המזיק “פסילת ההדר האסייתית” פלש לגינות פרטיות ברחבי הארץ, והגיע עד לאזור עמק החולה ולקיבוץ דן ו- ע’ג’ר (غجر) שבגבול בצפון בין לבנון לבין ישראל, כך הודיע היום (יום ראשון, כ”ט בטבת התשפ”ג) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, זאת לאחר ההשתלטות הזריזה על המזיק שפגע בהדרים באזור עמק חפר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות הגב’שלומית ציוני; “המזיק “פסילת ההדר האסייתית פלש לתוך שטחי הרשויות המקומיות, ולתוך גינות נוי וחצרות פרטיות.
מצב זה, בו ההדבקה פולשת מחוץ ל’שטח חקלאי‘ לתוך היישובים, מקשה על ביצוע פעולות ממוקדות ומידיות. הפסילה יחסית קלה לזיהוי באמצעות כמה כללים פשוטים. יחד נוכל לעזור למגדלי ההדרים במאבקם במזיק החדש, ולבער אותו מגבולותינו”.
המזיק, נמצא על גבי צמח הנוי מוראיה המכבדית (Murraya paniculata) הפופולרי במיוחד בקרב הציבור הישראלי, אשר מהווה מוקד משיכה מרכזי ל-מזיק לצד ההדרים.
במסגרת המאמץ הלאומי לביעוּר פסילת ההדר האסייתית (DiaphorinacitriKuwayama), זיהו השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות לאחרונה ‘נגעים‘ חדשים באזורים חדשים.
זה התחיל באזור עמק הירדן, והגיע עד לאזור עמק החולה, קיבוץ דן ו-ע’ג’ר. הנגעים, אוּתרו בגינות נוי ובחצרות פרטיות, באמצעות פעולות ניטור ומעקב אחר תפוצת המזיק.
פעולות אלה ממשיכות גם היום, יותר משנה אחרי שבוּעָר המזיק בתוך חודשים ספורים בלבד מחלקות פרדסי הדרים ב-שטחי עמק חפר, שם הופיע לראשונה בתוך גבולות מדינת ישראל.
כזכור, “פסילת ההדר האסייתית” היא מזיק של עצי הדרים ונשאית של מחלת גרינינג, מדובר במחלה חיידקית, בלעדית ל-הדרים הרסנית וחשוכת מרפא שגרמה לנזקים כבדים לענפי ההדרים בכל מקום בעולם בו פגעה.
החיידק מועבר על ידי “פסילת ההדר האסייתית” והאפריקאית. מחלת הגרינינג עלולה להרוג עצים, מה שמפחית מאוד את התפוקה של הפרדס. החיידק, מתפשט מעץ לעץ על ידי וקטורים פסילידיים.
לאור זאת, במשרד החקלאות משקיעים משאבים רבים כדי להגן על ענף ההדרים המקומי.
השגת השליטה המהירה על האירוע בעמק חפר, מעידה על הרצינות בה טופל האירוע, באמצעות מאמץ משולב ומתמשך עם מועצת הצמחים ויישובי הסביבה שכלל פעולות הדברה וניטור אינטנסיבי בפרדסים ויישובים סמוכים.
לאור החשיבות בניטור מהיר ובקידום פעולות מניעה ‘השירותים להגנת הצומח‘ ממשיכים בביצוע פעולות אלה. בתוך כך, נדגמים בנוסף לשטחים חקלאיים, גם צמחים בחצרות פרטיות.
זאת, משום שצמח הנוי מוראיה המכבדית (Murraya paniculata) הפופולרי במיוחד בקרב הציבור הישראלי, גם בשל ריח הפרחים מזכיר את פריחת עצי ההדר, שלצערנו, כמעט ונעלמו מן הנוף החקלאי.
ואכן מוריה, שייכת למשפחת ההדרים, כתבה בנושא סימה קגן, מטעם מינהל המחקר החקלאי. הצמח משתייך גם הוא למשפחת הפיגמיים (Rutaceae), שמוצאו: סין, הודו ודרום אוסטרליה בדומה ל-עצי ההדר, ומהווה בעצמו מוקד משיכה מרכזי ל’מזיק‘.
דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגב’ דפנה יוריסטה, מסרה באמצעות סטודנטית מישל עיזר, לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ כי בעקבות המאמץ הלאומי, אומתו מספר מוקדי הדבקה חדשים של הפסילה באזור עמק הירדן וממשיכים לפעול גם באזורים נוספים בגליל.
בניגוד למקרה של שטחי עמק חפר, ההדבקה, כעת נפוצה בתוך גינות וחצרות פרטיות, דרך אותה מוראיה מכבדית, ולא בשטח חקלאי.
משרד החקלאות, מוסיף, כי; יחד עם זאת, ישנו חשש, כי המזיק עלול להמשיך ולהתפשט אל תוך שטחים חקלאיים סמוכים.
על מנת למנוע נזקים כבדים לענף ההדרים בישראל, מפרסם משרד החקלאות לציבור הישראלי ובמיוחד למי שמגדל את צמח המוראיה המכבדית, מספר כללים פשוטים לזיהוי מהיר של הפסילה.
איך אתם יכולים לסייע למאמץ הלאומי בהגנה על ענף ההדרים? הינה כמה טיפים לזיהוי המזיק;
- איפה לחפש? הפסילה, ניזונה ומתפתחת על צמחים מכ-25 סוגים במשפחת הפיגמיים (Rutaceae) אך בעיקר על עצי הדר ועל צמח הנוי מוראיה מכבדית.
- מה לחפש? גודלם של נגעי הפסילה הבוגרים הוא כ-3 מ”מ בממוצע; הם חרקים קופצים/מעופפים שיכולים לעוף למרחקים קצרים;
- הצבע ודגם הכנף ייחודיים – הכנפיים אפרפרות עם פס חום כהה לאורך שולי הכנף עם “חלון” בגוון בז’ בקצהו וכתמים חומים אפורים במרכז הכנף ומנח גופה, יוצר זווית של 45º בעת עמידתה על הצמח.
- פרטים צעירים של פסילה מופיעים בגוון צהוב-כתום, והם מפרישים מאחוריהם הפרשה שעוותית לבנה.
זיהיתם את הפסילה? דווחו אל. מוקד משרד החקלאות ופיתוח הכפר זמין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע במספר 6016*“.
