מלחמה בעוני העולמי, שמירה על הסביבה והפחתת מחלות? האם ‘סרטנים חד-מיניים’ יכולים לשרת מטרה משולשת זו? חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ אמיר שגיא, המשמש חבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ותלמיד המחקר תום לוי, מציעים פיתוח חדשני של סרטנים אשר יכולים לתת מענה לשלושת המטרות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
במחקר פורץ-דרך שפורסם באחרונה בכתב העת Scientific Reports, הצליחה קבוצת חוקרים בראשות פרופ’ אמיר שגיא, ליצור סרטני נהר זכריים עם שני כרומוזומי מין נקביים, אשר חסרים בהם כרומוזומי המין הזכרי, אלה נקראים גם; “סופר סרטנים” המייצרים רק צאצאים נקביים.
אוכלוסייה נקבית בלבד, שפותחה יחד עם צוות המחקר והפיתוח של Enzootic, חברת סטארט-אפ המתמחה בביוטכנולוגיות בסרטנים נקביים, יכולה להגדיל את היבולים ולשמש כגורם הדברה טבעי למניעת התפשטות טפילים ומזיקים ב-מים.
“הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש ב-הורמונים וללא שינויים גנטיים ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם, יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים.
סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות הנושאים טפילים.
בזכות השימוש ב‘סרטנים חד-מיניים’ שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים, יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית” – אומר תום לוי.
לצורך חקר הבקרה הביולוגית באפריקה חברו פרופ’ שגיא וד”ר עמית סויה, שניהם מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אל צוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ’ ג’וליו דה ליאו מאוניברסיטת סטנפורד ומחקרם התפרסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Nature Sustainability .
דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי המחקר, מציג מודל המנתח את תפקידם של מיני סרטנים ממקורות מים מתוקים כ’מדבירים ביולוגיים’ על-ידי טרף חלזונות המשמשים כ-פונדקאי טפילים במקווי מים, הגורמים למחלה זיהומית בעיקר ביבשת אפריקה, בשם; בילהרציה (Bilharzia) או סכיסטוסומיאזיס (Schistosomiasis) .
זוהי מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי ‘תולעת טפילה’ אשר חיה חלק מחייה בתוך גוף האדם, חלק מהם ב-מים מתוקים וחלק מהם בתוך חלזונות.
█ ארגון הבריאות העולמי, לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע ל’מחלת הבילהרציה’.
מדובר במחלה עתיקה שנמצאו לה עדויות כבר במצרים העתיקה. המחלה, מועברת על ידי מגע של הטפיל בעור במים מתוקים.
האסטרטגיה המוצעת למניעת המחלה, מציעה שילוב של הדברה ביולוגית, תוך שימוש בסרטנים להפחתת אוכלוסיית החלזונות ושבירת ‘מעגל ההדבקה הטפילי’ ובמקביל יישום טיפול תרופתי המוני לאוכלוסיית החולים בסביבת מקורות המים הנגועים.
יצוין כי שילוב שתי השיטות, נמצא עדיף על כל אחת מהן בנפרד.
“שימוש בסרטנים חד-מיניים בצפיפות מתאימה עשויה לצמצם משמעותית את אוכלוסיית החלזונות ומסייעת למאמצי בקרת הבילהרציה.
שילוב דרכי ההתערבות מציעה אסטרטגיה מוצלחת בפן הבריאותי ובד בבד מאפשרת פיתוח בר-קיימא והוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני באזורים בעולם בהם בילהרציה נפוצה” – אומר דר’ סויה.
‘בילהרציה’ היא מחלה טפילית חריפה וכרונית, הנגרמת על-ידי תולעים טפיליות אשר יכולות לגרום לכאבי בטן קשים, שלשול ודם בשתן ובצואה.
אצל נשים, המחלה עלולה להופיע כ-נגעים ב-איברי המין ולגרום לדימומים, כאבים ואף גידולים.
אצל גברים, היא עלולה לגרום לפתולוגיה ביצירת הזרע, הערמונית ואיברים נוספים.
ארגון הבריאות העולמי, מעריך, כי לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע למחלת הבילהרציה.
█ אודות NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בעירבון מוגבל, הינו מכון מחקר עצמאי וייחודי הממוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראשון ויחיד מסוגו בישראל, שהוקם במטרה לקדם מחקר יישומי, חדשני ופורץ דרך בתחום הביוטכנולוגיה ולייצר תשתית לקידום ‘תעשיית הביוטק’ בנגב.
המחקר במכון מתמקד בנושאים בחזית המחקר; מחלת הסרטן, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ו-מטבוליות, מחלות נוירו-דגנרטיביות ו-גנטיות ומחקר ביוטכנולוגי יישומי בתחומי החקלאות ו‘סביבה ירוקה’.
במכון NIBN, חברים 24 חוקרים מובילים, חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כ-175 תלמידי מחקר לתארים מתקדמים, כולל פוסט דוקטורנטים וכ-40 עובדים עובדי מעבדה ומנהלה.
המחקר במכון, הניב מעל ל- 800 פרסומים בעיתונות מדעית מובילה, כ-50 משפחות פטנטים ו-5 עסקאות, שעיקרן מתן רישיון לפיתוח, של טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו במכון NIBN – לחברות ביוטק וכן כבסיס להקמת חברות הזנק (startups) חדשות.
◄ למידע נוסף על המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בקרו באתר NIBN.
