ארכיאולוגיה חדשות כאן ישראל מחקרים בארץ ובעולם

יציאת האדם מאפריקה ארעה בעידן הקרח לפי ממצא במערה בכרמל

מאובנים בני כ-200,000 שנה מ-מערה בכרמל, מעידים שיציאת האדם מאפריקה, התרחשה דווקא ב"עידן הקרח" ◄ בניגוד לתיאוריה הרווחת, אשר לפיה הקיפאון והיובש שאפיינו את תקופות הקרח, הרתיעו את בני האדם ומנעו נדידה בין יבשות, מחקר חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה למזרח התיכון התרחשה דווקא באקלים מאתגר שכזה.
0
0

האם נברן קטן שינה את ההבנה על הָאֵבוֹלוּצְיָה של האנושות? על שאלה חשובה זו, מנסים להשיב דר’ ליאור וויסברוד מטעם רשות העתיקות, שפרסם את ממצאים החדשים והמרתקים יחד עם פרופ’ מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה על שם זינמן ב’אוניברסיטת חיפה’ לאחר שממחקר שערכו התגלה, כי היציאה מיבשת אפריקה, התרחשה דווקא באקלים הקר והיבש בעידן הקרח, שהיווה מחסום לנדידה בין-יבשתית של האדם, לפני כ-200,000 שנה. במחקר, שבדק מאובנים של בעלי חיים מ”מערת מיסליה” שבגן לאומי הכרמל, זוהו, בין השאר, מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בעלי החיים נמצאו בסמיכות ללסת אנושית, בת קרוב ל-200 אלף שנים. המחקר של דר’ וויסברוד ועמיתתו פרופ’ מינה וינשטיין-עברון, פורסם אתמול (ראשון, כ”ח בסיון התש”פ) במגזין המדעי Journal of Human Evolution.

לדברי דר’ וויסברוד; “חקרנו מאובנים זעירים, רובם קטנים ממילימטר בודד, שהתגלו בתוך אותה שכבה שבה נמצאה לפני כשנתיים ‘הלסת האנושית הקדומה ביותר‘ של מין האדם המודרני (הומו-ספיאנס) מחוץ לאפריקה,

הממצא, כזכור, פורסם בזמנו על ידי פרופ’ ישראל הרשקוביץ’ מאוניברסיטת תל אביב ופרופ’ מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה בכתב העת היוקרתי Science.

דר' ליאור וויסברוד והלסת האנושית ממערת מיסליה בכרמל ברקע: מערת מיסלייה | צילומים: יולי שוורץ, ישראל הרשקוביץ, מינה וינשטיין-עברון
דר’ ליאור וויסברוד, הלסת האנושית, מערת מיסליה

עולה, כי ה”מאוּבנים” שנחקרו כעת, זוּהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים ואוכלי חרקים קטנים, שחלקם חיים היום באזורים גבוהים וקרים, כגון; הרי הזאגרוס שבצפון אירן וב-הרי הקווקאז“.

“מדהים שאפשר ללמוד משרידים של נברן אחד קטן על האנושוּת כולה” – ממשיך ומוסיף דר’ וויסברוד; “בין המינים שהתגלו בחפירה, הופתענו מאוד לגלות גם בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באקלים קר – בייחוד מין מסוים בשם; נברן חפרפרת (Ellobiuslutescens), שחי כאן ב-תקופת הקרח ונעלם מאזורינו לפני יותר מ- 150 אלף שנים.

משמעות הדבר היא, שכאן בארץ ישראל שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של אותו בעל חיים. מציאת הלסת האנושית בשכבת החיים של הנברן, משמעה שהאדם חי ושרד בתנאים אלה! לשרידים הזעירים של בעלי החיים הקטנים שחקרנו, יש חשיבות ראשונה במעלה לחקר האבולוציה האנושית.

 התגליות שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והתנהגותיות המודרניות

דר' ליאור וויסברוד עם מאובנים זעירים של מכרסמים מהחפירה | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
דר’ ליאור וויסברוד עם מאובנים

בעזרת המאוּבנים ניתן לגלות באילו תנאים יכולים, היו בני האדם הקדומים לשרוד בתקופות פרהיסטוריות שונות, ובאיזה קצב התפתחה היכולת האנושית להסתגל לתנאי אקלים מגוונים”.

דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לאתרכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי המחקר של דר’ וויסברוד מ-רשות העתיקות ופרופ’ וינשטיין-עברון מ-אוניברסיטת חיפה, מגלה כעת שהיציאה מאפריקה, התרחשה דווקא בתקופה של אקלים גלובלי של ‘תקופת הקרח’.

כמו כן, תומך בסברה שההתאמות שבזכותן הפך המין האנושי למין הדומיננטי בכדור הארץ, הופיעו כבר בשלב מוקדם באבולוציה שלנו.

לדברי החוקרת שניהלה את החפירה ב‘מערת מיסליה’ פרופ’ וינשטיין-עברון; “התגליות הפרהיסטוריות בישראל ובאזורים נוספים של צפון אפריקה ו-דרום-מזרח אירופה, משנות את התפיסות הקיימות בנוגע לאֵבוֹלוּצְיָה שֶׁל הָאָדָם.

התגליות שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והתנהגותיות המודרניות.

יכולות אלו, הן שאפשרו לנו להגיע לכל אחת מן היבשות תוך פרק זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, לזרז את הכחדתם של מיני אדם קדומים יותר ולמעשה לכבוש את העולם.

אם זה לא היה ה-אקלים אשר עיכב בתחילה את אבותינו הקדומים, יהיה על החוקרים לבחון הסברים אחרים ובהם כאלה שקשורים בדמוגרפיה של אוכלוסיות, יחסי הגומלין עם מיני אדם אחרים, או הופעתם המאוחרת של חידושים טכנולוגיים“.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן