“במסגרת פעולות ניטור של המשרד להגנת הסביבה במהלך השבוע האחרון, נלכדו בנמל התעופה בן גוריון יתושות שאומתו במעבדות משרד הבריאות כ’נשאיות של וירוס קדחת מערב הנילוס’. בהתאם לתוצאות הניטור, רשות שדות התעופה בממצאים, עדכנו והונחו הרשות להגביר מאמצי הניטור וההדברה בנתב”ג…”. אמר היום (שלישי, י”ט בסיון התשפ”ד) ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מעבר לפנייה החוזרת של המשרד לכלל הרשויות בישראל לפעול ביתר שאת כנגד מטרדי היתושים בשטחן, יצא השבוע המשרד בקמפיין, הוסיף ואמר ד”ר רייכר, כי; “יתושים לא מרססים – יתושים מייבשים” ובו הנחיות לציבור, כיצד לסייע במאמץ הלאומי לצמצם את מפגע היתושים.
המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד הבריאות וה’רשויות המקומיות‘ מבקשים לרתום גם את הציבור למשימה ולהקפיד על ייבוש מקורות מים עומדים בסביבת המגורים ולהתמגן בהתאם להמלצת המשרד להגנת הסביבה.
שיתוף הפעולה של כלל הגורמים, נדרש כדי לייבש את בתי הגידול של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות וחלילה מתחלואה“. סיכם מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, ד”ר שי רייכר.
הרקע לדברים באה עם סיום פעילות סמויה של המשרד להגנת הסביבה שמפרסם (היום, ג‘) כי נלכדו ‘יתושות נגועות בקדחת מערב הנילוס‘ ב-שטח נמל התעופה בן-גוריון.
היתושות הנגועות בנגיף, נמצאו בלכידות שבוצעו במהלך השבוע האחרון. כמו כן, במסגרת פעולות הניטור, נלכדו יתושות נגועות נוספות בעיר רמת גן.
בתוך כך, עדכן המשרד להגנת הסביבה את ‘רשות שדות התעופה‘ לגבי לכידתן של היתושות הנגועות בוירוס קדחת מערב הנילוס בשטח נמל התעופה בן גוריון וכן את עיריית רמת גן, והורה על תגבור מערך הניטור באזור, ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.
מטעם דוברות המשרד להגנת הסביבה ו-משרד הבריאות, נמסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי צוות ‘מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה’ מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים.
כמו כן, מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה ב-מעבדות משרד הבריאות.
באם הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות הרלוונטית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע.
בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן) במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי, מוטלת על הרשות המקומית אך הציבור נדרש להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו’).
רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ וחלילה אף לחלות.
כבכל שנה, מתחילת יוני ועד לסוף נובמבר 2024, עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס.
מסתמן, כי בשנה זו, ככל הנראה עקב שינויים במזג האוויר, שכיחות היתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס, הקדים להופיע.
המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע.
כמו כן, המשרד, קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.
◄מידע נוסף באתר המשרד להגנת הסביבה.
◄מידע נוסף באתר משרד הבריאות.
█ משרד הבריאות; עד כה, אובחנו 42 אנשים ל-מחלת קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever)
ד”ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה ל‘מחלות זואונוטיות’ מהחטיבה לבריאות הציבור של משרד הבריאות, מסביר, כי עם לכידת היתושים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבצעת המעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות סיווג של היתושות ומעבירה למעבדה הווירולוגית לצורך בדיקת נגיעות בגורמי מחלה.
האגף לאפידמיולוגיה, מרכז את המידע לגבי תחלואה בבני אדם ומתריע לגורמים הרלוונטיים בכל מקרה בו קיים אבחון של חולה. עד כה, אובחנו 42 אנשים ל-מחלה.
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה ב-בעלי חיים ומועברת גם ל-אדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מ’עופות נגועים‘.
תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-2 עד 14 ימים והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.
במרבית המקרים מדובר ב-מחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בתסמינים של; חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, ממליץ המשרד להגנת הסביבה לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים, העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה;
■ לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים, כגון; צמיגים ישנים, דליים וחביות.
■ למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במֵכָלים, כגון; אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
■ להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
■ לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים;
■ ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.
■ להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
■ להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
■ להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום; פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי.
מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור, תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.
