לקראת יום הכיפורים (צום השביעי, החותם את הימים הנוראים) יש בינינו המאחלים; “חתימה טובה” ויש המאחלים; “גמר חתימה טובה”. האקדמיה ללשון העברית, מבהירה, כי יש ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות: אצל יוצאי עדות המזרח מקובלת יותר ברכת “חתימה טובה” ואצל רוב יוצאי אשכנז; “גמר חתימה טובה” (ובראשי תיבות גמח”ט) או; “גמר טוב”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בחסידות חבד, מקפידים לאחל; “חתימה טובה” עד יום הכיפורים ואילו מיום הכיפורים ועד הושענא רבה כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ”א בתשרי, מאחלים; “גמר חתימה טובה” וכך מובא גם ברשימה ברכות וביטויי נימוס של ועד הלשון משנת תרפ”ח (1928).
איחולי עשרת ימי תשובה הן מקבץ ברכות הנהוג, כי אדם מברך בהן את רעהו. ברוב הברכות, ניתן דגש על הרעיון המרכזי של עשרת ימי תשובה שהוא רעיון הדין וכן לכל הברכות ישנה כוונה דתית כשמברכים אותן.
מנהג זה, שהוא אולי המקור לעצם האיחול “גמר חתימה טובה” מתבסס על התפיסה הקבלית שלפיה החתימה הסופית של הדין, נעשית ב’הושענא רבה‘.
רבים שואלים מדוע ‘גמר חתימה טובה‘ ולא; ‘גמר חתימה טוב‘. מתשובת האקדמיה ללשון העברית, עולה, כי ממה שנכתב לעיל; סדר ההצטרפות הוא זה; קודם היה מטבע הלשון; ‘חתימה טובה’ ואליו נוסף הרכיב ‘גמר’.
(גמר) חתימה טובה!
█ על האקדמיה ללשון העברית
באלול תשי”ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, והונח בו היסוד לפעולת האקדמיה ללשון העברית, ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. בכסלו תשי”ד, החלה האקדמיה בפעולתה.ואלו הן מטרותיה של האקדמיה ללשון העברית, שנקבעו בתקנון האקדמיה;
א. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה.
ב. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיה וגלגוליה.
ג. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.
ד. לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור.
האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני תקן הלשון שנתפרסמו ב”רשומות” מחייבות את מוסדות המדינה.
בראש האקדמיה עומד נשיא האקדמיה ולצדו סגן הנשיא. חברי האקדמיה – חוקרי הלשון העברית והספרות העברית לדורותיה לצד יוצרים ומתרגמים – מתכנסים לישיבות האקדמיה ללשון העברית, משתתפים בוועדות האקדמיה וממלאים תפקידים נוספים.
האקדמיה היא מוסד עתיר ידע, והיא מעמידה את אוצרותיה לרשוּת הכלל לצורכי לימוד עיון ומחקר בפרסומים מדעיים ובאתרים ייעודיים במרשתת.
מראשית שנות האלפיים פועלת האקדמיה להנגשת מפעליה לציבור. לשם כך, החליטה האקדמיה להקים בית חדש ופתוח שבו תורחב פעילות המחקר והפעילות התרבותית־ציבורית.
מקומו בקריית הלאום בעיר ירושלים, הולם את מעמדה הלאומי־ממלכתי של האקדמיה.
*הכתבה מובאת מאתר של האקדמיה ללשון העברית.
