“בהמשך לפניות ולבעיות שהוצגו בפני הרשות באשר לשיווק תוצרת חקלאית טרייה ולסימון ארץ המקור של התוצרת, הרשות, הגיעה למסקנה, כי אכן ישנה יִיחוּדִיּוֹת המצריכה גילוי דעת באשר לאופן הסימון של התוצרת” כך אומר, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין אריאל דיאמנט.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הדברים נאמרו על רקע ההחלטה, כי החל מהחודש; 24.2.24, תהייה חובה לסמן את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת (פירות ו-ירקות טריים ו-מוצרי חלב) והיא אף תחוּל גם במכירה באופן מקוון (אתרי אינטרנט).
לדברי היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין דיאמנט; “מצאנו פתרון שיאפשר לצרכן, לקבל את מלוא המידע באשר ל’ארץ המקור של התוצרת‘ כפי שהחוק מורה ובמקביל ‘לסייע לעוסקים להם קיימת ייחודיות בשיווק תוצרת מסוג זה‘”.
בתוך כך, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מפרסמת היום (יום שני, ט’ באדר א’ התשפ”ד) גילוי דעת ל-עוסק, בו יתאפשר להציג בשיווק מקוון את ארצות הייצור האפשריות של התוצרת החקלאית המסוימת.
זאת בלבד שתינתן אפשרות נוחה וברורה לצרכן הישראלי לבחור את ארץ או ארצות הייצור שמהן הוא מעוניין או מסכים לקבל את התוצרת החקלאית.
בעקבות פניות שהגיעו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין אריאל דיאמנט, מבהיר את פרשנותו באשר לאופן סימון ארץ הייצור של תוצרת חקלאית בשיווק מקוון.
“תיקון מס’ 65 לחוק הגנת הצרכן, נכנס למעשה לתוקפו ביום 24.12.23, כאשר ‘הוראות סימון התוצרת החקלאית‘ בנוגע ל-שיווק מקוון, ייכנסו לתוקף מעשי ביום 24.2.24.
במסגרת התיקון לחוק, כל העוסקים ב-מכירה קמעונאית מחויבים לסמן בשילוט בולט וברור את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת.
החל מתאריך 24.2.24 החובה לסמן את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת (פירות וירקות טריים, ומוצרי חלב) תחול גם במכירה באופן מקוון (אתרי אינטרנט).
█ “תינתן אפשרות נוחה וברורה לצרכן לבחור את ארץ או ארצות הייצור שמהן הוא מעוניין או מסכים לקבל את התוצרת החקלאית”
בשל הייחודיות בשיווק מקוון של תוצרת חקלאית, כפי שהובהר בפניות אל הרשות, כאשר לתוצרת חקלאית מסוימת קיימות מספר ארצות ייצור (מספר ארצות ייבוא או תוצרת המיוצרת בישראל וכן, מיובאת מארצות אחרות) העוסק לעתים, אינו יכול לדעת בוודאות מאיזו ארץ ייצור תסוּפק התוצרת החקלאית בסופו של דבר לצרכן.
הדבר, נובע מכך שלעיתים קיים פער זמנים בין מועד ההזמנה באתר האינטרנט לבין מועד האספקה לצרכן (המבוקש או האפשרי) או כי העוסק לא יכול לדעת בוודאות מאיזה סניף או מרכז לוגיסטי תֶּאֱסֹף התוצרת החקלאית, העדר בַּרְקוֹדִים לכל תוצרת לפי ארץ הייצור וכן קיומה של תחלופה גבוהה בתוצרת החקלאית.
דובר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין דודו אבן חן, מסרה לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי מעיקרי גילוי הדעת של היועץ המשפטי של הרשות, עולה, כי; בהתחשב בקשיים הייחודיים שהוצגו ביחס לשיווק מקוון של תוצרת חקלאית, וכן בהוראות החוק ותכליתו, במקרה בו קיימת אפשרות ממשית שתוצרת חקלאית מסוימת שתסופק לצרכן, תהיה ממספר ארצות ייצור.
במקרה בו לא ניתן בעת השיווק לדעת מהי ארץ הייצור של התוצרת החקלאית שתסופק, יתאפשר לעוסק להציג בשיווק מקוון את ארצות הייצור האפשריות של התוצרת החקלאית המסוימת.
זאת ובלבד שתינתן אפשרות נוחה וברורה לצרכן לבחור את ארץ או ארצות הייצור שמהן הוא מעוניין או מסכים לקבל את התוצרת החקלאית.
אפשרות זו, יכולה להינתן במגוון דרכים, באמצעות הצגה באתר האינטרנט, שיחה וכיוצא באלה, כל עוד מתאפשר לצרכן לבחור בעת השיווק את ארץ או ארצות הייצור של התוצרת החקלאית בטרם זו, תסופק.
