היועץ המשפטי לממשלה דר’ אביחי מנדלבליט, עובר לטפל בסוגיה משפטית בסקאלה אחרת לחלוטין מתיקי מר בנימין נתניהו ואחרים, מאז נכנס לתפקידו לפני 5 שנים בדיוק. הוא נדרש להגן על מדינת ישראל מול בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) על החלטתו לפתוח בחקירה בנוגע ל”מצב בפלסטין”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
היועץ המשפטי לממשלה דר’ מנדלבליט, נחשב עובד מדינה, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל.
מדובר בתפקיד הנחשב מהחשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, דר’ מנדלבליט, יכול בשנה הבאה כשיסיים את כהוּנתו בת 6 השנים לסלול את הדרך אל כס השיפוט בבית המשפט העליון, אם יביא נדוּניה מפוארת בזכוּת מענה סופי שיפתור את התפתחותה החמוּרה של הבעיה אליה נכנסה מדינת ישראל, על חייליה ואזרחיה.
פאטו בנסודה התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) הודיעה אתמול (יום רביעי, י”ט באדר התשפ”א) על החלטתה לפתוח בחקירה נגד ישראל וארגון חמאס בחשד ל‘פשעי מלחמה’ ביהודה ושומרון וברצועת עזה או כלשונה בנוגע ל”מצב בפלסטין“.
ההחלטה שהתקבלה באה עקבות החלטת מוֹתָב הרכב שופטים במשפט שניתנה בפברואר 2021 בעניין היקף סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בית הדין ביחס ל’סכסוך הישראלי-פלסטיני‘.
במשרד המשפטים, מבהירים, כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורסם בעבר, היא כי; ‘בית הדין הפלילי הבין-לאומי’ נעדר כל סמכות בעניין זה (להרחבה ראו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.12.19 | ראו למטה).
היועץ המשפטי לממשלה דר’ מנדלבליט, מבהיר; עמדה זו, המטרידה את מדינת ישראל זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות וכן מומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם וכן התובעת בהודעתה אתמול (ד’), בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל אשר הועלו בהקשר זה.
החלטת מותב השופטים, כמו גם הודעת התובעת בנסודה, מכירים בעצמם בכך שנושאים עקרוניים הנוגעים לסמכות השיפוט של בית הדין, נותרו ללא הכרעה.
עניין זה לכשעצמו מלמד עד כמה ההחלטה להתקדם לחקירה ביחס לישראל שגויה ו-נעדרת את הבסיס המשפטי האיתן שנדרש, לשיטתה של התובעת עצמה, על-מנת להתקדם בעניין זה.
דר’ מנדלבליט, מדגיש; מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ומקצועית. מדינת ישראל, מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי ופועלת לאורם.
יתרה מכך, לישראל, מערכת ענפה לבחינת טענות להפרות, לכאורה של הדין הבין-לאומי, והיא יודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות דין. גם מטעם זה, אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל.
בית הדין הפלילי הבינלאומי, הוקם, כדי להתמודד עם הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. בחירתה של התובעת לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל – מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין וגורמת להקצאה מיותרת של משאבים במקום לטפל בהפרות אמיתיות של המשפט הבינלאומי מצד מדינות לא דמוקרטיות שאינן מחויבות לקיום המשפט.
מטעם דוברת היחידות המשפטיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, מסרה הגב’ אפרת אורן, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; היועץ המשפטי לממשלה יחד עם צוות בין-משרדי ייעודי עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת בית הדין מזה זמן רב וערוכים להתמודד עם כל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין.
הם, ימשיכו לסייע לממשלת ישראל להעניק הגנה משפטית מקיפה וסיוע, ככל שיידרש, אל מול כל איום על אזרחי המדינה שיתעורר מבית הדין הפלילי הבין-לאומי.
█ בית הדין הפלילי הבינל’; חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא היעדר הסמכות שלו
להלן, הודעה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה; מזה כמה שנים, מנהל משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בדיקה מקדמית, בעקבות פנייה של הפלסטינים.
עמדתה המשפטית העקרונית של מדינת ישראל, ש-אינה חברה ב-בית הדין, היא שבית הדין, נעדר סמכות שיפוט בנוגע לישראל, ושכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטוּלת תוקף משפטי.
לפני כשנה, הודעתי, כי אני שוקל לפרסם עמדה מטעמי בעניין העדר הסמכות של בית הדין לדון בתלונה הפלסטינית בצורת חוות דעת סדורה ומנומקת. זאת, על מנת לתת פומבי לעמדה שישראל מציגה בערוצים דיפלומטיים ומשפטיים שונים בעניין זה.
כעת, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, במסגרת הדוח השנתי שפורסם ביום 5.12.2019, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו.
חוות הדעת, מבהירה, כי בית הדין משולל סמכות שיפוט לקיים הליכים בנסיבות העניין הנוכחי, וזאת מהטעמים הבאים;
- רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא.
- הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר.
- לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם.
- ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן.
- הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי.
- לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים.
חוות הדעת, מציגה את עמדתי ביחס להיעדר סמכות בית הדין בלבד. בכפוף להתפתחויות נוספות, אשקול להתייחס גם לסוגיות נוספות הקשורות לתיק זה.
חוות הדעת, הינה פרי עבודה משותפת של צוות בין-משרדי, הכולל את אנשי משרד המשפטים, משרד החוץ, והמטה לביטחון לאומי, בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), דר’ רועי שיינדורף והיועץ המשפטי למשרד החוץ, דר’ טל בקר. כל זאת, תוך יידוּע ותיאום מלא מול הדרג המדיני הבכיר. סיכם היועץ המשפטי לממשלה דר’ מנדלבליט.
◄ המסמכים הוכנו בידי צוות משותף למשרד החוץ, משרד המשפטים והמטה לביטחון לאומי;
