"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל כאן רמת גן

תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן מר ישראל זינגר – נסגר

מחומר הראיות, עולה, כי התנהלותו של ישראל זינגר, הייתה בעייתית במישורים שונים – קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים. למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
ישראל זינגר ראש העיר רמת גן לשימוע בחשד לפרשת שוחד | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
ישראל זינגר, ראש העיר רמת גן

 תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן מר ישראל (ראול) זינגר – אשר נחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בדיוק לפני שנה, נסגר! זאת בהעדר ראיות מספיקות בתיק החקירה, זאת על דעתו של פרקליט המדינה ולאחר 'הליך שימוע' – כך הודיעה היום (ראשון, ‏י"ז באב תשע"ח) פרקליטות מיסוי וכלכלה, לראש עיריית רמת גן מר זינגר.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק’ או בטוויטר.

עולה, כי במסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013, נטען, מר ישראל זינגר, נחשד, כי קיבל שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם, כי אם יעבדו עבורו ללא שכר, הרי במידה ויבחר לתפקיד ראש העיר, הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה.

אותם פעילים, אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה. בגין, כך נשקלה, העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד.

בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים. לאחר שנבחר לראשות העיר ובגין כך, נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לפיכך, הוזמן זינגר לשימוע.

בעקבות השימוע, המליצה פרקליטות המחוז לגנוז התיק וכך המליצו גם גורמים בכירים נוספים בפרקליטות, לרבות המשנה לפרקליט המדינה (פלילי).

פרקליט המדינה, אם כן, קיבל ההמלצה ולפיכך, הוחלט, כי אין מקום להגיש כתב אישום.

 שח-בלי-מט – נימוקי ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעניינו בהעדר ראיות מספיקות;

על פי החשד, מר זינגר (70), בעל תואר שני בפיזיקה גרעינית באוניברסיטת תל אביב, ששימש מחנך ומי שכיהן כמנהל תיכון בליך, וכן שחמטאי מצטיין וכיום ראש עיריית רמת גן, קיבל את טובות ההנאה, לאחר שהבטיח אותן הבטחות, בתקופה שקדמה למינויו לעובד ציבור, היינו, בעת שהיה רק מועמד לתפקיד.

אכן, החוק, קובע, כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית.

במקרה דנן, עלה קושי להוכיח, כי זינגר, כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים, החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד.

בנוסף, במסגרת הבחינה אם אכן טובות ההנאה, ניתנו לזינגר בעקבות הבטחותיו, בציפייה לקבל תמורה מזינגר במסגרת תפקידו (אם ייבחר), הרי שמחומר הראיות, עלה קושי להוכיח, מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה את "הבטחותיו" לפעילים כהבטחות מחייבות ועלה ספק, אם חשב כי פעילים אלה, התייחסו להבטחותיו אלה כהבטחות רציניות ומחייבות.

ואכן, חלק מהפעילים, העידו, כי לא האמינו להבטחותיו. מדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל" הבטחות שכאלה.

במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות.

כמו כן, על פי חומר הראיות, יקשה לשלול שהמניע של הפעילים כלל בתוכו בעיקר (או רק) רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת גן.

משכך, קיים קושי של ממש להוכיח שאלה עבדו עבור זינגר בגין הבטחתו שימנה אותם בעתיד לתפקידים כאלה ואחרים.

בנוסף, רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות, מונה בפועל למשרה בעירייה, שאף היא משרה זוטרה, בעוד שבמקרים האחרים כלל לא קוימו ההבטחות, מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שאיש לא ראה את ההבטחות הללו כמחייבות וככאלה שהניעו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.

 תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן – הפרקליטות; יקשה להוכיח במידה הנדרשת פלילים

דוברת  מחוז מרכז של משרד המשפטים | עורכת דין הגב' רוני ליבנה, מוסיפה בהודעתה לפורטל 'כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינהכי; בנסיבות אלה הגיעה הפרקליטות למסקנה, כי יקשה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים, כי הפעילים עבדו בהתנדבות עבור זינגר בעקבות ההבטחות שקיבלו ולא ממניעים ענייניים וממילא יקשה להוכיח, כי זינגר המועמד "קיבל" את פעילות ההתנדבות של הפעילים "בעד פעולה הקשורה לתפקידו" (העתידי- אם ייבחר) – כנדרש בחוק, כדי להרשיע ב'עבירת שוחד'.

בהחלטה הודגש, כי יש אפשרות עקרונית להעמיד לדין בעבירת שוחד, במקום שניתנה הבטחה ברורה ומחייבת לטובת הנאה, גם אם מדובר בהבטחה שניתנה במסגרת מערכת בחירות או במסגרות פוליטיות אחרות.

אך המקרה הנדון כאן, בהתאם לראיות שנאספו, מעורר קשיים ממשיים בהוכחת הטענה, כי ההבטחות הן אלו שגרמו לפעילים לעבוד עבור זינגר במערכת הבחירות וכי כך תפס זאת זינגר.

באשר לחשדות בעניין ההתערבות במכרזים לתפקידים בעיריית רמת גן, לטובת מקורביו האישיים, הרי שלמרות שהעובדות שעלו מן הראיות – אכן הצביעו על כך, כי זינגר, פעל לטובת קליטה בעבודה של כמה ממקורביו, לא ניתן היה להוכיח במידה הנדרשת עד כמה מעורבות זו אכן השפיעה על החלטות ועדת המכרזים.

היינו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הועדה ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים.

לפיכך, הוחלט, כי הראיות הנסיבתיות שנמצאו בהקשר זה, אינן מספיקות על מנת לבסס הרשעה בפלילים בנושא זה. לאור האמור, החליט פרקליט המדינה, על יסוד המלצת פרקליטות המחוז וגורמים בכירים אחרים, לגנוז את התיק.

יצוין, כי מחומר הראיות, עולה, כי התנהלותו של זינגר, הייתה בעייתית במישורים שונים – קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים.

למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

מקרה זה, ממחיש, כי הליך של שימוע נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, כאשר לאחר השימוע הפרקליטות שוקלת שוב את הראיות ואת הבעיות המשפטיות הניצבות בפניה.

במקרה זה, הקשיים שהיו קיימים בתיק החקירה התחדדו במסגרת הליך השימוע והביאו למסקנה, כי התשתית הראייתית בתיק, אינה מספיקה ולא תקים סיכוי סביר להרשעה, כנדרש במשפט פלילי.

בשולי הדברים, יצוין, כי לטענותיהם של בא כוחו של זינגר בדבר היות חקירת המשטרה מוטה ולטענה כאילו החקירה, נערכה  בתיאום עם יריבו הפוליטי של זינגר, לא נמצא בסיס.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן