את ‘שירת הלוויתנים’ כולנו מכירים, אבל האם בקרוב נוכל להבין גם את שפתם ואולי אפילו לתקשר איתם? תשובות לשאלות מסקרנות אלו יהיה כנראה, ניתן לקבל בפרוייקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, בו מבקשים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT וכן שותפים נוספים, לפענח את שפת הראשתנים (לִוְויְיתָנֵי זֶרַע) ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים הללו.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרויקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). ב’מסיבת עיתונאים’ שנערכה היום (יום שני ז’ באייר התשפ”א, 19.4.21) דווח על פרויקט לוויתני הראשתנים, עשוי להימשך לכל הפחות כ- 5 שנים. הפרויקט נחשב לפרויקט רב תחומי, אשר ישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנוּת ועוד.
הוא ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים וכמובן במאות שעות צלילה שיאפשרו הידוק הקשר בין הצוללים ולוויתני הראשתנים, שיכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.
“הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לוויתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה, סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי.
האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שָׂפָה של ממש? האמת היא שאין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים.
לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה לנו הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסוימים והתנהגות מסוימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו, האם מדוּבר בשָׂפָה או לא.
כמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שָׂפָה, אולי נצליח לתקשר עם הלוויתנים“, אמר פרופ’ דני צ’רנוב מבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ’רני באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי המחקר.
█ פרופ’ צ’רנוב, דר’ דיאמנט ודר’ ניר; “זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו”
מטעם אוניברסיטת חיפה נמסר באמצעות מר אילן יבלברג ומר איתי שיינר לאתר ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’, כי מי שעומד בראש הפרויקט הייחודי הוא פרופ’ דיוויד גרובר, ראש הפרויקט המדעי מ-CUNY. פרופ’ צ’רנוב הוא המנהל האופרטיבי של הפרויקט וחבר בוועדה המדעית המובילה.
שמות מובילים נוספים הם; פרופ’ שפי גולדווסר, מברקלי/MIT, המתמחה במדעי המחשב ופענוח צפנים, פרופ’ רוב ווד מהרווארד, מנהל מערך הרובוטיקה, פרופ’ מיכאל (מייקל) ברונשטיין, ראש מערך הבינה המלאכותית מאימפרייל קולג’, פרופ’ שיין גירו, החוקר המוביל של הליויתנים הראשתנים כיום בעולם ועוד.
יחד עם פרופ’ צ’רנוב, החוקרים של אוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרויקט, הם; דר’ רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים ודר’ ברכה ניר, רֹאֲשַׁת החוג להפרעות בתקשורת.
חוקרי אוניברסיטה חיפה, אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה (מדינת אי בים הקריבי וחלק מהאיים הקאריביים) על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה, כל הצד האופרטיבי של המחקר.
“זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו”, אמרו פרופ’ צ’רנוב, דר’ דיאמנט ודר’ ניר.
“השתתפותם של שלושה חוקרים מהאוניברסיטה בפרויקט המחקר היוקרתי לצדם של החוקרים המובילים בעולם מהרווארד, MIT וברקלי, מעידה על העשייה המחקרית הענפה שנעשית באוניברסיטת חיפה ובבית הספר למדעי הים בפרט”, אמר פרופ’ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה.
