היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, הודיע היום שני, כ”ו בתמוז התשע”ט) כי התייצב להליך בבית המשפט העליון העוסק בשאלת התחולה הרטרואקטיבית של ההלכה המשפטית שנפסקה בבית המשפט העליון ב-2017 ולפיה שני ההורים – ולא רק האב – חייבים באופן שווה ב-מזונות ילדיהם מגיל 6 ומעלה המצויים ב’משמורת משותפת’ תוך שחלוקת החיוב ביניהם, תקבע לפי יכולותיהם הכלכליות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הלכה משפטית זו אינה מהווה, כשהיא לעצמה וגם לא בשילוב שינוי נסיבות, עילה לפתיחת הליכי מזונות שהסתיימו בפסק דין לפני שנפסקה ההלכה החדשה.
כזכור, בשנת 2017, קבע ביהמש העליון, בהרכב של 7 שופטים, הלכה משפטית חדשה, לפיה בכל הנוגע לילדים בגילאי 15-6, חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם, תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת זמני השהות בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
כתוצאה מכך, אפשרי, כי במקרים של משמורת פיזית משותפת, יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום ואם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה, יישא במזונותיו.
מטרת ההלכה, היתה להביא לחלוקה הוגנת ושוויונית בין ההורים של מזונות הילדים, תוך הבטחת טובת הילד. פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים פירשה את ההלכה הזו כחלה גם על הסדרי הורות בהם אין זמני שהות שווים.
שנתיים חלפו מאז נפסקה ההלכה, ובמהלכן נדרשו בתי המשפט בערכאות הנמוכות לשאלת תחולת ההלכה על בקשות לשינוי שיעור מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט בטרם נפסקה ההלכה.
ל’בתי המשפט לענייני משפחה’ הוגשו בקשות ל-פתיחת הסכמי מזונות שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה, הן במקרים שבהם הצדדים הגיעו להסכם בעניין המזונות וזה קיבל את אישורו של ביהמש, והן במקרים בהם ביהמש, נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים באשר לגובה המזונות.
בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה זו ובמשך הזמן, אף ניתנו פסיקות סותרות בבתי המשפט השונים.
█ יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר לפתיחת פסקי דין הקובעים מזונות.
באחד המקרים הללו, בו הגיש האב בקשה להפחתת מזונות בהתאם להלכה האמורה, פסק בית המשפט המחוזי (מרכז) כי יש להחיל את ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור מזונות, במקרים בהם יוכח קיומו של שינוי נסיבות עובדתי וכן, כי מבקש השינוי בשיעור המזונות התנהל בתום-לב.
על החלטה זו, הוגשה בקשת רשות ערעור אל בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, החליט להתייצב להליך, שכן בקשת רשות הערעור מעלה סוגיה עקרונית וציבורית אשר נדרשת בה הכרעה ברורה של בית המשפט, ומשום שלעת הזאת קיים חוסר אחידות בפסיקה וחוסר ודאות משפטית המחייב פסיקה של בית המשפט.
בעמדה שהוגשה באמצעות עורכת דין רות גורדין מן המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בחן היועץ המשפטי לממשלה את השאלה אם ניתן לפתוח הסכמי מזונות לאור ההלכה החדשה, וככל שחלות נסיבות המצדיקות זאת, מהו היקף פתיחת תיק המזונות ומהו הדין שיש להחיל על פסיקת המזונות.
בעמדה, צוין, כי בפסיקתו רבת השנים, החיל בית המשפט את הדרישה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי לצורך ‘פתיחת תיק מזונות‘ שהסתיים בפסק דין חלוט.
במהלך השנים, ובטרם נפסקה ההלכה החדשה ב-2017, התערבו בתי המשפט ב-גובה המזונות במקרים חריגים בלבד.
כך למשל, במצבים בהם חל שינוי מהותי בהשתכרות ההורים, ב-צרכי הילדים, מצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים וכן במקרים בהם חל שינוי במשמורת או ב-הסדרי שהייה.
דובר היחידות המשפטיות ב-אגף דוברות הסברה ותקשורת, משרד המשפטים, עורך דין נועם שרביט, מסר ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ההלכה שנהגה שנים ארוכות ולפיה בתי המשפט, יידרשו לדון פעם נוספת בהסדר מזונות שנקבע ב-פסק דין חלוט, רק מקום בו הוכח, כי חל שינוי נסיבות מהותי, צריכה להוסיף ולעמוד על כנה גם לאחר שנפסקה ההלכה החדשה ב-2017.
המָטֶרְיָה (חומר עיוני או מחקרי) בה עוסקים ‘דיני המזונות‘ והחשיבות שבשמירה על טובתן של משפחות וטובתם של ילדים, בהנמכת גובה הלהבות ב-סכסוך המשפחתי, מובילה למסקנה לפיה, יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר לפתיחת פסקי דין הקובעים מזונות.
עוד נאמר בעמדה, כי החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות ל-שינוי שיעור המזונות, עלולה להוביל להתדיינויות רבות ומיותרות בין הורים, ולפגוע בטובתן של משפחות ושל ילדים, במקרים בהם המשפחות מקיימות את הסדרי המזונות בהצלחה במשך מספר שנים.
█ היועץ המשפטי לממשלה, סבור שעל בית המשפט לבחון באופן מתוחם את הרכיב שבו חל שינוי הנסיבות המהותי
זאת, משום שלא אחת מדובר בהסדרים שאליהם הגיעו בני הזוג, לאחר תקופה של חוסר יציבות, במהלכה התקיימה ביניהם התדיינות קשה ומורכבת, משא ומתן או הליכי גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה.
פתיחת ההליכים המשפטיים מחדש בין הצדדים, עלולה לערער את הרגיעה שנוצרה בעקבות השגת ההסכם או קבלת פסק הדין.
לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה, סבור שבמקרה הנידון, שגה ביהמש המחוזי, כאשר קבע שיש לבחון בצורה מקלה את קיומו של שינוי הנסיבות, במקביל לבחינת תום לבו של המבקש בעצם הגשת הבקשה.
זאת, בין היתר משום שהסתפקות בראשית ראיה או בשינוי עובדתי שאינו מהותי, פותחת את הפתח כמעט לכל אדם לפתוח מחדש את פסק הדין שניתן, שכן בנסיבות החיים, יהיה ניתן בנקל למצוא שינוי נסיבות כלשהו, שיהווה “שער” לפתיחת ההליך שהסתיים.
ככל שאכן, חל שינוי נסיבות מהותי, היועץ המשפטי לממשלה, סבור שעל בית המשפט לבחון באופן מתוחם את הרכיב שבו חל שינוי הנסיבות המהותי (לדוגמה; שינוי משמעותי בהשתכרות, לידה של ילדים נוספים) וביחס אליו, יפסוק לפי העקרונות שנקבעו בהלכה החדשה, תוך חתירה לצמצום היקף ההתדיינות.
עם זאת, גם בהליכים אלה אין להחיל את ההלכה החדשה ביחס לכלל ‘דמי המזונות’ שנפסקו בגין אותו ילד ולא יישמעו טענות, לפיהן, יש להפחית את סכום המזונות או לבטלו כליל, רק בשל השינוי המהותי שחל וזאת הן מטעמים משפטיים והן מטעמים שבטובתן של המשפחות.
מאחר שההליך נידון בדלתיים סגורות, לא נתאפשר, למסור את העמדה המלאה.
