חיזוק למדע ולחופש האקדמי בישראל. בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשות נשיא האקדמיה, פרופ’ דוד הראל, שהתקיימה (יום שלישי, כ”ב באייר תשפ”ה, 20 במאי 2025), נבחרו שישה מדענים ומדעניות מצטיינים להצטרף לשורותיה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מינויים אלו, מביאים את מספר חברות וחברי האקדמיה ל-158, ומבטאים את המשך צמיחתה והתפתחותה של הקהילה המדעית המובילה בישראל.
█ הצטרפותם של פורצי דרך מדעיים
החברים החדשים שנבחרו, כל אחד בתחומו, מייצגים עשייה מדעית פורצת דרך ומובילות אקדמית מהמעלה הראשונה. אנו גאים להכיר בחברי האקדמיה החדשים;
- פרופ’ אלון גני – הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.
- פרופ’ אבנר דה-שליט – החוג למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- פרופ’ חוה יבלונקה – החוג להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב.
- פרופ’ ששון צחייק – הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, המכון לכימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- פרופ’ יגאל שוורץ – המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- פרופ’ רותם שורק – המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע.
החברים החדשים, יצטרפו רשמית לשורות האקדמיה בטקס חגיגי שיתקיים בחנוכה תשפ”ו.
█ החשיבות המינוי; חיזוק החופש האקדמי והמנהיגות המדעית
נשיא האקדמיה, פרופ’ דוד הראל, בירך בחום את החברים המצטרפים, והדגיש את תרומתם העצומה למדע בישראל ובעולם; “האקדמיה מתברכת בחוקרת וחמישה חוקרים מן המעלה הראשונה, אשר עבודתם פורצת הדרך העשירה תחומים מגוונים במדע בישראל ובעולם כולו”.
פרופ’ הראל התייחס גם לחשיבות המינויים בתקופה מאתגרת זו; “בימים אלה, כאשר החופש האקדמי נתון למתקפה חסרת תקדים מצד גורמים פוליטיים, הצטרפותם מחזקת את מחויבותנו להגן על עצמאות המדע והמחקר בישראל.
החופש האקדמי אינו מותרות – הוא תנאי בסיסי לקיומה של אקדמיה משגשגת ושל חברה ומדינה איתנות. אני סמוך ובטוח, כי החברים החדשים, יתרמו רבות לפעילויות האקדמיה ולחיזוק מעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית“.
מטעם משרד ורד ליון-ירושלמי המתמחה ביעוץ תקשורתי ויחסי ציבור, נמסר לאתר כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה, כי התרגשות מיוחדת נרשמה עם בחירתו של פרופ’ רותם שורק, הבוגר השלישי של האקדמיה הצעירה הישראלית שעובר לאקדמיה הלאומית למדעים.
בכך, הוא ממחיש את חשיבותה של האקדמיה הצעירה כמנוף לפיתוח מנהיגות מדעית בישראל.
█ על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961). מטרתה העיקרית היא לרכז בתוכה את טובי אישי המדע בישראל למען טיפוח וקידום המדע בארץ.
כדי למלא את ייעודה, האקדמיה;
- מייעצת לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
- מנגישה מדע באמצעות מגוון פעילויות לקהל הרחב.
- מפרסמת כתבים המקדמים את המדע.
- שומרת על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.
למידע נוסף על האקדמיה ופעילותה, ניתן לבקר בעמודים שלה ברשתות החברתיות וב-אתר הרשמי; פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, לינקדאין, אתר האקדמיה.
