המשרד להגנת הסביבה, הודיע, כי בהתאם להתחייבות ועל-פי החלטת הממשלה מס’ 832 מ-23 בפברואר 2021, אחרי אירועי “זפת בסערה” ו-זיהום חופי הים התיכון בנפט גולמי, פרסמה היום (יום שני, ט”ז בניסן התשפ”א) השרה להגנת הסביבה חברת כנסת הגב’ גילה גמליאל את תזכיר ‘חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ”א- 2021’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’ירוק נעים | אתר הגנת הסביבה של המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המשרד, מבהיר, כי מטרת החוק המוצע, היא ליישם את הוראות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום משנת 1990 אשר ישראל, אשררה ביוני 1999.
האמנה, נחתמה בעיר לונדון בעקבות התרחשותם של מספר אסונות ימיים גדולים ושבמהלכם נשפכו אלפי טונות של שמן אל ה-ים ושבעטיים נגרמו ‘נזקים סביבתיים‘ בלתי הפיכים ל‘סביבה הימית‘.
לאור אירועים אלו, התגבשה, ההבנה, כי יש הכרח לייצר מוּכנות ותגוּבה במדינות, כדי לצמצם את התפשטוּת הזיהוּם ואת ה’נזק הסביבתי‘ הנובע ממנו.
האמנה, נועדה להביא את המדינות החופיות למוכנות לתקריות של זיהום-ים בשמן על סוגיו, לרבות באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה באמצעות ציוד, ספינות וכוח אדם מיומן לטיפול בזיהומים של הים בשמן והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-לאומי.
בהתאם לתזכיר ‘חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ”א- 2021‘ הגופים שבתחומם או באחריותם, יש רצועת חוף או הפועלים בים; הרשויות המקומיות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, הנמלים, המפעלים, מתקנים ביטחוניים ובעלי מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי – כולם, ייערכו לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן, ויידרשו להכין תכניות חירום ולהיערך לפיהן.
כמו-כן, מסדירה הצעת החוק ‘חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ”א- 2021‘ את אופן הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן.
יצוין, כי בהחלטת הממשלה 832 מפברואר 2021, נקבע, כי; ועדה מיוחדת בראשות מנכל המשרד להגנת הסביבה, מר דוד יהלומי, תכין תוכנית בשיתוף משרד האוצר ותמליץ בתוך 6 חודשים ממועד ההחלטה על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות למניעתם, לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך.
כמו כן, נקבע, כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, ידונו בתקצוב של הקרן בסך 25 מיליון שקל, כדי לאפשר לה מענה לאירוע בסדר גודל כזה בעתיד.
בהחלטת ממשלה זו, יש הכרה בכך שכדי להיות ערוכים טוב יותר – יש לגייס תקני כוח אדם ייעודי ל-יחידה הימית במשרד להגנת הסביבה ולקבל תקציבים ייעודיים ל‘קרן למניעת זיהום ים’.
הוראות החוק, המוצע, מטילות על בעלי התכניות; רשויות מקומיות, רשות הטבע והגנים, מפעלים ומתקנים ביטחוניים – חובת טיפול בתקרית שאירעה בתחומם ובתוצאותיה’ אף אם הם לא גרמו לה.
█ השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל; “אירוע זיהום חופי ישראל בזפת לפני כחודש, חידד את החשיבות הרבה בהשלמת המוכנות וההיערכות הלאומית בישראל”.
לדברי אנשי המשרד להגנת הסביבה, אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של עיקרון “המזהם משלם” ומחובתו של מי שהתקרית ארעה עקב פעילותו, במישרין או בעקיפין, על פי כל דין לשאת באחריות מלאה ולממן את הניקוי והשיקום של נזקי תקרית זיהום חופי ישראל בזפת.
במקרים מסוימים, כאשר אין מזהם וכתובת שממנה, ניתן להיפרע מהוצאות הניקוי לטיפול בתקרית, ניתן יהיה לפנות לקרן ל‘מניעת זיהום הים’ שמטרתה לרכז את האמצעים הכספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום מי-ים וחופים, לניקויים לפיקוח עליהם לקבלת שיפוי של בעלי תכניות שאינם הגורם המזהם ושטיפלו בתקרית ובתוצאותיה וכתוצאה מכך, נגרמו להם הוצאות.
לשם כך, מוצע לשמור בקרן, סכום קבוע בסך 15 מיליון שקלים – או סכום אחר שתקבע הנהלת הקרן מתוך הכנסותיה השוטפות. במקרים שבהם אין לזיהום כתובת ובתקנת החירום בקרן אין סכום מספק, הרי שהממשלה תידרש להחליט ולהקצות תקציב ייעודי מיידי בהתאם.
המשרד להגנת הסביבה, מדגיש, כי על מנת ליישם את החוק המוצע, נדרשים למשרד להגנת הסביבה, לפחות 20 תקני כוח אדם תוספתיים.
כמו כן, יש להשלים את תקציב החירום שנלקח מ-הקרן למניעת זיהום ים באירוע “זפת בסערה” בסך 45 מיליון שקלים.
וכן תקציב קבוע בהיקף 15 מיליון שקל בשנה ממקורות האוצר עבור היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והמקור לפעולותיה הקרן למניעת זיהום ים – כל זאת על מנת שתוכל למלא את המטלות והמשימות הרבות המוטלות לפתחה.
השרה להגנת הסביבה, חברת הכנסת הגב’ גילה גמליאל; “אירוע זיהום חופי ישראל בזפת לפני כחודש, חידד את החשיבות הרבה בהשלמת המוכנות וההיערכות הלאומית בישראל.
כפי שקבענו בהחלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות ‘זיהום הים והסביבה החופית בשמן‘ ואני קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים, לא לחסום הפעם את קידום החוק החשוב ולאפשר לישראל ליישר קו עם אמנות בין-לאומיות ועם הסטנדרט במדינות ה-OECD.
הדבר החשוב ביותר כעת הוא שהמשרד להגנת הסביבה, יקבל את התקציבים והתקנים הנדרשים, כדי שהחוק שאנחנו מעבירים, יהיה בעל ערך ונוכל להיות ערוכים כמדינה לטפל בצורה מיטבית באירוע זיהום הים הבא”.
◄ אל; תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ”א- 2021.
