טקס האזכרה הממלכתי לשר התיירות האלוף (במיל’) רחבעם זאבי (גנדי) השם יקום דמו לציון עשרים ואחת שנים להירצחו. יתקיים היום (יום שלישי, ל’ בתשרי ה’תשפ”ג, 25.10.22) בשעה 14:00, בחלקה הצבאית בהר הרצל, ירושלים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הטקס, יתקיים במעמד: יושב ראש הכנסת, מר מיקי לוי, שר האוצר, מר אביגדור ליברמן וכבוד שופט בית המשפט העליון, מר יחיאל (מאיר) כשר.
רחבעם זאבי-גנדי, נולד בשכונת ימין משה בעיר ירושלים בשנת 1926. הוא חי במשפחה מסורתית, ששילבה בין ערכים סוציאליסטים ליהודים.
אביו, שלמה זאבי (וולקוביץ), נולד למשפחת חסידי גור בעיירה זְדוּנְסְקָה וְוֹלָה, שליד לודז’ בפולין, והיה איש העלייה השלישית.
מינה, אמו, של רחבעם, נולדה לבית דתי בנחלת שבעה והייתה דור רביעי בירושלים.
הכינוי “גנדי“, אשר ליווה אותו במהלך כל חייו, הוא קיבל בבית הספר המחוזי על שם רוזה כהן בקיבוץ גבעת השלושה.
מספרים, כי בקיבוץ, נהגו לְסַפֵּר את הילדים ב”תספורת קרחת“; כשהגיע רחבעם הרזה והקירח אל חדר האוכל, יחף ומגבת למותניו, הוא נראה כמו מהאטמה גנדי או מוֹהַנְדַּס קרמצ’נד גַּנְדי המנהיג ההודי.
ומאז דבק בו שמו גנדי שהיה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
הבן גַּנְדי ואימו מינה, היו חברים ב’גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור‘ או בשמו המקוצר; ‘גדוד העבודה‘ היה ארגון חלוצים שיתופי.
כבר בגיל צעיר הצטרף אל תנועת הנוער המחנות העולים. עם חבריו לתנועת הנוער, הצטרף ל”הגנה” שם התנגד לקחת חלק ב’סזון נגד אנשי האצל‘.
לאחר מכן, הוא התגייס לפלמ”ח בשנת 1944, במלחמת הקוממיות שירת כקצין מודיעין של חטיבת “יפתח” במסגרתה לחם בקרבות מלכיה, כיבוש לוד במבצע דני ומערכת הנגב הנצור.
והמשיך בשירותו בצהל, שבו נשא בשורת תפקידי פיקוד, ובהם; אלוף פיקוד המרכז, ראש אגם במטכל ועוזר לרמטכל במלחמת יום כיפור.
זאבי-גנדי היה בוגר המכללה לפיקוד ולמטה של צבא ארצות הברית. בשנת 1974, השתחרר מצבא הגנה לישראל בדרגת אלוף.
בשנת 1974 מינה ראש הממשלה יצחק רבין את זאבי ליועצו לענייני טרור, ובשנים 1975-1977 הוא כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני מודיעין.
█ זאבי, נודע בבקיאותו בתולדות ארץ ישראל. ערך ספרים בנושא זה ובנושאים צבאיים ופרסם מאמרים ורשימות בעיתונים.
בשנת 1981, התמנה למנהל מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, ובתפקיד זה, כיהן כעשר שנים. בשנת 1985 החל לתת פומבי להשקפתו בעניין הצורך לעודד טרנספר מרצון של ערביי יהודה, שומרון ורצועת עזה.
על פי אתר הכנסת ב-כנסת ה-13, היה זאבי, מהמתנגדים החריפים ביותר ל’הסכמי אוסלו‘. הוא לא הצטרף לממשלה שהקים בנימין נתניהו בשנת 1996, אך תמך בה מבחוץ.
במרס 2001 עם הקמת ממשלת האחדות בראשות אריאל שרון, איש צבא ופוליטיקאי, חבר הכנסת ושר, ראש ממשלת ישראל בשנים; 2001–2006, מונה רחבעם זאבי לתפקיד שר התיירות.
ביום רביעי, ל’ בתשרי תשס”ב, 17 באוקטובר 2001, נרצח השר רחבעם זאבי בפתח חדרו במלון בירושלים בידי מתנקשים פלסטינים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
יום וחצי לפני הירצחו הגיש את התפטרותו מן הממשלה, ועימו התפטר גם שר התשתיות מר אביגדור ליברמן, על רקע החלטת ראש הממשלה להוציא את כוחות צהל מעמדות שתפסו בחברון.
רחבעם זאבי, נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. בשנת 2006, לכדה מדינת ישראל את הרוצחים ואת שולחיהם והביאה אותם לדין.
זאבי, נודע בבקיאותו בתולדות ארץ ישראל. הוא ערך ספרים בנושא זה ובנושאים צבאיים ופרסם מאמרים ורשימות בעיתונים.
בשנים האחרונות לחייו, נהג זאבי לענוד לצווארו דִּסְקִית (לוחית זיהוי ממתכת שחייל עונד על הצוואר) ועליה שמות חיילי צהל הנעדרים לאות הזדהות עימם ועם משפחותיהם.
טקס האזכרה הממלכתי לשר התיירות האלוף (במיל’) רחבעם זאבי (גנדי) השם יקום דמו יהיה פתוח, והוא יועבר עם תרגום לשפת הסימנים, תמלול ובשידור מוּנגש בפייסבוק.
