מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

ארכיאולוגיה חדשות כאן ישראל ירושלים כאן יום ירושלים

תעלוּמת מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה שנחשף ליד הכותל

למרגלותיו של מבנה ציבור ליד הכותל המערבי, התגלתה לראשונה גם מערכת תת קרקעית מסקרנת החצובה בסלע מימי 'בית שני'. ארכיאולוגים; "זו הפעם הראשונה שנחשפת מערכת כזו בסמוך לכותל" ◄ לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון והגב' תהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות; "מדובר בממצא ייחודי. זו הפעם הראשונה שנחשפת מערכת תת-קרקעית בסמוך לכותל המערבי. צריך להבין שלפני 2000 שנה, כמו היום, נהגו לבנות בירושלים מאבנים. נשאלת השאלה, לצורך מה הושקעו מאמצים ומשאבים גדולים בחציבה של חדרים תת-קרקעיים בסלע הקשה".

מתנה נהדרת מן העבר העתיק הגיע לעיר הקודש לרגל ‘יום ירושלים’ שיחול בכ”ח באייר, התש”פ, לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראליתרשות העתיקות ו’הקרן למורשת הכותל המערבי’ הציגו היום (שלישי, כ”ה באייר התש”פ) תגליות ארכיאולוגיות חדשות ומרשימות שנחשפו מתחת ללובי אתרי מנהרות הכותל.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

תהילה שדיאל מנהלת החפירה, עם שברי נרות חרס מתקופת בית שני שנחשפו בתוך המערכת התת קרקעית | צילום: שי הלוי, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
תהילה שדיאל

אין ספק, כי מדובר בתעלוּמה של ממש ליד הכותל המערבי, כמו; מדוע השקיעו אנשים מאמץ גדול ומשאבים בחציבה של מערכת תת-קרקעית מרשימה לפני 2000 שנה בעוד שהחיים, התנהלו בבתים מעל פני הקרקע?

מערכת זו, ראשונה מסוגה שנחשפת באזור רחבת הכותל המערבי ומנהרותיו, התגלתה בחפירות רשות העתיקות במתחם; “בית שטראוס” תחת לובי הכניסה לאתרי מנהרות הכותל‏.

החפירות במקום, שחודשו לפני כשנה, נערכות במסגרת פעולות להכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי.

החוקרים, מעריכים, כי המתחם החצוב היה בשימוש תושבי ירושלים בתקופה הרומית הקדומה, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני.

המערכת, נחשפה מתחת לרצפתו של מבנה גדול ומרשים מהתקופה הביזנטית.

מי שחשפו את התגלית, היו חניכים ממכינות קדם-צבאיות מירושלים. חניכי המכינות השתלבו בחפירות הארכיאולוגיות כחלק ממדיניות ההנחלה של רשות העתיקות, המבקשת לחבר את בני הנוער לעברם.

המערכת שגילו, מורכבת מחצר פתוחה ומשני חדרים, המסודרים בשלושה מפלסים אחד מעל לשני וביניהם מקשרים גרמי מדרגות חצוּבים.

לדברי דר’ ברק מוניקנדם-גבעון והגב’ תהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות; “מדובר בממצא ייחודי. זו הפעם הראשונה שנחשפת מערכת תת-קרקעית בסמוך לכותל המערבי.

צריך להבין שלפני 2000 שנה, כמו היום, נהגו לבנות בירושלים מאבנים. נשאלת השאלה, לצורך מה הושקעו מאמצים ומשאבים גדולים בחציבה של חדרים תת-קרקעיים בסלע הקשה“.

משקולת מתקופת בית שני שנמצאה מבנה ציבור בן 1400 שנה ליד הכותל המערבי | צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
משקולת מתקופת בית שני שנמצאה

לדברי דר’ מוניקנדם-גבעון; “עושר הממצאים אשר מתגלה בחפירה, פותח צוהר לחיי היום-יום של תושבי העיר הקדומה; בין השאר, מצאנו כלי בישול עשויים חרס צרוף, עשרות נרות שמן למאור עשויים חרס, ספל עשוי אבן, המוכר בשם ספל מידה ושבר של קלל ששימש לנטילת ידיים ושמירת מים אשר שימשו כחלק מ-הלכות שמירת הטהרה בירושלים של ימי הבית“.

מנכל הקרן למורשת הכותל המערבי אמר בתגובה לממצאים שנחשפו, מרדכי (סולי) אליאב; “אני מתרגש, ערב יום ירושלים, לחשוף בפני עם ישראל אוצר חדש של ממצאים מרשימים ומרתקים ששופכים אור על חייה של ירושלים של מטה לאורך הדורות בכלל, וערב חורבן הבית בפרט.

ממצא זה, ממחיש ביתר שאת את החיבור העמוק של היהודים לירושלים בירתם. גם כשפיזית, היו עליה הגבלות שונות, התפילה מעולם לא פסקה למרגלות שריד בית מקדשנו וזוהי עדוּת מוחשית לכך.”

בפתח הכניסה למתחם החצוב, נמצאו שקעים, שנועדו לקבע צירי דלתות ובריחים. בדפנות נחצבו נישות מעוגלות וריבועיות ושקעים משולשים להנחת נרות למאור וכן שקעים מאורכים לתליית מדפים.

ממצאים אלה, מרמזים שהמערכת החצובה בסלע, הייתה בשימוש יומיומי; “אולי היא שמשה כמזווה למבנה עילי שלא שרד, או כחלל חצוב שאפשר חיים בתת הקרקע” – אומרים הארכאולוגים.

המערכת החצובה כוסתה לגמרי ברצפת פסיפס לבנה של מבנה ציבורי מונומנטלי רב רושם, שנבנה בסוף התקופה הביזנטית לפני כ-1400 שנים, ושופץ במהלך התקופה העבאסית, לפני כ-1250 שנים.

נרות למאור מהתקופה העבאסית, מעוטרים באשכולות ענבים שנתגלו ליד הכותל המערבי | צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
נרות למאור מהתקופה העבאסית

השיפוצים התדירים במבנה וחורבנו, הזכירו לאחד מאנשי הצוות, מיכאל טשרנין מרשות העתיקות, מכתב מהגניזה הקהירית המתוארך למאה ה-11 לסהנ (ספירת הנוצרים, שיטה על פיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו) בדבר שיפוץ של בית כנסת בירושלים לאחר רעידת אדמה בשנת 1035 לסהנ.

השיפוץ נעשה הודות לתרומה מאת הקהילה היהודית בצור, לקהילה היהודית בירושלים.

במהלך התקופה הפאטימיתמאה ה-11 לספירה) המבנה חרב, והממצאים שבו כוסו במפולת אדירה, עד לחשיפתם במהלך החפירה הארכאולוגית.

מתחם ‘בית שטראוס’ קרוי על שמו של הנדבן נתן שטראוס, אשר רכש את המבנה ליד הכותל בתחילת המאה ה-20 והפך אותו לבית תמחוי שהזין את עניי העיר.

על רקע עבודות החיבור בין החפירה שמתחת לבית שטראוס לחפירות בית הליבה כפי שפורסם מוקדם יותר השנה, בצעה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות במקום בשנים 2015-2013 בראשות דר’ פטר גנדלמן ואורטל כלף, שבה נמצאה כותרת עמוד יפיפייה ושמורה מימי בית שני.

(תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנהס והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל).

בשנת 2019, חודשה החפירה במקום, בניהולם של דר’ ברק מוניקנדם-גבעון, תהילה שדיאל, אורטל כלף ו-מיכאל טשרנין.

לדברי, דר’ מוניקנדם-גבעון; “החפירה בבית שטראוס, מתחת ללובי הכניסה לאתרי מנהרות הכותל, חושפת את ירושלים בתפארתה: ירושלים של עמים, דתות וקבוצות מגוונות שחיו, פעלו בנו ופיארו את ירושלים לאורך הדורות”.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן