"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן תל אביב-יפו מסים רשויות מקומיות תיאטרון | הצגות

תל אביב הייתה מחויבת לתקן סיווג הארנונה השגוי של הבימה

- כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, דר' אביחי מנדלבליט; סיווג הארנונה ההיסטורי, התגלה כשגוי וכי עיריית תל אביב, אינה זקוקה לשם כך לאישור שרי האוצר והפנים שכן הטעות ב'צו הארנונה' עולה כדי אי-חוקיות ◄ לטענת תיאטרון "הבימה" ערעור לבית המשפט העליון, הסיווג החדש יביא לעליית שיעור חיוב הארנונה השנתי במאות אחוזים.
היועץ המשפטי לממשלה, דר' אביחי מנדלבליט, ברקע תאטרון הבימה בעיר תל אביב | רקע: צילום תיאטרון הבימה PikiWiki | עיבוד צילום: שולי סונגו
דר' אביחי מנדלבליט, ברקע: הבימה

היועץ המשפטי לממשלה, דר' אביחי מנדלבליט, הודיע היום (יום שלישי, ז' באדר א' התשע"ט) לבית המשפט העליון, כי הוא סבור שעיריית תל אביב, פעלה כדין כאשר ראתה עצמה מחויבת לתקן את סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי "הבימה", בו סווג התאטרון במשך שנים והתגלה כ-שגוי וכי העירייה, אינה זקוקה לשם כך לאישור שרי האוצר והפנים שכן הטעות ב'צו הארנונה' עולה כדי אי-חוקיות. לטענת תאטרון "הבימה" הסיווג החדש יביא לעליית שיעור חיוב הארנונה השנתי במאות אחוזים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הרשויות המקומיות, נהנו מסמכויות רחבות בכל הקשור להטלת ארנונה, שיעוריה ולסיווג הנכסים בעניינה, זאת עד לשנת 1985.

עד אותה עת, חלק מן הרשויות המקומיות, השתמשו בסמכות האמורה על מנת להקטין את גרעונן, באמצעות העלאה משמעותית של תעריפי הארנונה ומנגד היו רשויות מקומיות שהקנו הנחות רבות לתושביהן.

בהעלאת התעריפים, מטבע הדברים, היה כדי להשליך על מדד המחירים לצרכן, תוך הכבדת נטל המס על תושבי הרשות המקומית.

מצידו השני של המתרס, מתן ההנחות, גרם לגידול הגרעון בתקציב הרשויות. על רקע האינפלציה והגירעונות בתקציבי הרשויות, נקבעה החל משנת 1985 שורה של הגבלות חוקיות על סמכותן של הרשויות המקומיות ב-ענייני ארנונה ("דיני ההקפאה").

בין היתר, נקבע, כי רשות מקומית, המבקשת לשנות את תעריף הארנונה (העלאה או הפחתה), בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות שינוי הסיווגים, נדרשת לקבל אישור חריג מטעם שר האוצר ושר הפנים. יצוין, כי בחלוף השנים, הותקנו חוקים ותקנות שונים בעניין זה.

ההליך אליו התייצב היועץ המשפטי לממשלה, עסק בהחלטת עיריית תל אביב, לשנות את תעריף הארנונה של "הבימה".

מתחילת "דיני ההקפאה" בשנת 1985, חייבה העירייה את התיאטרון, על-פי תת-סיווג של "אולמות המשמשים להצגות תיאטרון, מחול וקונצרטים", שקבע תעריפים הדרגתיים לפי גודל הנכס.

אך במהלך שנת 2016, הסתבר לעיריית תל אביב, כי חלק מהתעריפים הקבועים בתת-הסיווג נמוכים מהתעריף המזערי הקבוע לסיווג הראשי של; "משרדים, שירותים ומסחר" לפי תקנות הארנונה.

לפיכך, ביקשה לתקן את תת-הסיווג, כך שיתאם את התקנות.

 היועץ המשפטי לממשלה; רשות מקומית שמבקשת לתקן טעות שנפלה בצו הארנונה אינה נדרשת לפנות ולקבל את אישור השרים

לצורך תיקון תת-הסיווג, פנתה העירייה, אל שרי האוצר ו'הפנים' בבקשה ל-אישור חריג ואלה אישרו את ההפחתה ביחס ל-500 המטרים רבועים, הראשונים ולא הביעו עמדה לכאן או לכאן ביחס לשאר השטח, אלא ציינו רק שעל עיריית תל אביב,  לפעול לפי הוראות הדין.

הבימה, התאטרון הלאומי של ישראל, חבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה" פועל ברציפות, מאז הקמתו הרשמית בשנת 1917, תחילה במוסקבה ואחר כך בארץ ישראל.

משנת 1945, משמש את התיאטרון בית הבימה בעיר תל אביב. התיאטרון, הגיש עתירה מינהלית, שבבסיס הדיון בה עמדו שתי שאלות עיקריות; סיווג התיאטרון, ובפרט, האם יש לסווגו תחת סיווג ראשי של "נכס אחר" או סיווג של "משרדים, שירותים ומסחר";

וכן האם היה צורך בקבלת אישור השרים לשינוי שערכה העירייה. בית המשפט לעניינים מינהליים, דחה את עתירת תיאטרון הבימה, תוך שהוא קובע שיש לסווג את נכסיה תחת סיווג ראשי של "משרדים, שירותים ומסחר", ובהמשך לכך, קבע, כי מאחר שהעירייה נדרשה לתקן את טעותה, אזי היא לא נדרשה לקבל את אישור השרים לכך.

הבימה, הגישה ערעור לבית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה, התבקש לשקול את התייצבותו להליך מכוח סמכותו, נוכח השאלה המשפטית העקרונית.

מנהל חדר תקשורת ודובר היחידות המשפטיות באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים עורך דין נועם שרביט, מסר לפורטל 'כאן ישראל | כאן נעים אתר החדשות המקומיות של כל המדינה' כי בעמדה, שהוגשה באמצעות עורך דין רן רוזנברג ממחלקת הבגצים של פרקליטות המדינה, קבע היועץ המשפטי לממשלה – לאחר קבלת עמדת משרד הפנים בנושא, כי; סיווג הארנונה הראשי המתאים ל'תיאטראות' הוא "משרדים, שירותים ומסחר" ולא סעיף הסיווג השיורי בצו הארנונה של "נכס אחר".

נכס אחר שהינו למעשה סיווג היסטורי, שנקבע בתקנות הארנונה בתקופה שבה מספר הסיווגים הראשיים, היה מצומצם ולמעשה, לא כיסה את כל סוגי הנכסים הקיימים.

עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי יישום פסיקת בית המשפט העליון בנסיבות מקרה זה, מוביל למסקנה שרשות מקומית שמבקשת לתקן טעות שנפלה בצו הארנונה – מקום שבו התיקון נדרש ומחויב על מנת לתקן ולהסיר אי-חוקיות מובהקת – היא אינה נדרשת לפנות ולקבל את אישור השרים האוצר ו-הפנים למהלך.

במקרה זה, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אכן דבק בטעות פגם מובהק של אי-חוקיות, אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים.

אל העמדה המלאה של היועץ המשפטי לממשלה, עיריית תל אביב – תיאטרון הבימה – נוסח להגשה.




דילוג לתוכן