קשישים שעלו לארץ עניים יותר מאלו שגדלו בארץ, כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי, כפי שנדונו היום (שני, כ”ו בתמוז תשע”ח) בוועדת העלייה והקליטה. יושב ראש הוועדה, אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש, כי כ-20% מהאזרחים הוותיקים בישראל הם עולים שהגיעו ממדינות עניות ולא הספיקו לצבור בישראל זכויות פנסיה, חיים בתנאי עוני ומוותרים על חימום או תרופות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בשנת 2017, הגיעו לישראל 3,625 עולים-קשישים, 14% מכלל העולים באותה שנה, כאשר קרוב למחצית מהעולים-הקשישים בשנים האחרונות הגיעו מארצות דוברות רוסית.
נורית יכימוביץ’-כהן, חוקרת ב‘מרכז המידע והמחקר של הכנסת’ הדגישה, כי 82% מהעולים-הקשישים משנת 1990 ועד היום עלו מחבר העמים וכן שיעור גבוה של קשישות, 60% מכלל העולים, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הכללית עומד על 55%.
בסוף שנת 2017 חיו בישראל 6,653 קשישים שעלו מאתיופיה בשנים; 1990-2017, הרשות המקומית בה מתגורר המספר הגדול ביותר של יוצאי אתיופיה היא נתניה כ- 750 קשישים יוצאי אתיופיה; רשויות אחרות בהן התגורר מספר גבוה יחסית של קשישים יוצאי אתיופיה הן; אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, רחובות וראשון לציון, בכל אחת מהן התגוררו 450-480 כאלו.
לפי נתוני הביטוח לאומי לשנת 2016, תחולת העוני בקרב קשישים עולים גדולה מזו בקרב כלל הקשישים בישראל, 20.2% בקרב עולים לעומת 16.7% בכלל אוכלוסיית הקשישים. בשנה זו, חיו בישראל כ- 51 אלף קשישים עולים עניים.
חבר כנסת נחמן שי (סיעת המחנה הציוני) חלק על ההגדרה של בני 65 ומעלה כ”קשיש” וטען, כי ההגדרה חייבת לחפוף את גיל הפרישה, 67 לגבר ו-65 לאישה והדגיש, כי; “כמיליון קשישים, יש בישראל ועליהם לנצל את הכוח הפוליטי העומד לרשותם”.
█ חבר כנסת יואל רזבוזוב; יוקר המחיה הגבוה בשוק הדיור, שגוזל כ-80-70% מ-הכנסת הקשישים.
חברתו לסיעה, חברת כנסת קסניה סבטלובה, הוסיפה, כי “התור בדיור הציבורי במשרד הקליטה הולך ומתארך”.
חבר כנסת יואל רזבוזוב (סיעת יש עתיד) ציין על יוקר המחיה הגבוה בשוק הדיור, שגוזל כ-80-70% מ-הכנסת הקשישים.
נציג משרד הקליטה, מר אלמו אבנט, סיפר על מענקים לאזרחים הוותיקים, המועבר דרך תכניות ברשויות המקומיות, וכן סיוע לחדרי הנצחה ומוזיאוניים ל-גיבורי מלחמת העולם השנייה בכ-60 רשויות מקומיות, וכן מועדוני-קשישים עם פעילויות העשרה רבות, ובנוסף דגש על קשישים בין יוצאי אתיופיה.
רכזת פניות הציבור במשרד לשוויון חברתי הגב’ עירית גוטמן, סיפרה על מוקד הפניות לקשישים-עולים באנגלית, אמהרית, צרפתית ורוסית, המסייע במיצוי זכויות, פתרון מכשולים ביורוקרטיים, סיוע בתרגום והנגשת מידע ממשלתי ועוד.
מרכזת מינהלת הקליטה במשרד הרווחה הגב’ דפנה מושייב, הרחיבה על פעילויות המועדונים לקשישים, ובייחוד כאלו המותאמים לדוברי שפות; רוסית, אמהרית, אנגלית, ספרדית וצרפתית. היא הדגישה את התרחבות הפעילות בגלל עליית תוחלת החיים והגידול הצפוי באוכלוסייה הוותיקה.
נציגת משרד הבריאות, הגב’ מלכה פרגר, סיפרה על שירותי תרגום במוקד הפניות והנגשה-תרבותית. הגב דפנה כהן, מהביטוח הלאומי, סיפרה על מרכז הייעוץ לאזרח, בו מתנדבים כ-5,000 גמלאים מתוכם כ-10% עולים חדשים שעלו לאחר שנת 1990.
בשנת 2017, קבלו 36,187 קשישים עולים חדשים שירות מייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו (ייעוץ, ביקור בית וכו’).
