גם בשעת כתיבת שורות אלו, על דבר אחד אין ויכוח. תעלומת נגיף הקורונה (COVID-19) נותרה כמעט ברובה תעלומה שעדיין אין לה בעיקר חיסון. אכן, ידוע, כי מחלת נגיף הקורונה, הנה מחלה מידבקת שנגרמת על ידי נגיף חדש; COVID-19. המחלה גורמת למחלות נשימה (בדומה ל”שפעת”) עם תסמינים, כמו; שיעול וחום ובמקרים חמוּרים יותר, קשיי נשימה. באחרונה, נוספו עדויות דרמתיות בעקבות ‘סקר עולמי’ אשר סקרן אלפי צרפתים, איטלקים ואמריקאים וממנו עולה ומוכח, כי חולי קורונה, רבים חווים פגיעה בשני חושים; הטעם והריח. פרופ’ מאשה ניב מ’האוניברסיטה בעברית’ ביחד עם עוד שמונה עמיתים מאגד בינלאומי,העונה לשם; ‘GCCR‘ המונה כיום מאות שותפים בכ-40 מדינות בעולם, זאת במטרה להבין את היקף התופעה של פגיעה בטעם וּבריח, סיבותיה והשפעותיה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
התוצאות הראשונות של המחקר, התפרסמו השבוע בשרת טרום-ביקורת עמיתים medRXiv שחשף את נתוני סקר אינטרנטי של 4,000 משתתפים המאובחנים עם הנגיף. המחקר מתאר את השפעת המחלה על חושי הטעם והריח שלהם.
בסקר עצמו השתתפו עד כה (11.5.2020) כ-30 אלף משיבים, כשהנתונים ממשיכים לזרום וינותחו על ידי החוקרים המשתתפים ב’מאגד העולמי‘ בפעימות מסודרות.
במארס השנה, החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תַּתְרָנוּת) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות, אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם.
כמה חזקה הפגיעה בחוּשים? איך היא שונה מ-שפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההפך?
לדברי פרופ’ ניב; “השאלון בסקר* לא מיועד לתת הערכה ושיעורים לגבי אחוזי הסובלים מפגיעה בחוש הטעם והריח מבין כלל חולי הקורונה, אלא ללמד עד כמה חוּשי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה ואיך זה קשוּר לאף סתוּם ולתסמינים אחרים”.
הנשאלים, דירגו את יכולתם לחוש ריח, טעם ותחושת צריבה או עקצוץ (כמו של; פלפל חריף או סוכריית מנטול) על סקלה מ-0 עד 100. הממצא המרכזי שהתקבל הוא שבממוצע חוש הריח ירד בכ-90% ואילו חוש הטעם, ירד בכ-75% יחסית למה שחשו לפני שחלוּ ונמצא גם קשר הדוק בין שני חושים אלה.
█ פרופ’ מאשה ניב, האוניברסיטה העברית; “הישראלים” מתחילים לענות על השאלון רק עכשיו… אני מקווה לגידול בכמות הישראלים, העונים לסקר”.
החוקרת פרופ’ מאשה ניב, משערת, כי נגיף הקורונה משבש את התקשורת בין קולטני הטעם והריח למוח, בין אם זה בהשפעה על עצבים, בכלי הדם סביבם או בתקשורת עם המוח. ייתכן שזה חלק מההסבר לכך שהירידה היא בחוש ריח, טעם וצריבה ביחד.
מעניין, כי היכולת לחוש חריפות או צריבה, דווחה רק על ידי מי שהרגיש פגיעה גם בטעם וגם בריח, וירדה בכ-45% בממוצע.
תוצאות נוספות של השאלון, קובעות, כי משתתפיו בחרו לסמן טעמים ספציפיים שעברו שינוי בזמן תקופת המחלה – ציינו לעתים קרובות את המליחות, אך רובם דיווחו על פגיעה לפחות בשני סוגים של טעמים (מלוח, מתוק, חמוץ, מר והטעם החמישי בשפה היפנית והפחות מוכר לישראלים; אומאמי) שהוא בעצם; “טעם של עוד“.
כמו כן, התוצאות מעידות באופן מובהק, כי הפגיעה בחושי הטעם והריח, אינה קשורה ואינה תלויה בגודש באף.
זאת ועוד, אחוזים קטנים מהמשתתפים, דיווחו גם על פנטוסמיה (הרחה של ריחות שלא קיימים במציאות, כמו ריח עשן כשאין כלל עשן באוויר) או פארוסמיה – תופעה נפוצה בשלבי ההיריון (תפיסה מעוותת של ריחות, הזיות של חוש הריח, ריחות מוכרים נתפסים כשונים מהרגיל).
ראש תחום תקשורת מקומית באוניברסיטה העברית מר אלון סין משה, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי נכון להיום (שני, י”ז באייר התש”פ, ה- 11.5) השאלון זמין ביותר מ-30 שפות – כולל בשפה עברית, בערבית ורוסית שהוספו ממש לאחרונה.
“הישראלים” – כך מציינת פרופ’ ניב; “מתחילים לענות על השאלון רק עכשיו… אני מקווה לגידול בכמות הישראלים, העונים לסקר. באופן אולי לא מפתיע, הצרפתים, הסתערו על השאלון מיד כשתורגם לשפתם.
אני מניחה שזאת בשל החשיבות התרבותית שיש לשינויי טעם וריח עבורם, אך חושים אלה משמעותיים לכולנו. שפות נוספות בהן מספר המשיבים הוא רב הן; אנגלית, איטלקית וספרדית“. סיכמה החוקרת פרופ’ מאשה ניב.
*השאלון מיועד למי שסבל מ’מחלה נשימתית‘ (כלשהי, כולל; קורונה) בשבועיים שלפני מילוי השאלון. ניתן לשתף את השאלון בשפה הרלוונטית, דרך האתר.
◄אל המחקר בארכיב medRXiv MdrxvPDF.
