מינוי אפוטרופוס לאישה בת 58, המתמודדת עם מאניה דפרסיה, בוטלה על ידי כב’ השופט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, מר ארז שני, כשקבע, כי ‘מוגבלות נפשית’ אינה עילה למינוי אפוטרופוס.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לפני מספר חודשים פנתה אישה בת 57, ל‘הסיוע המשפטי‘ במשרד המשפטים וביקשה לבטל את מינויו של אחיה כאפוטרופוס על רכושה.
זאת לאחר שבעבר, מונה אחיה האפוטרופוס לשמש כן, בהסכמתה, עקב הסתבכותה בחובות כספיים ובכדי להגיע להסדר עם הבנק.
בפנייתה סיפרה האישה, כי היא מסוכסכת עם אחיה וממילא אינו דואג לענייניה.
דובר היחידות המקצועיות ב-אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים, מר יובל גורן, מסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי בעקבות פנייתה הגיש עורך דין רפאל קלימי, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בקשה אל בית המשפט לביטול האפוטרופסות.
בשבוע שעבר פסק כבוד השופט ארז שני, כי הוא מקבל את בקשתה של האישה, וקבע, כי מוגבלות נפשית (במקרה הזה; מאניה דֶפרסיה) אינה מהווה עילה לאפוטרופסות.
מאניה דֶפרסיה – הפרעה דו-קוטבית באנגלית: Bipolar Disorder, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעתים קיצוניים מאד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות
█ בית המשפט, הופך את נטל ההוכחה ומטיל אותו על בעל הכח, האפוטרופוס, ולא על החוסה, שאינו חייב בהוכחה
כב’ השופט לענייני משפחה בעיר תל אביב-יפו, מר ארז שני, כתב בין השאר בפסק הדין; “מוכן אני לומר, כי התנהלותה של המבקשת אינה כפי המקובל. היא מתקשה לאבחן מתי כדאי לדבר ומתי כדאי שלא לדבר.
אלא שבכל אלה וגם אם תאמר שבחירות של אדם לנהוג חוסר אחריות כלכלית כפי מחלתו או לא כפי מחלתו, אין כדי לשלול חירותו של אדם ו’מאניה דיספרסיה‘ כשלעצמה אינה עילה, בוודאי לאחר תיקונו של החוק למנות אפוטרופוס לאדם..
לא שוכנעתי, כי התנהלותה היומיומית המוזרה בעבר של המבקשת ויחסיה המסובכים עם יוצאי חלציה וקרוביה – הם טעם מספיק לשימור צו מינוי אפוטרופוס שניתן בהסכמה“. כתב כבוד השופט ארז שני.
הממונה הארצית על תחום כשרות משפטית וזקנה, עורכת דין מיטל סגל-רייך; “פסק הדין, מנתק את הקשר בין מוגבלות נפשית ובין הסדרים משפטיים כובלים וקובע, כי לקושי בניהול עניינים ולכניסה לחובות נדרשים מענים מכבדים ומסייעים, אך לא פטרנליסטיים בדמות אפוטרופסות.
יתרה מכך, בית המשפט, הופך את נטל ההוכחה ומטיל אותו על בעל הכח, האפוטרופוס, ולא על החוסה, שאינו חייב בהוכחה, כי הוא ראוי לחירות משפטית“.
◄אל פסק דין – ביטול אפוטרופסות, המותר לפרסום.
