“סוכן חכם” ימליץ לך בזמן אמת כיצד לשתף את המידע שברשותך באופן בטוח – כך עולה ממחקר שנעשה שימוש ב’מתודולוגיות’ הלקוחות מעולמות ‘הבינה המלאכותית (AI)’ ומ’תורת המשחקים’ על מנת לסייע למשתמש לקבל החלטות כאשר הוא משתמש ברשתות חברתיות, כגון; Facebook או Whatsapp, כאשר הוא משתמש במכשירי בית חכם מבוססים IoT, ובעצם בכל אינטראקציה דיגיטלית בה יש באפשרותו ל-שתף מידע.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במסגרת מחקר זה, בו ‘בינה מלאכותית‘ (אינטליגנציה מלאכותית) תורמת ב’שירות הגנת הפרטיות‘. החוקרים דר’ שני אלקובי ודר’ רון הירשפרונג, מטעם אוניברסיטת אריאל, פיתחו סוג של “סוכן חכם” שתפקידו לתת למשתמש המלצות ותובנות בכל תהליך ‘שיתוף המידע‘.
החוקרים פיתחו במסגרת מחקר זה סוכן חכם, שתפקידו לספק למשתמש המלצות ותובנות בתהליך שיתוף המידע.
כאמור, את המחקר ערכו דר’ שני אלקובי ודר’ רון הירשפרונג מטעם המחלקה להנדסת תעשייה וניהול של אוניברסיטת אריאל והוא התפרסם לכבוד ‘יום הגנת הפרטיות הבינלאומי‘ (Data Privacy Day) הידוע באירופה, כ’יום הגנת המידע‘ שצוין שלשום ב-28 בינואר, כמו מדי שנה.
מדובר במועד בינלאומי, המצוין במדינות רבות בעולם ובהן, ארצות הברית, קנדה, ישראל, הודו ו-47 מדינות ביבשת אירופה.
מטרת היום הזה, העלאת המודעות וקידום ההגנה על הזכות לפרטיות ועל המידע האישי במרחב הדיגיטלי.
על רקע חדירת ה’בינה מלאכותית‘ התורמת ב’שירות הגנת הפרטיות‘ עולות תהיות ושאלות, כמו;
עד כמה סיכוני חשיפת מידע, כמו מידע פרטי עלולים לשמש תוקף לרכישת האמון שלנו וביצוע מתקפת דיוּג (“פישינג“).
עד כמה חברות שעלולות להשתמש במידע, כדי ללמוד על מועמד לעבודה פרופיילינג (נקראת בהקשרים ביטחוניים אפליה סטטיסטית) מיישמות אפליה הנובעת מכך שהאדם או הגורם המפלה, מודע לכך שלקבוצה א’ באוכלוסייה, יש תכונות שונות בממוצע מאשר לקבוצה ב’, וכתוצאה מכך מפלה בין הקבוצות).
█ מה הן הדרכים להקטנת הסיכונים בעת ההתנגשות בין תועלות וסיכונים, והדרכים להקטנתם;
- האתגרים שמציבה הקידמה הטכנולוגית בפני המשתמש, וכיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה בכדי לסייע לו.
- השימוש של חברות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית.
כמו כן, כחלק מומחיותם ולא כחלק מהמחקר משיבים עורכי המחקר על השאלות;
- מה צופן העתיד בתחום זה (גם לאחר תקופת הקורונה).
- מעבר של פעילויות רבות מהעולם המוחשי לדיגיטלי (פגישות זום) לא צפוי לחזור לקדמותו.
- מתח בין ערך שמירת החיים והבריאות לערך הפרטיות (מידע על החיסונים שמועבר למחקר).
- יישום ביצוע בחינות מרחוק בעולם האקדמי ובקבלת לעבודה – המתח בין טוהר הבחינות לשמירה על הפרטיות.
נערך ניסוי באמצעות ‘סימולטור Facebook‘ שפותח לצורך זה. בניסוי, השתתפו קרוב ל-200 משתתפים אנושיים (אוכלוסייה מגוונת צעירה ברובה), ומספר “סוכנים חכמים“.
המשתתפים האנושיים לא היו מודעים לכך שאחד מהמשתתפים הוא; סוכן חכם (כלומר; לא בן אנוש אלא מכונה).
תוצאות ממצאי המחקר, הראו באופן מובהק שהביצועים של “הסוכן החכם” כמעט כפולים בהשוואה למשתתפים האנושיים.
הסוכן החכם שפותח במחקר, נועד לסייע לציבור העושה שימוש יומיומי ב’רשתות החברתיות‘ וב-פלטפורמות שיתוף מידע ולהגן על פרטיותם וביטחון המידע האישי שלהם.
את המחקר, כאמור ביצעו דר’ שני אלקובי, ודר’ הירשפרונג; חוקר ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול של אוניברסיטת אריאל.
מחקריו של דר’ הירשפרונג, עוסקים במתודולוגיות לרתימת הטכנולוגיה להגנה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי.
דר’ שני אלקובי, היא חוקרת ומרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול של אוניברסיטת אריאל.
מחקריה עוסקים בבינה מלאכותית, אספקת מידע במערכות מרובות סוכנים, תורת המשחקים, תורת המכרזים, אינטראקציית אדם-מחשב, עבודת צוות, תחבורה ועוד.
