רפורמת המעבר מבנק לבנק באופן מקוון (“מעבר בקליק”), שהושקה בספטמבר 2021, הובילה לשינוי מבני עמוק ומתמשך בהתנהגות הצרכנים וברמת התחרות במערכת הפיננסית בישראל. כך עולה ממחקר מקיף חדש שמפרסם היום בנק ישראל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’X’.
המחקר נכתב על ידי ד”ר נמרוד שגב מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בשיתוף עם ד”ר סיון פרנקל מטעם מכון ספרא לבנקאות בפקולטה לניהול ע”ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
עולה, כי החוקרים התבססו על נתונים נרחבים מתוך “מאגר נתוני האשראי” המנוהל בבנק ישראל, המקיף את כלל חשבונות העו”ש של משקי הבית במדינה.
במשך שנים ארוכות אופיינה מערכת הבנקאות בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, בשיעורי ניידות נמוכים במיוחד של לקוחות קמעונאיים.
חסמי מעבר טכנולוגיים ותפעוליים, לצד המאמץ והחשש הכרוכים בהעברת הפעילות הפיננסית, הותירו לקוחות רבים באותו הבנק לאורך שנים.
גם כאשר הוצעו להם תנאים טובים יותר במקומות אחרים. רפורמת “מעבר בקליק” נועדה לפתור כשל זה על ידי יצירת מערכת דיגיטלית, אוטומטית וחינמית המאפשרת מעבר מהיר וקל.
ממצאי המחקר, חושפים, כי הרפורמה, השיגה את מטרתה ורשמה הצלחה משמעותית בכמה חזיתות;
הכפלת שיעור המעבר; ההסתברות השנתית של משק בית לעבור בין בנקים יותר מאשר הוכפלה בעקבות הרפורמה, ועלתה מרמה של כ-0.6% בממוצע ערב הרפורמה לכ-1.4% לאחריה.
החוקרים, מדגישים, כי לא מדובר בקפיצה חד-פעמית וחולפת, אלא במגמה יציבה שנשמרה לאורך השנים שלאחר מכן, דבר המעיד על שינוי קבוע בדפוסי ההתנהגות של הצרכנים.
הובלה של הדור הצעיר; השפעת הרפורמה בלטה במיוחד בקרב לקוחות צעירים, אשר שיעור הניידות שלהם זינק בצורה החדה ביותר.
דפוס זה, מסביר, כי הפחתת החסמים הדיגיטליים קורצת יותר לקהל צעיר, המאמץ בקלות טכנולוגיות חדשות ומאופיין בפחות תלות בקשר אישי עם בנקאי מסורתי.
אפקט התחרות העקיף (הורדת ריביות לכולם); הממצא המרתק ביותר במחקר, מראה, כי הרפורמה יצרה “איום מעבר” אמין. עצם האפשרות לעבור בנק בקלות ובמהירות הגבירה את הלחץ התחרותי על הבנקים.
כתוצאה מכך, נרשמה ירידה מובהקת במרווח הריבית על יתרות חובה (“אוברדראפט“) ומסגרות האשראי, לא רק עבור לקוחות שעזבו, אלא גם בקרב לקוחות שהושפעו מהרפורמה אך בחרו להישאר בבנק המקור שלהם.
הבנקים, מתוך חשש לאבד לקוחות, נאלצו לשפר את התנאים באופן יזום.
מסקנה; המחקר, מספק הוכחה אמפירית וכמותית לכך שהסרת חסמי מעבר ופישוט תהליכים בירוקרטיים באמצעות דיגיטציה מסוגלים להניע תחרות בשווקים ריכוזיים.
כוח המיקוח של הצרכן הישראלי מול המערכת הבנקאית למעשה גדל, והרפורמה הובילה לשיפור רוחבי בתנאי האשראי של משקי הבית.
הממצאים, מלמדים, כי רפורמות מבניות חכמות מטיבות עם הכלל ומחוללות מגמות שוק חיוביות, גם אם שיעור המעבר האבסולוטי בפועל נותר נמוך יחסית.
◄ אל המחקר – לחץ כאן.
