הרב אורי זוהר, איננו עוד איתנו; שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ובמאי קולנוע מהבולטים ביותר בקולנוע הישראלי לדורותיו מרביתם של הסרטים עם; אריק איינשטיין וצבי שיסל. בשלהי שנות ה-70, חזר בתשובה והפך איש ציבור חרדי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הרב אורי זוהר, נפטר הלילה (חמישי, ג’ בסיון התשפ”ב) בביתו, בן 86 והובא היום אחר הצהרים למנוחת עולמים בבית העלמין גבעת שאול מביתו בשכונת רוממה שבירושלים, אלפים, ליוו אותו בדרכו האחרונה.
זוהר, היה; שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ובמאי קולנוע מהבולטים ביותר בקולנוע הישראלי לדורותיו .מרביתם של הסרטים עם; אריק איינשטיין וצבי שיסל. בשלהי שנות ה-70, חזר בתשובה והפך רב ואיש ציבור חרדי.
כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה ב’פרס ישראל‘ אך הרב זוהר, סירב לקבלו.
אורי זוהר נולד בעיר תל אביב להורים שעלו לארץ ישראל מפולין שנתיים טרם לידתו. בעת שירותו בצהל באמצע שנות ה-50, תקף קצין ונשפט למחבוש (כלא).
בעת ישיבתו בכלא הצבאי, הכיר אותו ארי הרצברג, מפקד להקת הנחל, וצירפו ללהקה.
זוהר, שירת בלהקה יחד עם חיים טופול ואברהם הפנר, שותפיו לעתיד בעשייה בתחום הקולנוע.
נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת “בצל ירוק” שזכתה להצלחה כבר מתכוניתה הראשונה, “כביסת הרש” (שנת 1958). בשנת 1960, לאחר 5 תכניות, התפרקה הלהקה.
לאחר מכן, שיתף פעולה זוהר עם שַׁייקֶה אופיר (4 בנובמבר 1928 – 17 באוגוסט 1987) שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט, מחזאי, תסריטאי, במאי, זמר ופנטומימאי ישראלי, מהחשובים והבולטים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים.
,שיתוף הפעולה במספר מערכונים, כמו; “יוסק’ה ברגר התעשר” ו”תקרית גבול“. בסוף שנות ה-50, הקים עם אברהם דשא (פשנל) את משרד ההפקות “התיאטרון העממי“.
בשנים 1961–1962 השתתף אורי זוהר במופעים המוזיקליים “משלי ערב” ו”תל אביב הקטנה“, שהועלו ב-מועדון החמאם ביפו.
הוא החל לשדר תכניות הגיגים ברדיו, העלה תכניות יחיד (הוא נהג לאלתר על הבמה ונחשב מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל) ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית, החל להנחות ואף ליצור תכניות טלוויזיה, כמו; תכניות המערכונים “לול” אותה גם ביים, ולאחר מכן, התוכנית הפופולרית “זה הסוד שלי“.
בנוסף זוהר, הנחה אירועים שונים, בהם טקסי “מלכת היופי” ואירוע הניצחון של מכבי תל אביב בשנת 1977. היה פעיל בעמותת אזרחים תומכי רבין (את”ר).
באותה תקופה, ביצע שירים שהפכו לקלאסיקה של הזמר העברי, בהם “שיר הפטנטים” ו”החופש בבית הבראה“, אותו ביצע יחד עם אשתו דאז, אילנה רובינא. שאלה שאפיינה את זוהר בהופעותיו הייתה; ”אני יפה?“.
בשנת 1976, שיחק אורי זוהר בתיאטרון חיפה בהצגה “הנבחרים” מאת יעקב שבתאי בבימויו של עודד קוטלר. עד שנת 1977, השנה בה החל בתהליך חזרה בתשובה, היה זוהר שחקן ובדרן מבוקש.
█ אורי זוהר | קריירת בימוי ומשחק
אורי זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט “עץ או פלסטיין” (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע נתן אקסלרוד והבמאי יואל זילברג.
הסרט, בקריינות של חיים טופול, התבסס על “יומן כרמל” של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב בארץ ישראל מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה “חור בלבנה” משנת 1964.
זוהר, ניסה בשנת 1966 להעלות ערב כוכבים בראשותו. התוכנית נכשלה באופן חרוץ, הקהל החל לצעוק בוז ו-דן בן אמוץ (נקרא בקיצור; דב”א) 13 באפריל 1924 – 20 באוקטובר 1989) שהיה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, מנחה ואיש בוהמה. מיוצרי הווי הפלמח, עלה לבמה להרגיע את הרוחות.
לאחר התוכנית, הכריז זוהר במסיבת עיתונאים שהוא פורש מן הבמה ומתרכז בקולנוע. לאחר מכן, באו הסרטים “מוישה ונטילטור” (שנת 1966) ובשנת 1968, נבחר לביים את ההפקה הבינלאומית הגדולה “בלומפילד“, אך פוּטר לאחר כמה ימים עקב מחלוקות עזות עם כוכב הסרט ריצ’רד האריס.
סרטו “שלושה ימים וילד” על-פי הנובלה של אברהם ב. יהושע, הביא לו ביקורות מעולות וזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן.
בשנים שאחרי, ביים את; “השכונה שלנו“, “כל ממזר מלך“, “התרוממות” ו”התרנגול” משנת 1971. זוהר גם שיחק ב”קוראים לי שמיל” (1973, בבמויו של ג’ורג’ עובדיה) ויצר את סדרת הטלוויזיה “לול“.
בסוף שנות ה-60, אספו סביבם זוהר וחברו הזמר אריק איינשטיין, מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה “חבורת לול“.
הוא ביים את הטרילוגיה “מציצים“, “עיניים גדולות” ו”הצילו את המציל” על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת “לול” (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה).
את הסרט “עיניים גדולות“, שנכתב לפי תסריטו של הסופר יעקב שבתאי, יצר זוהר כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה שוסטר.
מערכוני התוכניות עם “חבורת לול“, אותם כתב זוהר, יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כגון; “חידון התנ”ך“, ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: “גפן במובן גאפן“, “זמנך עבר!“, “צ’מעתי אותך!“, “מה הוא קופץ?” ו”הנבחן הבא!“.
קטע קלאסי אחר הוא “לה מרמור, מאת פרלש“, בו במקום משחק כדורגל משודרת בטלוויזיה האופרה “לה מרמור“.
כתגובה, זוהר שובר את מקלט הטלוויזיה וזועק: “למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!”. במערכון מפורסם אחר, מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם.
מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים הולל, שכלל שימוש ב…סמים. בראשית שנות השבעים התפרע זוהר עם אחרים בבית המשפט המחוזי אשר החליט להאריך את מעצרו בחשד של שימוש בסמים.
בעקבות זאת הורשע בהתנהגות פרועה בבית המשפט, בהעלבת שופט ובתקיפת שוטר ונידון בערעור בבית המשפט המחוזי לשלושה חודשי מאסר. את העונש ריצה בעבודות חוץ החל מ-1 באפריל 1974.
בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד. בשנת 1999 הנחה תוכנית בידור בערוץ הראשון.
בשנת 2012 נערכה בסינמטק הצרפתי בפריז רטרוספקטיבה מקיפה לסרטי אורי זוהר שאצר חוקר הקולנוע אריאל שוייצר.
הרטרוספקטיבה עוררה הדים בישראל גם בשל החלטת אנשי “הגשש החיוור” לאסור את הקרנת סרטו של זוהר “התרוממות“, שבו השתתפה שלישיית “הגשש החיוור“, מכיוון שהם רואים בו “סרט מביש“.
בשנת 2013, ערך שוייצר רטרוספקטיבה מקיפה לקולנוע של זוהר שכללה עשרים ושלושה סרטים (כולל פרויקטים שבהם היה מעורב וסרטיו כשחקן), בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה ובמסגרת פסטיבל קולנוע דרום.
█ אורי זוהר | חזרתו בתשובה
זוהר, החל בתהליך של חזרה בתשובה בעקבות פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן (בשמחה בירושלים של אריה יצחק שחזר בתשובה כמה שנים קודם לכן).
בשינוי שעבר זוהר ניתן היה להבחין בתוכנית הרדיו “ציפורי לילה” בגלי צה”ל, שם ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת.
בסוף התהליך הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, “זה הסוד שלי“, כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויות ציציות. בשנת 1977 פרש זוהר סופית מעולם הבידור.
הוא עבר לישיבת אור שמח, ולאחר מכן למד גם בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן ואף העביר בה שיעורים. ניסיונו הקולנועי בא לידי ביטוי בבימוי תשדירי הבחירות של מפלגת ש”ס.
משלהי שנות ה-90 הגיש זוהר תוכנית בידור ואירוח בערוץ 1 של רשות השידור.
חזרתו בתשובה של זוהר זכתה לתהודה בקרב הציבור בישראל, בשל פרסומו הרב קודם לכן. סדרת הטלוויזיה “לוויתן בחוף שרתון“, בכיכובו של אסי דיין, עוסקת בבוהמיין חוזר בתשובה, בהשראת זוהר.
הסופר הרב בנציון פירר, גולל את סיפור חזרתו בתשובה בספר “אורי חוזר בתשובה“. גם שירו של אריק איינשטיין משנת 1984, “הוא חזר בתשובה“, נתפש בציבור כביטוי אבל על אובדן חברו, אורי זוהר.
באוקטובר 2018, עלה לאקרנים הסרט הדוקומנטרי “אורי זוהר חוזר” ששודר בערוץ 8 ב-HOT.
הרב אורי זוהר, היה ממייסדי היישוב מעלה עמוס וניהל במשך מספר שנים את הקהילה ביישוב.
הרב זוהר הנחה חוזרים בתשובה. הוא הרצה והקליט תשדירים בנושאי חזרה בתשובה, שהושמעו בטלפון. בדרשותיו הוא מדבר בחריפות כנגד התרבות החילונית.
את תהליך חזרתו בתשובה תיאר בספרון “ובחרת בחיים” (יצא אחר כך גם בשם “לא נתנו צ’אנס“). הוא הנחה תוכנית רדיו שבועית ברדיו ירושלים ורדיו דרום, ומגיש תוכניות טלוויזיה בערוץ “הידברות“.
הרב אורי זוהר, עמד בראש המערכת של ארגון “לב לאחים” החותר לרישום ילדים מבתים מסורתיים לבתי ספר חרדיים. עד לכניסתו של אריה דרעי לכלא, קיימו הוא וזוהר שידורים משותפים למטרה זו.
█ אורי זוהר | חיים אישיים
בתחילת שנות ה-60, היה נשוי לזמרת אילנה רובינא במשך כשנתיים. מאוחר יותר נשא את אליה שוסטר, שחקנית, ששיחקה בסרט “עיניים גדולות“, אותו ביים.
לזוג, המתגורר בירושלים, שבעה ילדים. שני בניו הבוגרים, אפרים פישל ושלום, התחתנו עם בנותיהם של אלונה והזמר אריק איינשטיין, שירי ויסמין, ואף הן חזרו בתשובה עם אמן.
חתונתם של אפרים פישל ושירי תועדה ב-1985 בסרטו הקצר של רנן שור, “חתונה בירושלים“.
איתמר, בן נוסף של זוהר, ש”יצא בשאלה” יזם בשנת 2004 את הסדרה “מציצים פנימה” שבה הם ניהלו ויכוחים בענייני אמונה, ערכים ופיוס בין חרדים וחילונים, לאחר מספר שנים חזר איתמר בתשובה.
הסדרה צולמה בביתם בירושלים וכן באתרים שבהם התגורר ויצר זוהר בתל אביב. בן נוסף, בצלאל, ניהל את מוסדות מגדל אור של הרב יצחק דוד גרוסמן.
הבן הקטן, דוד, הוא חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפלגת דגל התורה. על אחינועם, בתו היחידה של זוהר, נכתב השיר; “אחינועם לא יודעת“, שנכלל באלבומו של אריק איינשטיין “פוזי“.
█ אורי זוהר | פִילְמוֹגְרַפְיָה | רשימת סרטי במאי, מפיק, שחקן
- עמוד האש (1959) – שחקן
- תיקון קטן (1959) – קריין
- חולות לוהטים (1960) – שחקן
- תרגיל בסמלים פשוטים (1961) – במאי
- עץ או פלסטיין (1962) – במאי
- השוק (1963) – שחקן
- הקרב על היעד (1963) – במאי (דוקומנטרי)
- אולי תרדו שם (1964) – שחקן
- חור בלבנה (1965) – במאי, שחקן
- סבינה והגברים (1966) – שחקן
- מוישה ונטילטור (1966) – מפיק, במאי
- המניע לרצח (1966) – שחקן
- עליזה מזרחי (1967) – שחקן
- שלושה ימים וילד (1967) – תסריטאי, במאי
- כל ממזר מלך (1968) – תסריטאי, במאי
- השכונה שלנו (1968) – במאי
- הצד השני (1968) – במאי
- כמה זה נפלא (1969) – שחקן
- לול (תוכנית טלוויזיה; 1969-1972) – תסריטאי, במאי, שחקן
- תעלת בלאומילך (1969) – שחקן (בתפקיד מנצח תזמורת מכבי האש)
- התרוממות (1970) – במאי, שחקן
- שבלול (1970) – שחקן
- התרנגול (1971) – במאי, שחקן
- מציצים (1972) – מפיק, תסריטאי, במאי, שחקן (בתפקיד גוטה)
- קוראים לי שמיל (1973) – שחקן
- הבלש האמיץ שוורץ (1973) – שחקן
- עיניים גדולות (1974) – תסריטאי, במאי, שחקן
- צב”ר (צעיר בריא ורענן) (1976) – במאי ושחקן
- הצילו את המציל (1977) – תסריטאי, במאי, שחקן
- לול (סרט קולנוע שליקט את פרקי תוכנית הטלוויזיה) (1988) – שחקן.
המידע על הרב אורי זוהר, הובא מתוך אתר ויקיפדיה.
