הזׂהר, כבה. עורך דין אלי זׂהר, מבכירי עורכי הדין במדינת ישראל, הלך לעולמו הלך היום (רביעי, י”א בטבת התש”פ) בגיל 80. לאורך השנים, נודע זהר, כמי שייצג שדרה ארוכה של אישי ציבור וקציני צבא ומשטרה בכירים במסגרת ועדות וחקירות שונות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
משרד עורכי דין גולדפרב זליגמן, השותפים והעובדים, מסר עם היוודע דבר פטירתו של היושב ראש עורך דין אלי זׂהר; “מודיעים בכאב רב על פטירתו של יושב ראש משרדנו האהוב והיקר עורך דין אלי זׂהר – אדם נדיר, משפטן ייחודי, חבר ואח לנו. אנו מחבקים את נילי, גיא, איתי, דנה וכל המשפחה“.
זׂהר בנישואיו הראשונים לרחל, היה אב לאיש התקשורת והטלוויזיה הידוע העיתונאי גיא זהר. מנישואיו השניים לנילי, מגשרת בתחום דיני המשפחה וסכסוכים עסקיים, לה היה נשוי עד למותו, עורך דין אלי זׂהר היה אב ל-דנה דורון ואיתי זהר, גם שניהם עורכי דין במקצועם.
אלי זׂהר (1940 – 8 בינואר 2020) היה עורך דין שכיהן כיושב ראש משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, מהמשרדים הגדולים בישראל.
הוא התמחה בתחום הליטיגציה ויישוב סכסוכים, ועסק בייעוץ וייצוג משפטי, משפט מסחרי, דיני תקשורת, פרסום וזכויות יוצרים, הגבלים עסקיים ועוד.
הפירמה של עורך דין זׂהר, הובילה את דירוג הנישות של “גלובס דנס 100” לשנת 2014. לאורך השנים ייצג זׂהר, שורה ארוכה של אישי ציבור וקציני צבא ומשטרה בכירים במסגרת ועדות חקירה ממלכתיות ובמסגרת ועדות בדיקה שונות.
לצד אלה זׂהר, ייצג ושימש יועץ משפטי של חברות מסחריות, בישראל ובעולם, רשויות ציבוריות, חברות ממשלתיות וגופים ביטחוניים גדולים.
█ ביוגרפיה
זׂהר, נולד בישראל למשפחת משפטנים. אביו, עורך דין שמאי זׂהר, היה ממייסדי משטרת ישראל ועבד בה עד צאתו לגמלאות. אז פנה לעיסוק כעורך דין פרטי.
בשנת 1959, התגייס זׂהר לשירות סדיר בגדוד 50 – נחל מוצנח, ועד לשנת 1967 שירת בצנחנים.
בשנת 1963, סיים את לימודיו האקדמיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירות המילואים ביצע הסבה לשריון, והמשיך לשמש עד שנת 1987 כקצין מטה באוגדת שריון.
בשנת 1987, לאחר שהגיע לגיל פרישה משירות מילואים, המשיך זׂהר להתנדב בתפקיד סנגור צבאי. הוא שימש בתפקיד זה, בדרגת אלוף משנה (מיל’), עד סוף ימיו.
בשנת 2003, היה זׂהר, מועמדו של שר המשפטים יוסף לפיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך החליט להסיר את מועמדותו לאור אופיים של הפרסומים שעסקו בכך שייצג בעבר את השר.
בין היתר ייצג זׂהר, קצינים בכירים ב-אסון צאלים א’ וב-אסון צאלים ב’, ייצג את מפקד בסיס תל-נוף בוועדת החקירה בעניין אסון המסוקים, ייצג את ראש מספן המודיעין בוועדת החקירה לעניין אסון השייטת.
כמו כן, ייצג עורך דין זׂהר את תת אלוף ניר גלילי, ואת האלוף יוסף מישלב בעתירות נגד קידומם בצהל וליווה את הרב הצבאי הראשי, גד נבון, במסגרת ועדת החקירה בעניין בדיקת נסיבות הטעות בזיהוי חלקי גופותיהם של חללי אסון השייטת.
במשך שנים, שימש יצג עורך דין אלי זׂהר כמרצה במסגרות אקדמיות ומקצועיות שונות. בין היתר שימש מרצה מן החוץ, בלימודי המשך, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומרצה בתחומי דיני נזיקין והגבלים עסקיים בפורומים שונים.
█ פעילות משפטית בולטת
▼צווארון לבן
לאורך השנים ליווה עורך דין זׂהר בכירים בשירות הציבורי במסגרת הליכי בדיקה וחקירה אשר התנהלו בעניינם. הוא טיפל בנושאי החקירה שהיו קשורים בעמותות שהוקמו בתקופת כהונתו של ראש הממשלה אהוד ברק, ייצג את מפכל המשטרה לשעבר, משה קראדי, במסגרת ועדות חקירה וכן ייצג את שר המשפטים לשעבר, טומי לפיד.
מאז תחילת המאה ה-21 שימש זׂהר פרקליטו הראשי של אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, במסגרת ההליכים הפליליים שנוהלו נגדו.
בחודש יולי 2012 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לזכות את אולמרט מהאישומים המרכזיים נגדו.
פסק הדין שניתן כלל זיכוי באישומים בפרשיות “ראשונטורס“, “טלנסקי” ובאישומים נוספים בקשר לדוחות שהוגשו על-ידו למבקר המדינה.
נימוקי השופטים, היו, כי הראיות אינן מוכיחות מעבר לספק סביר את אשמתו. אולמרט, זוּכה גם מהאישומים בתיק “מעטפות הכסף“, אף על פי שעובדתית הוכח שקיבל את מעטפות הכסף, אך השופטים, קבעו שלא הוכח, כי הכספים נועדו לשימוש פרטי.
בתיק “מרכז ההשקעות“, שהחקירה בו נפתחה בעקבות בקשתו של מבקר המדינה, הורשע אולמרט בהפרת אמונים ונדון לשנת מאסר על תנאי וקנס בסך 75 אלף ₪.
פרקליטות המדינה ערערה לבית המשפט העליון על זיכויו של אולמרט בפרשות “ראשונטורס” ו”מעטפות הכסף” ועל גזר הדין בתיק “מרכז ההשקעות“. הדיון בערעור התקיים ביולי 2013.
בין השנים; 2002–2010, ייצג עורך דין זׂהר, ארבעה דירקטורים של הבנק למסחר, במסגרת פרשת המעילה בבנק. בחודש אוגוסט 2010, הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה לסגור את תיקי החקירה נגד הארבעה, בנימוק של חוסר ראיות.
מאז שנת 2006 ועד 2014, ייצג זׂהר את הרב יאשיהו פינטו במסגרת החקירה שהתנהלה בעניינו וכן ייצג את נגיד בנק ישראל, פרופ’ יעקב פרנקל.
▼משפט ציבורי וביטחון
משנת 1996 ועד למותו העניק עורך דין אלי זׂהר ייעוץ לארגוני ביטחון. בין היתר, ייצג בכירים בצבא ובשירות הביטחון במסגרת ועדות חקירה ממלכתיות – ועדת שמגר הראשונה, לבדיקת הטבח במערת המכפלה, ועדת שמגר השנייה, לחקירת רצח יצחק רבין.
ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת אירועי אוקטובר 2000 וכן עסק בעניינו של מי שכונה; ‘האסיר X‘, בן זיגייר. לצד אלה, העניק עורך דין אלי זׂהר, ייעוץ משפטי שוטף לחברות ממשלתיות העוסקות בענייני צבא וביטחון.
כן, ייצג את משפחתו של השבוי קצין מילואים בחיל התותחנים בדרגת אלוף-משנה אלחנן טננבוים, מטעם מערכת הביטחון, בהסתבכותו של אזרח ישראלי שהיה בפרשה ביטחונית שהתרחשה בין השנים; 2000–2004. האזרח טננבוים, פוּתה להשתתף בעסקת סמים ונחטף ללבנון והועבר לידי ארגון החיזבאללה. עורך דין זהר, ייצג את טננבוים עם שובו מן השבי.
▼משפט ורפואה
עורך דין זׂהר עסק בסוגיות משפט ורפואה ובהן רפואה משפטית, רשלנות רפואית, נזיקין וביטוח, והיה פעיל בליווי ובניסוח חקיקה בתחום הרפואה. הוא שימש נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל.
בין היתר, כתב מאמרים כגון; “זכויות העוּבר” ו”אספקטים משפטיים וחברתיים של ההפריה המלאכותית“, לכתב העת של האגודה לרפואה ומשפט, ולכתבי עת אחרים. זהר, עסק בניסוח ובסיוע לחקיקה בענייני חוק הרופאים, חוק זכויות החולה, תקנות הפריה חוץ-גופית ואחריות מוחלטת ברפואה.
ייצג תובעים ונתבעים בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין, רופאים בתביעות רשלנות מקצועית, מוסדות רפואיים בתביעות רשלנות רפואית, חברות פרמצבטיקה, הפועלות בישראל ומחוצה לה וכן שימש יועץ חיצוני להסתדרות הרפואית בישראל.
בפרשת פרופ’ אליעזר רחמילביץ (23 במרץ 1935 – 17 בדצמבר 2017) המטולוג ופרופסור לרפואה באוניברסיטה העברית שנודע בפרשת הנערה דסי רבינוביץ’, שחלתה בלוקמיה ובסרטן הלימפה.
בשנת 1983, היה יועץ משפטי חיצוני ל’שביתת הרופאים הגדולה‘, אשר התפרסמה, בין היתר, בנסיעת הרופאים לכנרת ובשביתת הרעב שלהם.
זוהר, ייצג אף אישים אחרים בתיקים משפטיים שנכנסו אל ספרי ההיסטוריה המשפטית בישראל, בהם; בני הזוג נחמני שנודעו בעתירה ל‘הפרייה חוץ גופית ופונדקאות בחוץ לארץ’.
זהר, ייצג בשנת 1991 את בני הזוג נחמני בעתירתם המשותפת שאפשרה הפריה חוץ גופית וקיומו של הליך פונדקאות בחוץ לארץ.
בעקבות עתירת בני הזוג נחמני, מונתה ועדת אלוני – שהתבקשה לבדוק את נושא ההפריה החוץ גופית על כלל היבטיו והובילה בהמשך לחקיקת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו–1996, אשר הפך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שהסדירה בחוק את סוגיית הפונדקאות.
כמו כן, ייצג בשנת 1996 את פרופסור אליעזר רחמילביץ בפני ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות, בפרשה שנודעה לימים כפרשת דסי רבינוביץ’, ייצג מספר משפחות של הפעוטות נפגעי ‘פרשת רמדיה‘.
כן היה מעורב רבות, מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל, בסוגיית ‘הולדה בעוולה‘, אשר הוכרעה בבית המשפט העליון בשנת 2012 בהרכב של שבעה שופטים.
בשנת 1999 החל זהר בייצוג עמוס ברנס, מי שהורשע ברצח רחל הלר בשנת 1975 שהורשע ולאחר מכן, בעקבות החלטת בית המשפט העליון על משפט חוזר, זוּכה לבסוף בעקבות משפט חוזר מאישום הרצח.
זהר, ייצג את ברנס בתביעת הנזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל עקב הנזקים שגרם לו ההליך הפלילי הלקוי, בעקבותיו ריצה 8 שנות מאסר טרם זוכה בדין.
בשנת 2004, בפסק דין תקדימי, זכה ברנס לפיצוי כספי בסכום של למעלה מ-5 מיליון ₪, בגין עוולות המדינה נגדו – שלילת חירותו, הפסדי השתכרותו והכתם החברתי שדבק בו עקב ניהול המשפט וההרשעה.
עורך דין זׂהר הרבה להרצות בנושאים של רפואה משפטית, וייעץ למסגרות שונות של רופאים, להסתדרות הרפואית, לארגון רופאי המדינה וכן היה חבר בפורום האתיקה של המרכז הרפואי על שם חיים שיבא – תל השומר.
שנים רבות, היה זהר מעורב במאבק על הזכות למות בכבוד. במסגרת זו, שימשו זהר ובנו, איתי, יועצים משפטיים של עמותת לילך.
העמותה פועלת למימוש הזכות למות בכבוד ועורכי דין היו מעורבים רבות בייזום ובחקיקת חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005.
עורך דין זׂהר ריכז והנחה דיונים וימי עיון בתחומי הרפואה והמשפט ותחומים נוספים וביניהם; יום העיון השנתי לזכרו של עורך דין אליהו גיצלטר מטעם מכבי שירותי בריאות והאגודה לרפואה ולמשפט וכן היה מרצה בהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאים אלה.
▼משפט מסחרי
בשנת 1998, מונה זהר לשמש מנהלה המיוחד של ‘גיבור סברינה‘ שהייתה מועמדת לפירוק, אך העדיף להמשיך ולפעול לשם המשך קיום החברה, הפועלת כיום באופן סדיר.
כמו כן, בשנת 2003 שימש מנהל מיוחד בהקפאת ההליכים של ערוץ 10. בשנת 2004, מונה זהר, על ידי שלוש חברות הסלולר; סלקום, פרטנר ופלאפון, באישור הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, עורך דין דרור שטרום, לטפל מטעמן במשותף בפרויקט של שיתוף תשתיות לקראת הדור השלישי בסלולר.
במסגרת זו, בחן זהר את ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והרגולטוריים של הפרויקט מטעם שלוש החברות.
בשנת 2012, מונה לשמש נאמן חברת ‘טאו‘, שבשליטת איש העסקים אילן בן דב. בשנת 2014, ייצג עורך דין אלי זׂהר קבוצת משקיעים בעניין רכישת חלק מפעילות הדסה.
█ סקטור עריכת הדין
בשנת 1965, החל זהר לעבוד כעורך דין במשרד מ. זליגמן ושות’, אשר עם מייסדיו נמנו מקס זליגמן, דוד רוטלוי ומקס קריצמן, ומבין שורותיו יצאו שניים משופטי בית המשפט העליון – יואל זוסמן ואלפרד ויתקון.
זהר, אשר החל צובר ניסיון בתחומי ליטיגציה מסחרית, רשלנות רפואית, נזיקין ו‘צוארון לבן’, הצטרף בשנת 1969 כשותף במשרד.
בשנת 1979, עם פרישתו של דוד רוטלוי מניהול המשרד, הפך זהר לשותף הבכיר במשרד.
בחודש מאי 2011, הודיעו משרד עורכי הדין גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות’, בראשותו של עורך דין יודי לוי, ומשרד מ. זליגמן ושות’ בראשותו של זהר, על מיזוגם לפירמה אחת – גולדפרב זליגמן ושות’. ההודעה על המיזוג, זכתה לתהודה ציבורית ותקשורתית.
█ פעילות ציבורית
בפעילותו הציבורית התרכז עורך דין זׂהר בעולם התרבות והאומנות. במהלך שנות התשעים עמד עורך דין זׂהר, משך תשע שנים, בראש המדור לתיאטרון במועצה לתרבות ואמנות, במהלכן, שימש שלוש שנים יושב ראש פסטיבל עכו.
עד שנת 2005 שימש עורך דין אלי זׂהר בתפקיד יושב ראש המועצה הישראלית לקולנוע, שפעלה רבות לקידום היצירה המקורית ובשנותיו האחרונות כיהן כיושב ראש תיאטרון גשר.
בין תפקידיו הציבוריים;
- יושב ראש תיאטרון גשר,
- נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל,
- יושב ראש פורום האתיקה של בית חולים שיבא, תל השומר,
- היושב ראש הראשון של מועצת הקולנוע (1999-2004); ובין יוזמי חוק הקולנוע, התשנ”ט – 1999,
- יזם את “וועדת שלח” לבדיקת מצב התאטרונים והיה בין חבריה,
- כיהן כחבר הנהלת המועצה לתרבות ואומנות,
- יושב ראש המדור לתיאטרון,
- יושב ראש פסטיבל עכו לתיאטרון אחר,
- עמד בראש הוועדה לטיפול במשבר תיאטרון הבימה וליווה את הטיפול עד יציאתו של התיאטרון מכונס הנכסים,
- יועץ משפטי לאגודת הסופרים,
- יועץ ההנהגה הארצית של תנועת הצופים.
חלק מן המידע וצילום עורך דין אלי זׂהר, הובא כאן מתוך ויקיפדיה.
