בפגישה שהתקיימה אתמול אתמול (ראשון, כ”ח בשבט התשפ”ג) בין נשיא איגוד לשכות המסחר עורך דין אוריאל לין, וסמנכל ‘משפט וממשל’ עורך דין שלומי לויה ב’איגוד לשכות המסחר’ עם ה’ממונה על התחרות’ עורכת דין מיכל כהן ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, האשים, נשיא איגוד לשכות המסחר עורך דין לין, כי; “‘חוק ההסדרים’ מציע למעשה להפקיע את רכושם של ה’יבואנים'”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בפגישה, הבהירו לין ועמיתו לויה, כי הפרק בחוק ההסדרים, המטיל הגבלות על ה’יבואנים הגדולים‘ כלל אינו נחוץ, היות וכבר כיום ‘רשות התחרות‘ (רשות ממשלתית האמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק של מדינת ישראל) יכולה לפעול נגד המוֹנוֹפּוֹלִים ואפילו לשלוט ברמת המחירים.
הרקע למפגש היה פרק הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בתחום המזון והטואלטיקה שנמצא בטיוטת חוק ההסדרים במשק המדינה, בעקבות נייר העמדה שהגיש בנושא איגוד לשכות המסחר.
השניים, הסבירו, כי לא ניתן לעשות השוואה בין מחירי המזון באירופה לבין רמת מחירי המזון בישראל מ-5 טעמים עיקריים;
1. בישראל, נעשה סימון המחירים בשיטה המיושנת של מדבקות על כל מוצר לעומת השיטה המקובלת כיום בעולם שזו שיטה של סימון דיגיטלי.
2. בישראל, יש דרישות כשרות מחמירות מהמקובל בעולם (דוגמת ארצות הברית) המעמיסות הוצאות כבדות על היבואנים.
3. באירופה, שיעור המ.ע.מ על מכירות מוצרי מזון הנו נמוך בהרבה מזה הנהוג בישראל ומשתנה ממדינה למדינה.
4. על יבוא מוצרי מזון לישראל, מוטלות הוצאות כבדות מעבר למחיר המוצר עצמו. תוספת מיסוי של הובלות המוצרים לארץ, אגרות נמלי הים, היטלים נוספים ומיסוי היבוא על פי ערך גבוה הכולל את כל ההוצאות האלה. מסי היבוא הם לעיתים המכסים השונים, אבל תמיד כל פעולת יבוא מחויבת ב-17% מ.ע.מ.
5. אי היעילות של נמלי הים בישראל, מעלה את ההוצאות ביבוא מוצרים לישראל.
חדשות.
דרור זרסקי, דובר לשכת המסחר, אגף דוברות והסברה של איגוד לשכות המסחר, הוסיף לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; לין ולויה, הוסיפו, כי יש דרכים אפקטיביות ורציניות להורדת יוקר המחיה אשר איתם צריך להתמודד.
ראשית לכל, לגרום לכך שכל רציפי הים, כולם ינוצלו ויעבדו בתפוקה מלאה. שנית, להטיל את מסי היבוא רק על ערך הסחורה הנרכשת כשהיא על סיפון האֳנִיָּה בנמל המוצא (FOB).
בנוסף, להפחית את המכסים המוטלים כיום על יבוא מוצרי מזון מסין ולפעול להרחבת מספר היצרנים המיוצג בישראל. הדרך צריכה להיות, לא צמצום במספר היצרנים אלא הרחבת מספר היצרנים אשר מוצריהם מיוצאים לישראל.
לין: “מה שמוצע היום בחוק ההסדרים, לאמיתו של דבר, מדובר בהפקעת רכוש, בדרך לגיטימית ועל פי חוק, יבואנים, זכו בייצוג של יצרנים שונים ברחבי העולם, זה הושג בתנאי תחרות חופשית.
על פי הוראות חוקי היסוד, אי אפשר לפגוע בזכות קניינית בחוק שהוא מדרגה נורמטיבית נמוכה יותר בלי לעבור מסננות משפטיות כבדות משקל, שלא מתקיימות בהקשר זה”.
בנוסף, אמר לין, כי; “התיקון הזה, הוא בלתי נחוץ שכן לרשות התחרות, יש כיום בחוק שפע הסמכויות לפעול מול מונופולים ולמנוע פגיעה בתחרות ואפילו לשלוט ברמת המחיר. במקום לחוקק חוקים דרקוניים נוספים, מין הנכון להשתמש בסמכויות הקיימות על פי החוק.
עורך דין שלומי לויה; “מוזר מאוד בעיניו שמשרד האוצר, טוען ש-54% מ’שוק המזון בישראל‘ נשלט על ידי עשרה ספקים, כאשר הוא לא מונה את שמותיהם.
מבדיקה שערכנו, עולה, כי רשימה זו, כוללת בתוכה יבואן אחד או שניים. גם הם מהווים לא יותר מ-6% מהשוק, אבל את המתקפה מפנים על בסיס אפלייתי נגד יבואני המזון“. סיכם עורך דין לויה, סמנכל ‘משפט וממשל‘ עורך דין שלומי לויה ב‘איגוד לשכות המסחר‘.
