתחותית עדיף לילד לגדול עם שני הורים מאשר עם הורה אחד ויש לכך יתרונות כלכליים, רגשיים ואחרים. המומחה, הוסיף, כי המלצתו חשובה גם במערכת היחסים בין האחים שכן מצב בו לאחד מהם שתי אימהות ולשני רק הורה אחד, עלול לבלבל אותם ולעורר שאלות.
כב’ השופטת גורביץ-שינפלד, אימצה את חוות הדעת על אף הסתייגויות האם הביולוגית. כשציינה, כי בנות הזוג, יצרו מציאות חיים מסוימת, תכננו יחד ופעלו להרחבת משפחתן מתוך ידיעה שאחת מהן לא יכולה ללדת.
עוד לדבריה של כב’ השופטת, לא ניתן להתעלם מהמגמה לפיה פני המשפחות בכל העולם משתנים ומודל המשפחה הגרעינית הקלאסית מאבד את בלעדיותו. טובת הקטין, לדבריה, מחייבת להמשיך את “הסיפור המשפחתי” אליו נולד וזו גם טובת הילד הבכור.
קשר בין בת הזוג לבין הילד הצעיר, יהווה “גורם חוסן” עבור שני הילדים ויתרום להתפתחותם התקינה, הוסיפה כב’ השופטת.
לאור האמור, הורתה כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד על קיום מפגשים בין הבן הצעיר לבין בת הזוג במרכז קשר בליווי והדרכה של גורמי טיפול ועל הגשת תסקירים לצורך המשך ההליך בעניין המשמורת.
- בא כח התובעת (האם הביולוגית): עורך דין משפחה רון סולן
- בא כח הנתבעת: עורכת דין עירא הדר
הכותב/ת עורך דין יונתן דה פריס, העוסק גם ב-דיני משפחה, לא ייצג/ה בתיק זה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
◄הובא באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסק-דין“.
Add Comment