‘קיצוץ המים לחקלאות’ העסיק היום (יום שלישי, י”ב באב התשע”ח) את ועדת הכספים של הכנסת בראשותו של חבר כנסת משה גפני. הועדה, התקיימה ביוזמתו של חבר כנסת איתן ברושי (סיעת “המחנה הציוני”) חבר קיבוץ גבת. החקלאים, נכנסו מודאגים ויצאו מודאגים יותר, לפי שעה. ייתכן שבעוד שבועיים, הם יצאו רוויים אם ממים או בפיצוי כספי הולם.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ועדת הכספים של הכנסת, נעתרה לבקשת החקלאים וקראה לטפל בעניין לאלתר.
הועדה, גם קראה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות ו’התאחדות חקלאי ישראל‘ לשבת לנהל משא ומתן אינטנסיבי למתן פיצויים לחקלאים בנושא ותוך שבועיים לבוא אל ועדת הכספים עם פתרונות בנושא.
דוברת התאחדות חקלאי ישראל הגב’ דפנה כהן נוריאל, מסרה ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי בנוסף פנה חבר כנסת משה גפני אל מזכל התאחדות חקלאי ישראל, מר אבשלום (אבו) וילן בבקשה להגיש ל‘ועדת הכספים של הכנסת’ תכנית לפתרון בנושא.
מזכל התאחדות חקלאי ישראל, מר אבו (אבשלום) וילן, אמר במהלך הדיון; ״רשות המים, הפכה למחלקה באוצר, ל”דובון הכן, כן של האוצר“.
וילן, הוסיף, כי; “פניתי לאגף התקציבים במשרד האוצר שישב איתנו בנושא על הקיצוץ במים לחקלאות“.
המזכיר הכללי של התאחדות חקלאי ישראל, מר אבו (אבשלום) וילן, תקף והזהיר, כי; “הקיצוץ במים לחקלאות ובעיקר ‘החקלאות הרב שנתית’ לא יכולה להיפסק.
חקלאים לא יכולים להפסיק להשקות. אין מדיניות. יש לתבוע מאגף התקציבים של האוצר לשבת עם החקלאים ולטפל בבעיה לאלתר”.
. בתוך כך, אחראית רשות המים על שימור ושיקום מקורות המים הטבעיים, פיתוח מקורות מים חדשים ופיקוח על צרכני ומפיקי מים.
מטרתה העיקרית של הרשות – לאפשר שירותי מים וביוב באיכות ובאמינות מירבית באופן יעיל תוך הגדלת הרווחה בת הקיימא של תושבי מדינת ישראל.
█ רשות המים צריכת המים בחקלאות, מהווה כמחצית מצריכת המים בישראל
■ הקצאות המים לחקלאות; על פי נתוני רשות המים, האחראית על ניהולו, תפעולו ופיתוחו של משק המים בישראל, עולה, כי צריכת המים בחקלאות, מהווה כמחצית מצריכת המים בישראל.
ואולם, ניתן לראות, כי על פני השנים החלק היחסי של המים הנחותים לחקלאות הולך וגדל לעומת חלקם היחסי של המים השפירים המשמשים להשקייה חקלאית, ההולך וקטן.
על-פי החלטת הממשלה, כותבים אנשי רשות המים, נקבעו נורמות לכמויות השימוש במים לגידולים שונים כאשר הקצאת המים לצריכה חקלאית, נועדה לחקלאות הפרטית ולחקלאות המתוכננת בקיבוצים ובמושבים.
הקצאת המים לחקלאות הפרטית החלה למעשה עם חקיקת חוק המים ותקנות הקיצוב שהותקנו על פיו.
הנורמות, נקבעו לפי כמויות השימוש במים לגידולים השונים, כאשר שכלול הנורמות השונות, קובע בסופו של דבר את גובה מכסת המים לכל חקלאי.
■ קיצוץ בהקצאות המים;
בשנת 1986, החלה מדינת ישראל לקצץ בהקצאות המים לחקלאות, לאור ומחסור המים ההולך וגדל. עיקר הקיצוץ נעשה בהקצאות המים המגיעים מהמערכת הארצית התלת אגנית; הכינרת, אקוויפר החוף, אקוות ירקון תנינים והמקורות המזינים אותם.
אנשי רשות המים, כותבים באתר הרשות, כי לפי החלטת משרד החקלאות, הקיצוץ, נע בין 20% ל-70% מהקצאת הבסיס. על מנת למזער את נזקי הקיצוץ, נקבעו שיעורי הקיצוץ בהתאם לגידולים השונים. קיצוץ מינימלי, חל על גידולים רב שנתיים (מטעים) ועל גידולים עתירי השקעה (חממות) וקיצוץ מקסימלי, נקבע לגידולי כותנה וגידולי שדה.
■ שימוש חקלאי במי שפכים מטוהרים (קולחין);
ברשות המים, מבהירים, כי ‘השבת הקולחין‘ משרתת מספר מטרות חשובות ראשית; טיהור מי הביוב מונע את זיהום מקורות המים והסביבה. שנית, שימוש במי קולחין להשקיה חקלאית, מאפשר חיסכון במים שפירים. עידוד השימוש במי הקולחין, מתבטא בתעריפים נמוכים משמעותית יחסית למים שפירים.
יתרה מזו, בשנות בצורת (ראה סרטון), כאשר הקצאות המים השפירים לחקלאות מקוצצות בשיעורים גבוהים, לא חל בדרך כלל קיצוץ במי הקולחין.
‘רשות המים’ מציינת, כי בשנים האחרונות היא מסייעת ליזמים פרטיים בהקמת מפעלים פרטיים להשבת קולחין לחקלאות. הסיוע, כולל ליווי מקצועי ואף מתן מענקים לביצוע השקעות.
