"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות חדשות עסקים מאזני הצדק

תאגיד, העמדה לדין פלילי וענישתו על-פי הנחייה חדשה פרקליט מדינה

ההנחיה אף קובעת שכחלק משיקולי ההעמדה לדין, יש לבחון אם התאגיד מקדם תרבות ציות לחוק. עבירה המבוצעת במסגרת תאגיד עשויה בנסיבות מסוימות לנבוע מ-כשל נקודתי במנגנוני הפיקוח התאגידיים ובנסיבות חמורות יותר היא עשויה ללמד על כשל נרחב בתרבות הציות וכיבוד הוראות הדין בתאגיד. ככל שהנסיבות מלמדות על כשל נרחב, מתעצם משקלו של האינטרס הציבורי בהעמדת התאגיד לדין.
שי ניצן פרקליט המדינה, ברקע: חדר ישיבות של תאגיד עיסקי | צילום: פייסבוק משרד המשפטים | Depositphotos | עיבוד שולי סונגו ©
שי ניצן, פרקליט המדינה

פרקליט המדינה, המשפטן שי ניצן, פרסם היום (יום רביעי, כ"ד בתשרי תש"פ) הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות 'התביעה' ב'שיקולי העמדה לדין של תאגיד' ובגיבוש עמדתה ביחס ל'דרכי הענישה של תאגידים'.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בהנחיה 1.14 "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד" נאמר, כי הדין, מכיר בכך שקיימת חשיבות מיוחדת להתייחסות ל-תאגיד כאל ישות עצמאית שניתן להאשימה בפלילים. העמדתם לדין של תאגידים מוצדקת פעמים רבות בשל הצורך בהרתעה ובמניעת הישנותן של עבירות המתבצעות בדרך כלל בסביבה התאגידית, על ידי נושאי משרה של התאגיד.

הטלת אחריות פלילית על תאגידים, מרתיעה ויוצרת תמריצים לתאגיד לפעול לאיתור ומניעה של עבירות המבוצעות במסגרתו ומאפשרת להטיל סנקציות על התאגיד במצבים שבהם הוא הנהנה העיקרי מפירות העבירה שמבוצעת במסגרתו.

בהנחיה הודגש, כי העמדתו לדין של תאגיד אינה פוטרת את נושאי המשרה שביצעו את העבירות בפועל ובדרך כלל יש לוודא, כי לא יתאפשר לאורגן שביצע את העבירה לחמוק מאחריות עקב העמדתו לדין של התאגיד בלבד.

נקודת המוצא, לפי ההנחיה, היא שככל שקיימת תשתית משפטית וראייתית להעמדת תאגיד לדין וקיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין של התאגיד, יש להעמיד לדין. במובן זה אין הבדל בין יחיד לתאגיד.

בהנחיה נקבעה שורה של שיקולים מרכזיים שיש לשקול ביחס להעמדתם של תאגידים לדין, וביניהם; חומרת העבירה ונסיבותיה (מידת הנזק שהעבירות גרמו, טובת ההנאה שהתאגיד הפיק ועוד), מאפייניו של התאגיד החשוד (מידת מרכזיותו במשק, האם הוא מספק שירות לציבור, היקף פעילותו וכו').

מידת הכשל בתרבות הציות לחוק בתאגיד, מידת המעורבות של נושאי משרה בכירים בתאגיד בביצוע העבירה, מידת שיתוף הפעולה של התאגיד עם רשויות האכיפה, וכן שיקולים נוספים.

התביעה מגבשת עמדתה העונשית ביחס לתאגיד שהורשע, הרי שבנוסף לשיקולי הענישה הכלליים, עליה לתת את דעתה גם למצבו הכלכלי של התאגיד

ממלא מקום ראש מחלקת הדוברות של אגף דוברות הסברה ותקשורת, ב-משרד המשפטים, עורך דין נועם שרביט, הוסיף ומסר לאתר ל-כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' כי ההנחיה אף קובעת שכחלק משיקולי ההעמדה לדין, יש לבחון אם התאגיד מקדם תרבות ציות לחוק.

עבירה המבוצעת במסגרת תאגיד עשויה בנסיבות מסוימות לנבוע מ-כשל נקודתי במנגנוני הפיקוח התאגידיים ובנסיבות חמורות יותר היא עשויה ללמד על כשל נרחב בתרבות הציות וכיבוד הוראות הדין בתאגיד.

ככל שהנסיבות מלמדות על כשל נרחב, מתעצם משקלו של האינטרס הציבורי בהעמדת התאגיד לדין.

ההנחיה, מבהירה, כי קיומה של תוכנית אכיפה פנימית יישקל כשיקול מקל עם התאגיד, רק כאשר יהיו קיימות ראיות לכך שתכנית האכיפה היא אפקטיבית, ומבטאת תרבות ארגונית המעודדת התנהלות עסקית אתית ומחויבות לציות לדין.

באשר למדיניות הענישה, בהנחיה נאמר, כי כאשר התביעה מגבשת את עמדתה העונשית ביחס לתאגיד שהורשע, הרי שבנוסף לשיקולי הענישה הכלליים, עליה לתת את דעתה גם למצבו הכלכלי של התאגיד בעת ביצוע העבירות ובעת הטלת העונש (חוסנו הכלכלי של התאגיד, היחס בין גובה הקנס המבוקש לבין נתוני ההכנסות, הרווחיות וההון העצמי של התאגיד).

כמו כן לפגיעה הצפויה בגורמים קשורים כתוצאה מענישת התאגיד, כדוגמת בעלי המניות, עובדי החברה ונושיה.

אל ההנחיה של בעניין 'העמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד'.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן