“‘התעשיה הרגילה’, המסורתית, אינה בנויה ואינה ערוכה להכניס טכנולוגיות חכמות למפעליה והיא גם מפחדת לעשות זאת. הקפיצה הזו, מהעולם הישן לחדש – היא מאד בעייתית” – כך זיהה ואמר באחרונה (24/9), מנכל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה דר’ נחום איצקוביץ, בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה – כאן ועכשיו!.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הכנס, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים ובשיתוף התאחדות התעשיינים, נערך בשבוע שעבר (24/9) במרכז הכנסים LAGO בעיר ראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום.
את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, עורך ראשי “אנשים ומחשבים” ומר אילן אלתר, מנכ’ל AlterNet, יושב ראש ועדת התכנים של הכנס.
█ תקציב של מיליארד ₪ לעידוד השקעות הון
התפקיד הראשי של הרשות שבראשותו, אמר דר’ איצקוביץ; “הוא עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח“. התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו, 700 מיליון שקלים במזומן.
“יש לנו”, אמר דר’ נחום איצקוביץ; “מסלול מיוחד, הפועל זה 3 שנים, לטובת העלאת הפריון. אנו בונים מסלולים מיוחדים לאוכלוסיות שאינן בשוק העבודה – גברים ערבים, נשים חרדיות, אנשים עם מוגבלויות.
אנו פועלים לשיפור יכולת התחרותיות של המגזר העסקי. יש לנו מסלולים העוסקים בפיתוח שיטות ייצור מתקדמות בתעשייה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובייעוץ לחקיקה והתוויית מדיניות לתחום”.
לדברי דר’ איצקוביץ, “הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים; שהמפעל יהיה באזור פיתוח א’, כלומר בגבולות הגזרה שמדרום ל-קריית מלאכי ומצפון ל-חיפה, עליו לייצר מוצר, ועל רבע מהמחזור שלו להיות מופנה ל‘ייצוא’. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס“.
█ הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד ש”ח בעשור האחרון בשל מעבר ידע מחוץ לישראל
“אנו מנסים למצוא פתרונות לתהליכים שבכלכלה הישראלית”, ציין ד’ר איצקוביץ, “אחד מהם הוא תחום מדעי החיים.
המחקר ופיתוח בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמחקר ופיתוח לייצור – רובם נופלים ב’עמק המוות‘. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל.
מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי“.
“הקפיצה ל’תעשייה חכמה’ מאד בעייתית” – הסביר ד’ר איצקוביץ, “כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים – יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר, הקצה לנו 150 מיליון שקלים לטובת יצור מתקדם.
60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו, יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל”.
█ “התעשייה המסורתית בישראל לא ערוכה לשינוי”
עוד ציין איצקוביץ, כי; “אנו מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות. בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם השקעות ‘רכות’ בהון האנושי, כלומר, משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחוץ לארץ ושם ללמוד על המכונה. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים“.
“התעשייה המסורתית לא ערוכה לשינוי”, סיכם דר’ איצקוביץ; “נדרש זמן להטמעה, ואין מספיק גורמי מקצוע להנעת התהליך. חסרים סוכני שינוי מקצועיים – חברות הייעוץ לא מכסות על הפער.
הקפיצה הטכנולוגית הנדרשת בישראל למעבר ל’תעשייה חכמה’ כרוכה בהשקעות רבות וארוכות טווח. יש לייצר תהליכי ביניים על מנת לקבל נגישות לטכנולוגיות בדרך למעבר לתעשייה 4.0.
התכנית חייבת לקבל תקצוב למשך עשור שנים לפחות. הסברה והדרכה, צריכות להיות חלק בלתי נפרד, לאורך כל חיי התכנית, וכמובן, יש לייצר את האמון בתהליכים”.
