“אנו מפצירים בך לשקול מחדש את החלטתך ולהודיע, כי ‘פרסי ישראל בתחומי המחקר המדעי, היצירתיות ומפעל החיים’ יוענקו גם למדענים יוצאי הדופן של ישראל. השנה, הם צריכים להיות מוענקים. מוענקים לצד הזוכים בקטגוריות החדשות שהוצעו…”. הַשָּׂגוֹת אלו, הועברו בסוף השבוע שחלף, אל שר החינוך, חבר הכנסת יואב קיש, על ידי פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שמתנגד בתוקף להחלטת השר שלא להעניק את ‘פרסי ישראל בתחומי המחקר המדעי, היצירתיות ומפעל החיים’ השנה, על רקע מלחמת חרבות ברזל”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כזכור, הודיע שר החינוך קיש, כי הפרס, יוענק השנה, רק בקטגוריית; “תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית” שלפיה לא יחולקו השנה פרסי ישראל ב‘תחומי החקר המדעי השונים, היצירה ומפעל החיים’.
אל הקריאה ובחתימתם, הצטרפו; פרופ’ מרגלית פינקלברג, סגנית נשיא האקדמיה, פרופ’ סרג’יו הרט, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח באקדמיה, פרופ’ ידין דודאי, יושב ראש החטיבה למדעי הטבע, באקדמיה פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר ו-גליה פינצי, מנהלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לטענתו של פרופסור דוד הראל למדעי המחשב, חתן פרס ישראל לשנת תשס”ד 2004; “מיום היווסדו, היה ‘פרס ישראל’ החשוּב בפרסים המוענקים בארץ.
הפרס הינו בסיס ל’הוקרת המדינה למדע‘ ול-תרבות בתחומיהם השונים. מעולם, גם בימים הקשים ביותר, לא בוּטלה ‘הענקת הפרס בתחומים המדעיים‘.
חיי המדע, המחקר, התרבות והרוח, מהווים מרכיב בסיסי וקריטי בעצם קיומה של המדינה, בביטחונה ובחוסנה.
המשרד שעליו אתה (שר החינוך, קיש) מופקד הוא אחד האחראיים המרכזיים לקיומם ולקידומם של אלה”. הדגיש במכתבו פרופ’ הראל.
זאת ועוד; “חשיבות פרס ישראל לחיי המדע והתרבות במדינתנו משתקפת בקבוצה המרשימה מאד של זוכי הפרס לדורותיהם, ואת תקנון הפרס קיימו, מאז ומתמיד, שרי החינוך ככתבו וכלשונו.
אכן, שנה זו מיוחדת במינה. המדינה ואזרחיה עוברים חוויות קשות ביותר וניצבים בפני אתגרים עצומים וכולנו נדהמים מגילויי הגבורה והערבות המשתקפים במעשיהם של אזרחים רבים ושל גופים אזרחיים שונים…
נכון בעינינו הרעיון שבשנה הזו ,יינתנו פרסים גם על ‘ערבות הדדית’ ו’גילויי הגבוּרה‘ שהיינו עדים להם מאז ‘אירועי השבת הנוראה‘ ב-7 באוקטובר 2023, כפי שהחלטת בעבר.
“אבל זה חייב להיעשות לצד הפרסים המחקריים – לדברי פרופ’ הראל; לא על חשבונם, ובשום אופן לא במקומם. אין כל מניעה להוסיף פרסים שכאלה, ו’תקנון פרס ישראל‘ אכן מאפשר זאת.
יתרה מכך, שילובם של ‘זוכי הפרס על עבודה מדעית ותרבותית‘ לצד זוכים בגין תרומה למאמץ המיוחד של הימים הקשים האלה, יוסיף נופך חשוב ל’מוסד פרס ישראל‘ עצמו, וישדר עוצמה מיוחדת ורגישות נאותה לצו השעה. במיוחד אם תינתן תשומת לב מירבית לארגון טקס צנוע.
מנגד, ביטולו של ‘הפרס בתחומי החקר המדעיים, היצירה ומפעל החיים‘ כפי שהחלטת עכשיו, מנוגד למהותו של הפרס ולעצם קיומו, ומהווה פגיעה חמורה ביותר במעמדו של המדע במדינת ישראל ובתשתית הרוחנית עליה היא בנויה”.
הוסיף נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; “מדינת ישראל, מושתתת לא רק על הרעיון של כוח וחיל, אלא, ובעיקר, על רוּח, (“לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם-בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָאוֹת” כמאמר הנביא זכריה (זכריה 4:6), אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני“.
“אנו מפצירים בך לחזור בך מהחלטתך ולהודיע, כי פרסי ישראל, יינתנו כתקנם גם למדענים המצטיינים של מדינת ישראל, וזאת, השנה, בשילוב זוכים בקטגוריות הנוספות שהצעת לאחרונה”. סיכם את פנייתו פרופ’ הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשר החינוך קיש.
█ פרס ישראל
פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס, נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים, קודם לכן.
הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן⁻ציון דינור (אשר זכה בעצמו בפרס בשנת 1958 ובשנת 1973). מתוך פרס ישראל.
█ זוכי פרס ישראל
זוכי פרס ישראל פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
הענקת הפרס, נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן.
הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, פרופסור בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג | 2 בינואר 1884, ג’ בטבת תרמ”ד – 8 ביולי 1973, ח’ בתמוז תשל”ג). מתוך זוכי פרס ישראל – Wikiwand.
