בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי לרשמי ההוצאה לפועל, בדומה לשופטים, עומדת חסינות מהותית על כל פעולה שעשו במסגרת תפקידם השיפוטי ולכן לא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית של נושא משרה. בכך, דחה ביהמ”ש העליון תביעה נגד רשות האכיפה והגבייה בגין עוולת רשלנות שנטענה נגד רשמת ההוצאה לפועל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המערערים הגישו ערעור על פסק דינו (החלקי) של בית המשפט המחוזי בעיר ירושלים, בו נדחתה על הסף תביעת נזיקין נגד רשות האכיפה והגביה בשל חסינות נושאי משרה שיפוטית.
לטענת המערערים בערעור, על רשמי ההוצאה לפועל חל דין עובדי מדינה המאפשר תביעה נגד המדינה ב’אחריות שילוחית’ של נושא משרה, זאת בשל חסינות דיונית המוקנית להם בחוק.
בית המשפט העליון, כאמור דחה את הערעור ובכך קיבל את עמדת המדינה, לפיה לרשמי ההוצאה לפועל, כמו לשופטים, מוקנית חסינות שיפוטית מהותית.
פסק דין זה מצטרף לפסק דין תקדימי בבקשת רשות ערעור נגד עלי אדם (רע”א 3359/18) שניתן לאחרונה, בו נקבע, כי החסינות של נושא משרה שיפוטית הינה חסינות מהותית מוחלטת, וכב’ השופט עמית, הוסיף בדעת יחיד, כי; “אין לעקוף חסינות זו לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים”.
█ “הדרך לתקוף החלטות שיפוטיות היא בביקורת שיפוטית על ידי ערכאת הערעור…”
בפסק הדין, הודגש, כי תכליתה העיקרית של ‘החסינות השיפוטית’ היא לשרת את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס האישי של נושאי המשרה השיפוטית; לציבור אינטרס ראשון במעלה בתפקודה התקין של מערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה המספקת לציבור שירות נאמן והוגן, ללא מורא וללא משוא פנים.
עוד נקבע בפסק הדין, כי “הדרך לתקוף החלטות שיפוטיות היא בביקורת שיפוטית על ידי ערכאת הערעור, לעתים בדרך של עתירה לבגץ ובמקרים אחרים במסגרת בקשה לפסלות שופט או פניה לנציב תלונות הציבור על שופטים”, ולא באמצעות תביעה נזיקית.
את המדינה ייצגה עורכת דין שרון מן אורין מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
◄אל; עא 10015-17 רוה נ רשות האכיפה והגבייה פסק דין 10-10-18.
