ב’מחלקה לעבודה סוציאלית על שם שרלוט ב’ וג’ק ג’ שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב‘ מחלקה לעבודה סוציאלית, זכתה במקום הראשון, בפרס על שם גדי הראל זכרו לברכה, כחלק מתחרות פרסי מחקר של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה. הענקת הפרס, התקיימה בשבוע שעבר באוניברסיטת תל-אביב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עבודת הדוקטורט שהונחתה על-ידי פרופ’ אורלי שריד, בחנה עמדות כלפי העדפות תעסוקתיות של ‘אנשים עם מוגבלות פיזית בשכבות הגיל 18-30‘.
במסגרת העבודה, נבחנו 3 העדפות תעסוקתיות באמצעות משתנים דמוגרפיים, משתני בריאות ומודל ההתנהגות המתוכננת.
ההעדפות שנאמדו הן רצון לצאת לעבודה, השגת עניין, ביטחון וקידום בעבודה, ועבודה במסגרת שוק חופשי. במחקר השתתפו 350 צעירים עם מוגבלות פיזית טרם כניסתם אל שוק העבודה.
ממצאי העבודה, מורים, כי השכלה, היא מרכיב משמעותי בניבוי העדפות תעסוקתיות כמו השתלבות בתעסוקה, השגת עניין, ביטחון וקידום בעבודה.
כלומר, ככל שתינתן השכלה לצעירים עם מוגבלות טרם כניסתם אל ‘שוק העבודה’ יגבר הסיכוי, כי יעדיפו להשתלב ולעבוד בשוק החופשי.
לפיכך, יש לבחון מדיניות מחודשת כלפי מימון ומימוש לימודים גבוהים בקרב קבוצות צעירים אלה. משתני הבריאות, כמו; לקות מולדת ותפיסת מצב בריאות טוב, היוו גורם ניבוי מובהק.
גדות, מציעה, לבחון מחדש את המדיניות הלימודית והתעסוקתית ב-משרדי הממשלה, כלפי הצעירים, כדי שזו, תוכל להבטיח את שילובם כבר מגיל צעיר.
חשיפה לעולם התעסוקה מגיל צעיר, יכולה להשפיע על השתלבותם העתידית של צעירים אלה ובכך לשנות את פני העתיד של שוק העבודה, כך שיהיה מגוון ומכיל.
נמצא גם, כי הנורמות המקובלות, העמדות והתנהגות הסביבה נוכח תעסוקה, היוו מרכיב חשוב בניבוי.
לכן, המלצת העבודה היא שקילת תכניות שיגבירו את העידוד מהסביבה עבור תמיכה לאדם עם המוגבלות באשר לסוגיות בעולם העבודה.
█ האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה
האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, הוקמה בשלהי שנות ה-60 ומטרתה לקדם את הבנת תחום יחסי העבודה במדינת ישראל, היא מהווה גוף מקצועי אשר פועל לצורך עירור המודעות הציבורית לחשיבות מרכיב יחסי העבודה במשק.
האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, כוללת נציגות של גופים העוסקים בתחום, מהאקדמיה, ארגוני עובדים ומעסיקים, הממשלה ועוד.
האגודה מטפחת חשיבה יצירתית בתחום התעסוקה באמצעות הפעלת צוותי חשיבה, כנסים, ימי עיון ודפי עמדה המתמקדים בליבון סוגיות מרכזיות הקשורות אליו.
זאת לצד טיפוח קשרים עם ארגונים בינלאומיים, כמו; International Labor Organization.
