בקשת בנק ישראל לתקן את כללי הסליקה האלקטרונית של שיקים, ולהתאימם ל’רפורמת ניידות חשבונות הבנק’ שצפויה להיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב – אושרה בסוף השבוע שחלף (יום רביעי, כ”ו באב תשפ”א) ב’ועדת הכלכלה של הכנסת’ בראשות יושב ראש הוועדה, חבר כנסת מיכאל ביטון (“סיעת כחול לבן”).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עוד בשנת 2016, אוּשר חוק הסליקה האלקטרונית אושר בוועדה שאפשר לעבור מ’סליקה ידנית של שיקים‘ בין הבנקים ל’סליקה אלקטרונית‘. מדובר בתיקון, הנוגע לשמירת שיק בסכום של למעלה מ’חצי מיליון שקל‘.
כידוע, הבנקים, נדרשו לשמור אותו לשנתיים, אולם במידה וה”שיק חזר” והלקוח עבר לבנק חדש, הוא יוכל במשך חצי שנה להפקידו שוב.
כדי לאפשר את המעבר התקין, אושר התיקון שיחייב את כל הבנקים לשמור את השיקים הללו לתקופה של שנתיים וחצי. את התיקון ביקשה משטרת ישראל, זאת כדי למנוע פגיעה ביכולת להציג ‘ראיות בהליך פלילי‘.
ראש מטה המפקח על הבנקים של בנק ישראל, הגב’ טל הראל, ציינה והזכירה, כי מדובר בחקיקה שיצאה לדרך לפני 3 שנים וחצי, ב’חוק ההסדרים ב-2018‘, שנועדה להגביר תחרות, לשפר את השירות של הבנקים ולחזק את יכולת המיקוח של הלקוחות.
“המטרה היא להקל על המעבר בין הבנקים, בצורה קלה ובטוחה, כך שהוא יתבצע תוך 7 ימי עסקים ו-ללא עלות ללקוח“. הוסיפה הגב’ הראל.
במסגרת זאת הבשורה החשובה היא שירות ‘עקוב אחרי‘ של החיובים והשיקים. השירות, יעלה לאוויר ב-22 בספטמבר, אמנם זה “נופל” על חול המועד סוכות וזה קצת מאתגר, אך אנחנו מוודאים שהתהליך מתנהל כמו שצריך.
הבנקים ערוכים לכך, וזו מהפכה משמעותית”, סיכמה ראש מטה המפקח על הבנקים של בנק ישראל, הגב’ הראל.
נציגת משרד המשפטים, עורכת דין לירון מאוטנר לוגסי, הסבירה; התיקון\ מסדיר את האחריות של הבנקים במקרה שלקוח נתן שיק של בנק אחד, ועבר לבנק אחר. לאחר 7 ימים, בהם יושלם המעבר, יקבע הנגיד, תקופה של שנתיים במהלכה החיובים שיגיעו לחשבון הישן שנסגר, ינותבו אל החשבון החדש.
עוד הובהר, כי לקוח שפתח חשבון חדש ובחשבון הישן “חזרו” לו 9 שיקים, הלקוח לא יהפוך ללקוח מוגבל אם יחזור שיק נוסף בחשבון החדש.
עורכת דין מאוטנר לוגסי, הבהירה, כי גם כיום זה המצב במקרה שלקוח מנהל שתי חשבונות וכי ה-הגבלה היא לפי הנעשה בחשבון ולא לפי כל הפעילות של הלקוח.
█ חבר כנסת ביטון; האם זה ש’אחוז המעבר’ לא השתנה, זה בגלל שללקוחות אין סיבה לעבור, משום שהבנקים, מתנהלים אותו דבר, באופן שדומה לקרטל.
יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר כנסת מיכאל ביטון, ביקש לברר הוא מה נתח השוק של כל בנק וכיצד תימדד השפעת הרפורמה, האם הגדילה את המעברים והוזילה מחירים.
הראל, השיבה, כי המערכת, יוּבאה מאנגליה, ושם לא השתנה אחוז המעבר, אך השירות ללקוחות השתפר, ואמרה, כי הפיקוח על הבנקים, יבחן זאת.
יושב ראש ועדת הכלכלה, תהה האם זה ש‘אחוז המעבר‘ לא השתנה, זה בגלל שללקוחות אין סיבה לעבור, משום שהבנקים, מתנהלים אותו דבר, באופן שדומה לקרטל.
“זה טוב שתהייה ללקוחות אפשרות לעבור בין בנקים תוך שבוע, אבל השאלה האם יש תחרות אמתית. הוועדה, תמשיך לעקוב ותוודא שהתכלית של הרפורמה, שהצרכן, ישלם פחות ויקבל תמורה יותר טובה לכספו, אכן מתממשת”, אמר.
חבר הכנסת יעקב מרגי, (“סיעת שס“) שעמד בראש ועדת הכלכלה בעת שזו אישרה את התיקון לחוק שנועד למנוע מלקוחות שעוברים בין בנקים להחליף שיקים שנתנו ובכך להקל על המעבר, בירך על השלמת המהלך.
היושב ראש ביטון, תהה האם יש יותר גירושים מעזיבה של בנקים, וחבר הכנסת מרגי, אמר, כי מדובר בנדבך נוסף להנגשת התחרות בין הבנקים, והוסיף, כי; “נמשיך לעקוב ונוודא שזה לא יהיה הצעד האחרון”.
בתום הדיון’ כאמור, אושר התיקון פה אחד, בקולותיהם של יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר כנסת מיכאל ביטון, וחבר הכנסת יעקב מרגי.
