פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגיבה אתמול (ראשון, י”א בתמוז התשע”ט) בצהריים לאחר שבית המשפט המחוזי בעיר לוד, גזר את דינה של סייעת הגננת אינה סקיבנקו (ИннаСкивенко) בגין הריגתה של התינוקת יסמין וינטה זכרה לברכה וריבוי עבירות של תקיפת חסרי ישע נוספים על ידי אחראי בפעוטון “מאשה והדב” בעיר פתח תקווה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
על סקיבנקו הסייעת, נגזרו בנוסף 18 חודשי מאסר על תנאי וכמו כן, נקבע, כי תחויב בפיצוי של 120 אלף שקלים למשפחת וינטה.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי); “בית המשפט גזר את דינה של הנאשמת והטיל עליה 17 שנות מאסר בפועל בגין הריגת התינוקת יסמין וינטה זכרה לברכה ובגין תקיפות מרובות של קטינים נוספים בגן.
מדובר בתיק ייחודי בחומרתו בו הנאשמת (סקיבנקו) שהייתה אמונה על שלומה וביטחונה של יסמין, גרמה במעשיה למותה.
מטעם אגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, הגב’ הוסיפה ומסרה אמונה בן לולו לפורטל ‘כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; “הנאשמת, הפרה את האמון שנתנו בה הורי הילדים בגן, כאשר תקפה את הקטינים בהזדמנויות רבות.
שנות המאסר הרבות שהוטלו על הנאשמת, מבטאות את החומרה הרבה בה רואה מערכת המשפט את תופעת האלימות כלפי קטינים חסרי ישע על ידי מי שאחראי עליהם”.
את התיק ניהלו עורכות הדין שירלי לוגסי ו-מיטל אילן מטעם פרקליטות מחוז מרכז (פלילי).
לאחר מתן גזר הדין הגיבה דורינה אמה של התינוקת יסמין וינטה ומחתה; “17 שנות מאסר, זה לא מספיק. היא הייתה צריכה לקבל מאסר עולם. האישה הזו, היא מפלצת בעיניי..”.
אין לי מילים לתאר אותה. היא לא אנושית…”. סיכמה האם הדומעת הגב’ דורינה וינטה.
█ פרקליטות המדינה מציגה מדריך מקוצר “אחראי על קטין או חסר ישע” – כל אחד מאלה;
פרקליטות המדינה, פרסמה לאור העיסוק הציבורי הנרחב בתקיפה והתעללות בקטינים, בשבוע שעבר לנוחות הציבור 5 עובדות על הנושא;
- 1. חוק העונשין מגן על חסרי ישע מפני התנהגות פוגעת ומתעללת. הוא מגדיר מיהו חסר ישע, וגם מגדיר מי נחשב לאחראי על קטין. גננות בוודאי נכנסות להגדרה זו. בחוק קיימות שתי עבירות: תקיפה של חסר ישע/קטין והתעללות בחסר ישע/קטין.
- 2. מהי התעללות? החוק לא הגדיר מהי התעללות, מתוך תפיסה, כי; “הרואה מעשה התעללות יזהה אותו מיד בשל הסלידה שהוא מעורר, ובשל מאפייניו המובהקים – האכזריות וחוסר האנושיות המטביעים בו כתם מוסרי.”
- 3. בתי המשפט הכירו בכך שלעתים יתכנו מקרים גבוליים, בהם נתקשה לקבוע האם מדובר בתקיפה או בהתעללות. במקרים אלו, יש לבחון מספר פרמטרים. למשל, תדירות ומשך המעשים; טיב הקשר בין הקורבן לנאשם, והאם היו ביניהם יחסי תלות; האם המעשים ביזו את הקורבן? ועוד.
4 נתונים;
בשנת 2018 בלבד הפרקליטות הגישה;
- 108 כתבי אישום בגין תקיפת קטין/חסר ישע (סעיף 368ב בחוק העונשין).
- 16 כתבי אישום בגין התעללות בקטין/חסר ישע (סעיף 368ג בחוק העונשין).
כתבי האישום מוגשים במקרים, כגון; פגיעה בחסרי ישע שהם קשישים או אנשים עם מוגבלויות, פגיעה בקטינים על ידי בני משפחה, פגיעה על ידי מטפלות/גננות ועוד.
- 5. עונשים;
העונשים המרביים בחוק לתקיפות קטינים/חסרי ישע נעים בין 5 ועד 9 שנות מאסר (לעבירה בודדת), בהתאם לסוג העבירה, עוצמת החבלות שנגרמו והאם העבירה בוצעה על ידי אחראי על קטין/חסר ישע. הפרקליטות עושה ותעשה את כל המאמצים על מנת שהעונשים שיגזרו יהלמו את חומרת המעשים בתיקים אלו.
ההגדרות לעבירות ואת ההגדרה למיהו “אחראי על קטין“;
◄ “אחראי על קטין או חסר ישע” – כל אחד מאלה;
(1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(תיקון מס’ 94) תשס”ז-2007
(2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה; בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
