“מערכות היחסים הבעייתיות בין מולים לפוליטיקאים, כפי שנחשפו בתיקים 2000 ו-4000, היעדר שקיפות, חסר בהגדרות ברורות, נהלים ואכיפה בשורה של נושאים, סחר בתודעה הציבורית דרך תוכן שיווקי שמציף את העיתונות בשיטות הצפנה הולכות ומשתכללות – כשאלה פני העיתונות הנגלים לציבור, אין מה לתמוה שהקהל מצביע ברגליו ובידיו, ופונה לקבל את ה”מזון לתודעה” שלו מהרשתות החברתיות” – כך כתבה אתמול (רביעי , ט”ו בחשוון, התש”פ) הגב’ אלונה בר-און, חברת מועצת העיתונות בישראל את הצעתה לסדר היום של המועצה בישיבתה הקרובה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הגב’ בר-און, רואת חשבון בהכשרתה, בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטאות בחוץ לארץ ואשת העסקים מצליחה, מכהנת כיושבת ראש דירקטוריון ושותפה לשליטה בחברת “גלובס פבלישר עתונות (1983)” המוציאה לאור את העיתון הכלכלי היומי והמוביל “גלובס“.
תחת הכותרת; “תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור בה” בהצעתה לסדר היום של מועצת העיתונות בסוף החודש, כתבה הגב’ בר-און; “מתוך אמונה מלאה בתפקיד הקריטי שיש לעיתונות בהגנה על מדינת ישראל, על אזרחיה ועל הדמוקרטיה, אני פונה אליכם, כדי לומר; זוהי שעת חירום“.
לדעתה של בר-און; “העיתונות הישראלית, נמצאת במשבר עמוק” והיא מציינת ומעלה לדבריה רק מקצת הבעיות הבוערות;
- מערכות היחסים הבעייתיות בין מוציאים לאור לפוליטיקאים, כפי שנחשפו ב’תיקים 2000 ו-4000‘ ללא קשר למעמדן המשפטי, מהוות כשלעצמן, עילה ל-בדק בית בהוּל בענף.
זאת, לרבות הקלוּת שבה נראה על פניו, כי סיקור חיובי או שלילי, הפך למטבע עובר לסוחר, תוך זילות ב-עצמאות המערכתית מצד בעלים וגורמים אינטרסנטיים.
- היעדר שקיפות, חסר בהגדרות ברורות, נהלים ואכיפה בשורה של נושאים, כמו שמירה על כבוד המסוּקר, מתן גילוי מלא לאינטרסים שעומדים בבסיס פרסומים.
בדיקת עוּבדות, הבחנה בין דעה ו-מידע, שימוש של עיתונאים ב‘רשתות חברתיות’ ועוד.
- סחר בתודעה הציבורית דרך ‘תוכן שיווקי‘ שמציף את העיתונות בשיטות הצפנה הולכות ומשתכללות, ששחקו את היכולת של קורא סביר להבחין בו”.
█ אלונה בר-און; “העת, מחייבת אותנו קודם כל לבחינה מחדש של מטרות המועצה, תפקידיה והרכבה”.
חברת מועצת העיתונות הגב’ אלונה בר-און, ממשיכה וקובעת; “כשאלה פני העיתונות הנגלים לציבור, אין מה לתמוה שהקהל מצביע ברגליו ובידיו, ופונה לקבל את ה”מזון לתודעה” שלו מהרשתות החברתיות.
כך אנחנו, למעשה, מאפשרים ל”פייק ניוז” להשתלט על המציאות הישראלית.
זאת ועוד, משבר האמון של הציבור בעיתונות, מזין גם את משבר האמון במערכות היסוד המעצבות את חיינו ובינן לבין עצמן, לרבות מערכות; המשפט, הבריאות, החינוך, הממשלה, העסקים ועוד”.
“נדרש בדחיפות גורם אחראי ונחוש, שיפקח על העיתונות, יבקר אותה וישמור עליה ועל הציבור” – ממליצה הגב’ בר-און; המוסיפה בהצעתה לסדר היום, כי; “מובן שאיני מקלה ראש במקצועיות ובמחויבות של מי מהעושים במלאכה עד כה, אולם במבחן התוצאה, עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי, כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו.
יכול וראוי, כי למועצת העיתונות, יהיה חלק אקטיבי בתהליך תיקון בעולם העיתונות. אני סבורה, כי העת, מחייבת אותנו קודם כל לבחינה מחדש של מטרות המועצה, תפקידיה והרכבה.
שמחתי לקבל לפני זמן קצר את הזימון לישיבת המועצה הבאה, שתכלול גם רענון במספר נושאים חשובים.
אך אני מבקשת להסב לפחות חלק ממנה לנושא; “תפקיד מועצת העיתונות ב-שיקום העיתונות ואמון הציבור בה” ומציעה שבמסגרת זו, גם ימונה צוות מצומצם, אשר יגיש תוכנית פעולה בתוך שבועות ספורים.
מכתבי זה הוא מכתב גלוי, שכן אני מאמינה שבעת הזו מועצת העיתונות, נדרשת לא רק לרענון מיידי, אלא גם לשקיפות ציבורית מלאה לגבי הנעשה בה.
“בכבוד רב ובאמוּנה גדולה” – סיכמה את מכתבה הגב’ אלונה בר און, יושבת ראש ובעלים משותף ב‘גלובס’.
