משרד המשפטים ציין היום (יום רביעי, י”ג בכסלו התשפ”ג) יוֹבֵל (תקופה של 50 שנה) להקמת ‘הסיוע המשפטי’ המשמש כגוף במשרד המשפטים, בכנס שנערך החל מהבוקר עד שעות אחר הצהריים ב’מרכז שלווה’ בעיר ירושלים, בנוכחות שר המשפטים גדעון סער, מנכל המשרד ערן דוידי, שופט בית המשפט העליון, כבוד השופט יוסף אלרון ובנוכחות שופטים וגורמים בכירים במערכות החוק, הרווחה והבריאות ובהשתתפות מאות עובדי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת דין נוחי פוליטיס, גאה בהישגי; “הישגיו של הסיוע המשפטי לא מתמצים אך במתן סעדים קונקרטיים עבור לקוחות מסוימים.
הסיוע המשפטי לא מטפל בתיקים, אלא מייצג אנשים. ייצוג אנשים ונשים מאוכלוסיות מוחלשות, דורש לא רק התמודדות עם סיטואציות משפטיות מורכבות, אלא גם עקביות ונחישות במאבק המשפטי בשדות השונים, ואף יכולת ליצור בזמן קצר יחסי אמון עם הלקוחות ורתימתם לסיוע לקידום ההליך.
אנו פועלים בכל העת קידום מדיניות ציבורית ראויה ולשמירה על זכויותיהם של קבוצות ומגזרים מהם מגיעים לקוחות הסיוע המשפטי, ובכך לאפשר לציבור הרחב נגישות לצדק ושוויון לכל בפני הערכאות“. סיכמה ראש הסיוע המשפטי, עורכת דין פוליטיס.
█ מנכל משרד המשפטים; משפט צדק חייב לשקף הוגנות ולכן לצרכים הבסיסיים של בעלי דין עניים, יש משקל גדול יותר.
מנכל משרד המשפטים עורך דין ערן דוידי, אמר ובירך הבוקר (רביעי) בכנס היובל לסיוע המשפטי במשרד המשפטים; “התכנסנו כאן היום לחגוג יובל להקמת הסיוע המשפטי.
מאז חוקק חוק הסיוע המשפטי, תחומי פעילותו של הסיוע המשפטי רק הלכו והתרחבו, כך שהייצוג ניתן היום בלמעלה מ-23 תחומי משפט שונים.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מעניק שירותי עריכת דין לעשרות אלפי אנשים מוחלשים כלכלית וחברתית, מדי שנה.
הוא, הלכה למעשה, מבטיח את קיומו של השוויון בפני החוק, עבור כולם בזכות עמידתו על זכות הגישה לערכאות ועשיית הצדק למי שידם אינה משגת או המתקשים לעמוד בכוחות עצמם על זכויותיהם בכל גווני החברה הישראלית.
אחד הציטוטים הכי מפורסמים בהקשר של משפט בכלל, הוא הציטוט מפרשת שופטים; “צדק צדק תרדוף“. פירושים רבים ניתנו לאותה כפילות במילה “צדק” ובכל זאת אנסה ליצוק פרשנות נוספת”. אומר עורך דין דוידי.
“את הצדק המופיע ראשון, המקרא, מסביר מיד – אין לעוות את הדין, אין לשפוט לטובת צד ספציפי. ב’פרשת ויקרא‘ נאמר; “לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט–לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל; בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.”
אך האם די בשיפוט אובייקטיבי ובהימנעות מ’משוא פנים‘ כדי להשיג צדק? הפרשה מלמדת אותנו שלא. כאשר קיימים פערים משמעותיים בין שני בעלי דין בכסף או בכוח, משפט צדק אמיתי, צריך לשקף את העובדה שלאוכלוסיות מוחלשות יש גם מחסור בצרכים בסיסים.
בהקשר זה מתאר התלמוד את סיפורו של רבה, בנו של רב הונא, שהפועלים שברו בשגגה את חביות היין שלו בעת העברתן ממקום למקום. כפיצוי לעצמו, נטל רבה את בגדיהם (בבא מציעא פ”ג, א).
הפועלים, התלוננו בפני רב, שהורה לרבה להחזיר את בגדיהם משום שיתקשו לרכוש בגדים חדשים באמצעים הדלים העומדים לרשותם.
נראה שעָנְיָם של הפועלים מצריך מרחב תמרון גדול יותר במקום קנס בגין שבירת החביות. רבה מערער על הפסיקה ותוהה אם זו אמנם ההלכה, ורב משיב בחיוב ומחזק את תשובתו בציטוט מספר משלי (ב, 20): “לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים”.
שוב פונים הפועלים לרב ואומרים; ‘עֲנִיִּים אָנוּ וְטָרַחְנוּ כָּל הַיּוֹם וּרְעֵבִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ כְּלוּם‘ . בתגובה רב מורה לרבה לתת להם את שכרם ורבה שוב מבקש לדעת, אם זו אכן ההלכה. משיב בחיוב רב והפעם מצטט את המשפט; “וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר” (שם).
במילים אחרות; משפט צדק חייב לשקף הוגנות ולכן לצרכים הבסיסיים של בעלי דין עניים, יש משקל גדול יותר.
כַּנִּזְכָּר לְעֵיל לגבי הֲלָכוֹת צִדְקָהּ. במצוות צדקה, נאמר; “כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”.
התורה שבעל פה, מחילה את העיקרון של מילוי צרכי העני על הלכות צדקה, כדי להגן על כבוד הנזקקים, וכוללת אף מענקים מיוחדים בהינתן הצורך על מנת לשמר את כבודם וערכם העצמי.
לכן, הפרשנות שאני רוצה להציע לכפל המילים “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף” כי צדק, צריך להיות כרוך בהגינות מהותית. לא צדק אובייקטיבי שיכול אף להיות למראית עין, אלא צדק מהותי, שמתחשב באופן עמוק בבעלי הדין שלפניו ומתוך כך מגיע לתוצאה הצודקת ביותר.
במבט משווה אל מדינות העולם המערבי, אנחנו עדים לכך שחברות דמוקרטיות מתקדמות מחזקות בשנים האחרונות את הגופים המדינתיים העוסקים בסיוע משפטי.
הסיבה למגמה הזו היא שליווי משפטי מבטיח נגישות אמיתית לצדק ולמשפט בטווח המידי אך בטווח הארוך הוא גם מקדם שוויון חברתי מהותי ומצמצם את הפערים החברתיים בחברה.
בכך טמון כוחו האמיתי של הסיוע המשפטי, ועלינו לחזק אותו, למען צדק מהותי, אחדות ושוויון בחברה.
בשנות קיומו של הסיוע המשפטי הוא הצליח לייצר התמחות משפטית ייחודית במגוון סוגיות, ביניהם; תחום הקטינים, הזקנה והכשרות המשפטית, אשפוז בכפייה, ייצוג הורים באימוץ ובנוער, דיני משפחה בעוני, חובות שנוצרו בשל אלימות כלכלית ועוד.
█ מנכל משרד המשפטים עורך דין דוידי; “אישרתי לאחרונה ליווי של חברה חיצונית לתהליך אסטרטגי לסיוע המשפטי”.
בזכות התמקצעות זו, אנחנו רואים, כי בשנים אחרונות ישנה מעורבות גדולה של הסיוע המשפטי בהליכי חקיקה, כך שהקול של לקוחות הסיוע המשפטי נשמע יותר ויותר בעיצוב הסדרי חוק בנושאים מגוונים. גיוון הקולות מאפשר הגעה לתוצאות מאוזנות ומדויקות יותר של הסדרי החוק המוצעים.
הסיוע המשפטי מהווה גורם מוביל וסוחף לשינוי המציאות המשפטית והחברתית. הוא עושה זאת באמצעות העמקת מנגנוני שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה נוספים, מגזר שלישי, אקדמיה ועוד.
שיתופי פעולה אלה, מעצימים את השפעתו של הסיוע המשפטי מתוך מחויבות אמיתית לפעול למען לקוחות הסיוע המשפטי ולמיצוי זכויותיהם.
כך למשל בוצע מתווה חדלות פירעון לשורדות ושורדי זנות. מיזם זה שילב כוחות בין הסיוע המשפטי , הממונה על חדלות פירעון והקואליציה למאבק בזנות.
דוגמה יפה אחרת היא; “גישור פנימי ממצה זכויות בין בני זוג מיוצגי הסיוע המשפטי “, המדגים שילוב כוחות בין הסיוע המשפטי ובין יחידות הסיוע של משרד הרווחה שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים.
פעילותו המקצועית של הסיוע המשפטי הובילה גם להכרה בינלאומית. מערך ייצוג הקטינים בסיוע המשפטי זכה להכרה בינלאומית בהיותו מודל ייצוג שמדינות שונות באירופה, מבקשות ללמוד ונכלל כ- Best Practice, של ארגון ה- OECD;
מערך ייצוג זקנה וכשרות משפטית שהוביל תכנית להנגשת שירותים משפטיים לאנשים עם מוגבלות, שזכתה בפרס הבינלאומי של ארגון ה-ZERO PROJECT בקטגוריית פרויקטים פורצי דרך.
הסיוע המשפטי באמת עושה עבודה נפלאה, אבל כתמיד – הדרך עוד ארוכה. כארגון שפועל למען אוכלוסיות ייחודיות, הסיוע המשפטי לא יכול לשקוט על שמריו ועליו כל הזמן להתקדם ולהשתפר.
החזון צריך להיות ייצוג מוכוון לקוח ותפירת חליפה ייחודית לייצוג מותאם; קידום פתרונות מניעתיים וחוץ-משפטיים; וקידום מדיניות צודקת ושוויונית יותר לכלל סוגי האוכלוסיות במדינת ישראל.
מכיוון שאני מאמין גדול בחשיבות של הסיוע המשפטי בחברה הישראלית, ובצורך לחזק את הארגון הזה, אישרתי לאחרונה ליווי של חברה חיצונית לתהליך אסטרטגי לסיוע המשפטי“.
“אני מאמין שהתהליך הזה יוביל לחיזוק הסיוע המשפטי אומר מנכל משרד המשפטים עורך דין דוידי; וכך יועיל לאוכלוסיות הייחודיות המטופלות בסיוע המשפטי למען הגברת הגישה לערכאות והשוויון בפני החוק.
לסיום, ברצוני להודות לעובדי ולעובדות הסיוע המשפטי ולעורכי ולעורכות הדין מהמערך המייצג, על עבודתם המקצועית והמסורה למען הנזקקים לשירותיהם ולמען קידום הצדק והשוויון בחברה הישראלית.
עבודתכם המסורה הנעשית יום יום, לאנשים המצויים בתנאי חיים קשים, היא בבחינת תיקון עולם ממש. ראו ברכה בעמלכם”. סיכם מנכל משרד המשפטים עורך דין ערן דוידי.
█ הֲלָכָה מִשְׁפָּטִית; ‘הלכת לשצ’נקו’ אותה קבע בית המשפט העליון
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שהחל לפעול בשנת 1972 בהתאם ל‘חוק הסיוע המשפטי’ התשל”ב-1972, כלשכה אחת שפעלה מירושלים, פועל כיום ב-6 מחוזות ברחבי הארץ, ומעניק ייצוג וייעוץ משפטי האזרחי בכ-100 אלף תיקים בשנה במגוון תחומי המשפט האזרחי.
דובר היחידות המקצועיות ב-אגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, מר יובל גורן, מסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי עולה, שבשנים האחרונות, פוּתחו בסיוע המשפטי מערכי ייצוג ייחודיים בהם;
- ‘עו”ד משלי’, מערך עורכי דין מומחים לייצוג ילדים ונוער בהליכים משפטיים,
- מערך ייחודי לייצוג אנשים בזקנה ועם מוגבלות נפשית,
- פותחו כלים מקצועיים ייחודיים לייצוג משפטי מותאם לאוכלוסיות בעוני, שכבר הביאו לקביעת תקדימים משפטיים.
☚ הצצה אל רשימה חלקית של תחומי הייצוג בסיוע המשפטי, מעלה, כי;
- מעמד אישי וענייני משפחה,
- חובות,
- חדלות פירעון והוצאה לפועל,
- ייצוג מותאם לקטינים,
- ייצוג מותאם לאנשים בזקנה וחסרי כשרות משפטית (לרבות אנשים עם מוגבלות נפשית),
- ביטוח לאומי,
- דיור ציבורי,
- ניצולי שואה,
- נפגעי עבירות מין, נפגעי עבירות המתה (באמצעות תכנית סנ”ה – סיוע משפטי למשפחות של נפגעי המתה),
- ייצוג הורים בהליכי נוער,
- ייצוג אנשים שנשלחים לאשפוז בכפיה,
- תיקי אפליה,
- קורבנות סחר בבני אדם,
- סיוע משפטי לחיילים בחובות ועוד.
ב’הסיוע המשפטי‘ מציינים בגאווה ובצדק את אחד המקרים הבולטים שטופלו בסיוע המשפטי בשנת 2021;
וזהו סיפור המעשה, החל ב‘פנייה פרטית’ מאדם שנקלע לחובות, והסתיים בהֲלָכָה מִשְׁפָּטִית, הקרויה; ‘הלכת לשצ’נקו‘ אותה קבעו כבוד השופטים; נועם סולברג, דוד מינץ ו-יעל וילנר.
בית המשפט העליון, שכבר משפיעה באופן דרמטי על מצבם של אזרחים רבים שנקלעו לחובות וכל הכנסתם מתקבלת מקצבת נכות;
האזרח אנטולי לשצ’נקו, הגיע למשרדי הסיוע המשפטי בעיר תל אביב בבקשה לעזרה בהסדרת תשלום החובות שלו שהגיעו למאות אלפי שקלים, לאחר שנקלע למשבר כלכלי ומשבר אישי אשר מנע ממנו את היכולת לעבוד.
עורכי הדין הילה תמרי ו-דרור תאם, שמוּנו לייצג אותו מטעם הסיוע המשפטי ומתמחים בתחום החובות ו-הסדרי חדלות פירעון, טענו, כי לא ניתן לקחת כספים מהכנסתו היחידה, שהיא ‘קצבת הנכות’ לטובת הסדר החוב שנקבע לו.
הם עָתְרוּ בשמו של האזרח לשצ’נקו אל בית המשפט המחוזי, אולם ‘בית המשפט המחוזי‘ בסופו של הדיון דחה את בקשתם.
בסיוע המשפטי, לא הרימו ידיים והחליטו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה וקבע תקדים; ‘הִלְכַת לשצ’נקו’,
ההלכה, קובעת, כי; “לא ניתן לגבות תשלום במסגרת הסדר חובות למי שמשתכר רק מקצבת נכות והוגדר כאדם עם אי-כושר עבודה.
היה זה תקדים ש”שינה את המציאות” לאנשים רבים שנקלעו לחובות ומתקיים רק מקצבת נכות“.
