מעבר לשאלות הרות הגורל לגבי מה עשתה שרה נתניהו ביום הולדתה, מי בביצה עשתה תוספת לישבן, או מה תלבשי החורף הזה, מה הוא המתכון המוצלח ביותר, מי הגדילה את החזה – אולי בואו וננסה ל”הגדיל ראש” ולהשתתף (ביום רביעי, י”ג בכסלו, 21/11/2018) במפגש השני בנושא; “גבולות” של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שיעסוק החודש (נובמבר) בגבולות הזעירים ביותר והגדולים ביותר של היקום ובשאלות שנשארו פתוחות לדורות הבאים של מדענים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
האם למרחב יש גבול או שהוא אין-סופי? האם לזמן, יש גבול או שהוא נמשך לאין-סוף? האם התפשטות היקום, שהמדע, מסיק את התרחשותה, תימשך לנצח או שהיא תיעצר והיקום, יקרוס תחתיו?
מהם בעצם אבני הבניין היסודיות של היקום והכוחות הפועלים ביניהן? פעם חשבנו שאבני הבניין הן אטומים, אחר כך, התברר שב-אטום, יש גרעין ואלקטרונים ואז התגלה שבגרעין, יש פרוטונים ונויטרוניים ועכשיו, אנחנו יודעים שבפרוטונים, יש קוורקים (אבני הבניין היסודיות של הטבע). האם זה סוף הסיפור?
או, במילים אחרות; ממה מורכב הכול? מאין הוא בא ולאן הוא הולך? שאלות שכל ילד יכול לשאול, אך המדע, עדיין איננו יודע לספק להן תשובה שלמה.
אתגר מחשבתי נצחי שלובש צורה ופושט צורה בכל דור, מתקדם בקצב מדהים, מזין את הסקרנות האנושית בכלל והמדעית בפרט, אך אינו מגיע לסיומו ואולי גם לא יגיע לעולם.
ישתתפו בו פרופ’ חיים הררי, חבר האקדמיה למדעים, נשיא מכון ויצמן בעבר ומי שפעל רבות בתחומי ההשכלה הגבוהה והחינוך (בין השאר כיהן כיושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) מייסד פרויקט פרויקט חונכות (פר”ח) במסגרתו פועלים סטודנטים מכל רחבי ישראל בחונכות לילדים הזקוקים לעזרה חברתית רגשית ולימודית, בתמורה למלגה וממייסדי החינוך המדעי בישראל.
█ אתגר מחשבתי נצחי שלובש צורה ופושט צורה בכל דור, מתקדם בקצב מדהים, מזין את הסקרנות האנושית
פרופ’ אבישי דקל, אסטרופיזיקאי המתמחה בקוסמולוגיה, מטעם האוניברסיטה העברית ונשיא האגודה הישראלית לפיזיקה. את המפגש המסקרן הזה, תנחה; פרופ’ יעל שדמי מ‘הטכניון‘.
המפגשים הבאים בסדרה, יוקדשו לנושאים הבאים; “גבולות באומנות“, “גבולות הידע“, “גבולות המשפט” ו”גבולות הנורמליות“.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ”א-1961. הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין.
בתוך מתחם האקדמיה, ישנו פסל של אלברט איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.
כל המפגשים פתוחים לציבור ללא תשלום, אך מותנים ברישום מוקדם. פרטים באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
להזכירכם “גבולות היקום“, יום רביעי, י”ג בכסלו, 21/11/18, בין השעות: 19:00-20:30.