מחלת הפרקינסון, שתוארה לראשונה על ידי הרופא הבריטי ג’יימס פרקינסון ב-1817 כ”רעד משתק”, היא המחלה הנוירולוגית בעלת קצב הגדילה המהיר ביותר בעולם כיום.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר.
בבסיסה, מחלת הפרקינסון, נגרמת מניוון הדרגתי של תאים במוח, המייצרים דופמין – מוליך עצבי החיוני לבקרה על תנועה, קוגניציה ורגש.
הסיבה לעלייה הדרמטית בשכיחותה, המכונה לעיתים “פנדמיית הפרקינסון“, נעוצה בשילוב בין עלייה בתוחלת החיים העולמית לבין גורמים סביבתיים תוצרי המהפכה התעשייתית.
◎ רקע: מחלת הפרקינסון – מההיסטוריה ועד ה”פנדמיה” המודרנית
מחקרים מצביעים על חשיפה מצטברת לחומרי הדברה (כגון; “פאראקוואט“) כימיקלים תעשייתיים (כמו; TCE) ו-זיהום אוויר כגורמי סיכון משמעותיים.
אם בעבר נחשבה למחלה של הגיל השלישי בלבד, כיום אנו רואים יותר ויותר מקרים של “פרקינסון בגיל צעיר” (לפני גיל 50).
בעוד שעדיין אין תרופה המרפאת את המחלה לחלוטין, המאה ה-21, הביאה עמה שינוי פרדיגמה; מעבר מטיפול בתסמינים בלבד לניהול מחלה הוליסטי.
הטיפול, כולל; התערבויות גנטיות, נוירולוגיה דיגיטלית ואופטימיזציה של אורח החיים, המאפשרים לחולים לחיות חיים מלאים ופעילים.
◎ תקווה חדשה בצל המספרים המדאיגים
בשבוע שעבר, צוין ברחבי העולם; ‘יום המודעות למחלת הפרקינסון‘. ה-11 באפריל, מצוין יום הפרקינסון הבינלאומי, יום זה נועד להעלות את המודעות למחלת הפרקינסון והאתגרים הכרוכים בה, עבור המתמודדים ובני משפחתם בכל העולם.
כיום, הנתונים מציגים תמונה מורכבת; בעולם חיים כ-10 מיליון חולים (כ-35,000 מהם בישראל) אך התחזיות צופות זינוק ל-20.4 מיליון עד שנת 2040, ולמעלה מ-25 מיליון עד 2050.
ד”ר פיוטר מליקוב, מומחה לנוירולוגיה ששמו הולך לפניו, מדגיש, כי למרות המספרים, המהפכה כבר כאן; “האבחון המוקדם עובר לידיים של הבינה המלאכותית (AI)” הוא מסביר.
מערכות אלו, מזהות שינויים מזעריים ב”דפוסי דיבור“, “תנועה” ואפילו “הקלדה” – שנים לפני ש”הרעד הראשון” מופיע.
◎ המהפכה באבחון ובטיפול
לצד מיפויי מוח מתקדמים, ד”ר מליקוב, מצביע על חידושים משני חיים;
- בינה מלאכותית; איתור מוקדם המאפשר התחלת טיפול בשלב שבו ניתן לעכב את התדרדרות התסמינים.
- תזונה ומניעה; מחקרים, מוכיחים, כי מזון מעובד, עלול להכפיל את הסיכון לתסמינים נוירולוגיים; “שינוי תזונתי הוא כלי טיפולי לכל דבר”, אומר ד”ר מליקוב.
- טכנולוגיה פולשנית ולבישה; מגירוי מוחי עמוק (DBS) ועד שעונים חכמים המנטרים תנודות במצב החולה בזמן אמת.
◎ האתגר הישראלי: פרקינסון תחת אש
בישראל, המלחמה, מוסיפה נדבך של קושי. כשה”סטרס” הוא “אויב” ידוע של חולי פרקינסון, המחמיר נוקשות, רעד וחרדה.
ד”ר מליקוב, קורא לחולים ולבני משפחותיהם להיערך מראש; להנגיש את המרחב המוגן, לשמור על רציפות תרופתית ולייצר סביבה רגועה ככל הניתן, כדי להפחית את השפעות הלחץ הביטחוני על המצב המוטורי.
◎ תפקיד המשפחה: הסוד לאיכות חיים
“המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהצוות המטפל“, מוסיף ד”ר מליקוב ומסכם; “תמיכה נכונה – שילוב בין עזרה בניהול המחלה לבין עידוד לעצמאות – הופכת את הפרקינסון ממחלה משתקת ל-מצב כרוני שניתן לנהל בכבוד וברווחה“.
משרד יחסי ציבור | אסטרטגיה שיווקית | ייעוץ תקשורתי | דוברות מירב בורמד ‘Burmad’ מוסיפים, כי למידע נוסף וייעוץ; “מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת” רחוב הנחושת 3, תל אביב | טלפון; 03-6140614“.
