ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון, י’ באדר התשע”ח) את יוזמת שר הכלכלה והתעשייה מר אלי כהן ו’הרשות ההגבלים העסקיים’ לקידום התחרות וצמצום הביורוקרטיה, זאת לאחר שפרסמו את תזכיר החוק אשר מטרתו העיקרית הינה לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות הגבלים עסקיים ולמקד את העשייה שלה בקידום התחרות ובהורדת יוקר המחיה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במסגרת תיקון החקיקה, יוסר הנטל הבירוקרטי מגופים שאינם פוגעים בתחרות, על מנת לאפשר לעסקים הפועלים בהגינות לקדם צמיחה כלכלית במשק.
“התיקונים יעדכנו את החוק כך שיתאים לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נחקק לפני כ-30 שנה וכן יקרבו את הדין הישראלי למקובל בעולם בתחום ההגבלים העסקיים.
שר הכלכלה והתעשייה מר אלי כהן; “צעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המיותר, ולהקלה על המסחר ועשיית העסקים במשק! הרפורמה תאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את פעילות האכיפה האפקטיבית שלה ולהפנות את משאביה לקידום התחרות, ולחיזוק את ההרתעה כנגד מונופולים וגופים אחרים הפוגעים בתחרות”.
הממונה על ההגבלים העסקיים, עורכת דין הגב’ מיכל הלפרין; “אני מברכת את שר הכלכלה ואת ועדת השרים לחקיקה על אישור הצעת החוק. החוק במתכונתו החדשה יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים.
תיקון החוק, יאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות ביחס לעסקים שפוגעים בתחרות”.
דובר שר הכלכלה והתעשייה מר עומרי ארנטל, מסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’, כי; כעת, לאחר שוועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק, השלב הבא בהליך החקיקה הוא הגשת הצעת חוק לכנסת.
█ עיקרי השינוי המוצע;
- הרחבת הגדרת בעל המונופולין הכפוף לחובות והאיסורים בחוק ההגבלים העסקיים, כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ- 50%. החוק הנוכחי, קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין.
- צמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים. הצמצום ייעשה על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון ₪ למחזור משותף של 360 מיליון ₪.
עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית שעבר המשק הישראלי מאז שנקבע הסכום הנוכחי בחוק בשנת 1999, וכן לאור זאת שבמדינת ישראל, ישנו נטל רגולטורי של פיקוח על מיזוגים רב יחסית למדינות ה-OECD.
כפי שניתן לראות בתרשים למטה, לפי נתוני ה-OECD, נמצאת ישראל, גבוה, במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD, במספר מיזוגים המוגשים לאישור, יחסית לגודל האוכלוסייה.
- ביטול המגבלה של עד 24.5 מיליון ₪ לעיצום מרבי כנגד מפרי החוק, כך שכלל העסקים במשק הישראלי, יהיו כפופים לרף עיצומים עליון בשיעור של 8% ממחזור מכירותיהם.
המצב הקיים מיטיב באופן לא מוצדק דווקא עם התאגידים הגדולים והחזקים ביותר במשק, אשר להם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים. התיקון, יביא לחיזוק ההרתעה והאכיפה ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי.
- לגבי הסדרים כובלים, הרפורמה תמשיך את המגמה של צמצום הצורך באישורים ביורוקרטיים ומעבר לאיסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות. התיקון, ייעשה על ידי מהלך משלים לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בהרחבה של כללי פטור סוג. הכוונה היא שהסדרים, כגון; מיזמים משותפים שאינם מיועדים לפגוע בתחרות ואינם פוגעים בתחרות.
- השוואת תקופות הבדיקה של עסקאות מיזוג ושל הסדרים כובלים – קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ-90 ל-30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ואישור מיזוגים בעוד 120 יום במקרים שבהם הבדיקה מורכבת ודורשת פרק זמן ארוך יותר.
- שינוי שמו של חוק ההגבלים העסקיים ל‘חוק התחרות’ ותיקונים דומים ביחס ל-בית הדין להגבלים עסקיים, הממונה על הגבלים עסקיים ו-רשות הגבלים עסקיים.
