נתחיל מן הסוף; בעוד כחודשיים בתאריך ה-30 באוקטובר 2018 (כ”א בחשוון, ה’תשע”ט) יתקיימו הבחירות לרשות המקומית חריש 2018. נכון להיום, מתמודדים על כ-2500 בעלי זכות בחירה, נכון לחודש יוני, 2,498, על פי משרד הפנים) ראש הרשות המקומית חריש מר יצחק קשת, יתמודד על תקופת כהונה נוספת. מולו יתמודדו מר מוטי אדרי, מר אריק מויאל, ראש עיריית אילת לשעבר מר גבי קדוש.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הבחירה תהייה בשני פתקים צהוב לראשות העיר ופתק לבן לבן למועצת העיר. אם אף אחד מן המועמדים לראשות הרשות מקומית חריש, לא עבר את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני לבחירה זו בלבד ב-13 בנובמבר 2018.
טובי המומחים והפרשנים המקומיים שנשאלו לגבי ניצחונו הוודאי של אחד המועמדים התקשו לקבוע זאת לפחות לגבי הסיבוב הראשון, עליו אין חולקין, כל המועמדים ו/או מקורביהם שנשאלו השיבו חד משמעית, כי; “האיש שלהם לראשות העיר הוא המנצח הגדול” על פי החוק, ראש רשות שנבחר בבחירות, יתחיל לכהן 21 ימים לאחר יום בחירתו. על דבר אחד וודאי, לא היו ויכוחים. מתחיל, ויהיה מעניין בחריש.
אתמול לא היה צריך להיות חד עין, כדי להבחין ליד “קונדיטוריית סבתא עוגיה“, באיש חייכן מחוף אל חוף בחולצה תכולה ומכנסיים מגוהצים ובהליכה זקופה בשם; גבי קדוש.
מטיבי זיכרון, יודעים לספר, כי מדובר ראש עיריית אילת לשעבר, בין השנים; 1993–2003 שעיצובה התיירותי חקוק עד היום.
מה לקדוש בחריש. הוא עונה מיד באדיבות וסבלנות, כי הוא עבר לישוב ומתכונן להיות ראש העיר הבא של חריש ומוסיף בנופך בומבסטי, לטעמי, כי; “נקראתי אל הדגל…”. כתושב חדש בחריש בחלקה הדרומי והמיוער, אני יכול להעיד, כי רק התנים קוראים וקורעים ביללות את שלוותו של הישוב השקט והפסטורלי הזה.
אם נשוב לכרטיס הביקור של האיש קדוש, נשוי ואב לשניים. היה עד לאחרונה, יועצו של ראש הממשלה מר נתניהו לענייני התיישבות ושלטון מקומי. הרי יש לו רזומה מרשים.
מר קדוש, מונה בשנת 2011, ליועץ פוליטי של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.
כמו כן מילא תפקידים נוספים;
- יושב ראש דירקטוריון החברה הכלכלית לאילת 1993–2003.
- יושב ראש קרן אילת לחינוך, תרבות ואומנות 1993–2003.
- יושב ראש העמותה לקידום ופיתוח התיירות באילת 1993–2003.
- יושב ראש ההנהלה הציבורית של פסטיבל “ג’אז בים האדום” 1993-2003.
- חבר דירקטוריון בית הספר הממשלתי למלונאות – תדמור 1989–1992.
- חבר דירקטוריון חברת “תמנע” 1987-1990.
- חבר דירקטוריון החברה לפיתוח חוף אילת 1993–2003.
- חבר דירקטוריון חברת מבני תעשייה 1987–1990.
- יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות 2010.
- יועץ פוליטי של ראש הממשלה 2011.
מר גבי קדוש אף “חטא” בכתיבה ופרסם בשנת 1997, ספר המכיל 352 עמודים, בשם; “לא נולדתי לאמא פולנייה“, הוצאת משכל (חמד וידיעות אחרונות). בו הומלץ על רכישת ספרו באתר סימניה; וכי לדעת קודש, אם תושבי הנגב, יהיו אחראים לגורלם, הם יצמיחו מנהיגות מקומית ראויה לשמה אף שרובם לא נולדו לאמהות פולניות ויהפכו את דרום הארץ לגן פורח.
בספרו מציע קודש, לחולל מהפכה שלמה במערכת החינוך בנגב על-מנת לרתום אותה למשימה המשותפת: הפיכת הנגב מאזור דרומי מפגר למרכז העניינים של ישראל. יש הטוענים, כי כעת מרבית המלצותיו ותחזיתו של מר קדוש, קורמים עור ומתגשמים גם בימים אלו.
בספרו משלב גבי קדוש את ניסיונו האישי כיליד הארץ שנולד ב’רינתיה‘ בן להורים שעלו ממרוקו לפני הקמת המדינה. הוא מתאר בכנות בלתי מצויה במחוזותינו, מקצת מן הקשיים שבהם עמד ואת המשוכות שעליהן התגבר עד שהצליח, בגיל צעיר מאוד ובניגוד לכל התחזיות, להיות מנהיג הליכוד בעיר אילת, וראש העיר המשגשגת ביותר בישראל בעשור האחרון.
█ גבי קדוש; “למדינת ישראל יש אחריות על חריש ולי יש את הניסיון המקצועי והפוליטי לעודד משקיעים רבים להשקיע בחריש”
לדברי קדוש; “חריש, זקוקה לראש עיר מקצועי ומנוסה, זו משימה לאומית ראשונה במעלה להצלחת עיר חדשה בישראל ואני נרתמתי לבצעה”.
“אני מגיע לחריש מתוך תחושת שליחות. האתגר הוא זה שמניע אותי. לחריש, יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי. זה אתגר לאומי, לכן, החלטתי לעזוב את כל עיסוקי ולהתמודד, כדי לתרום להצלחתה”. הוא אומר.
קדוש, מוסיף; “לחריש יש יתרונות העלולים להפוך לחסרונות אם לא יטופלו כראוי ובזמן. זה ממש צו השעה, עבור העיר שצמחה במהירות וכעת יש למשוך אליה אוכלוסיות חזקות ולהעניק להן תמריצים לבוא ולהתגורר בחריש.
חייבים לשים את העיר על סדר היום, לפעול בנחישות מול הממשלה ולקדם את אכלוס העיר באופן משמעותי שהרי כרגע חריש, נראית כמו אתר בניה אחד גדול.
לדבריו ממשלת ישראל שמה את חריש בראש סדרי העדיפויות שלה וכאן בדיוק נכנס הערך המוסף של ראש עיר עם ניסיון בניהול עיר גדולה שיידע לעמוד מול משרדי הממשלה השונים, למשוך בחוטים הנכונים ולמקסם את הפוטנציאל. על פי המצב היום ברחוב בחריש, נראה ש”מישהו נרדם בשמירה“.
עד לפני שנתיים חריש, הייתה במפת העדיפות הלאומית וכיום היא כבר לא! המקום היחידי שלא צעק ולא התנגד לשינוי הייתה חריש והפקידות הממשלתית, שהייתה נתונה למתקפת לחצים מצד ערים אחרות – הוציאה את חריש ממפת העדיפות הלאומית.
המשמעות לטענתו של קדוש היא שתושבי חריש למעשה אינם זכאים לקבל הטבות מס וליזמים אין עדיפות להשקעתם.
אם חריש הייתה במפת העדיפות הלאומית, הרי שיזם היה משלם על הקרקע בחריש 31% מערכה ולא 100%, כמו במרכז הארץ, ברור שהטבה זו, גורמת למעסיקים לבחור במקום עם עדיפות לאומית להשקעה
שלהם וחריש, חייבת להיכלל במפת העדיפות, מאחר שנבנו בתים למגורים ללא מרכזי תעסוקה.
למדינת ישראל יש אחריות על חריש ולי יש את הניסיון המקצועי והפוליטי לעודד משקיעים רבים להשקיע בחריש בדומה למה שעשיתי באילת בזמנו”. מצהיר מר קדוש.
אני אפעל על מנת ליצור “גאוות מקום” ואמנע כל קיטוב בין אוכלוסיות, החדשות והישנות, חילוניות ודתיות, במטרה לייצר אחדות וחיים משותפים והרמוניים ולאפשר לתושבים חיים טובים יותר“. סיכם מר גבי קדוש.
