בנקאות בנקים חדשות כסף מדבר צרכנות

שקל דיגיטלי עקרונות ליצירת מְכֻבָּדוּת ו”אפקט רשת” | בנק ישראל

נושא אימוץ השקל הדיגיטלי, הוא סוגיה מורכבת. מחד, כאמור, נדרש אימוץ על ידי מספר רב של משתמשים כדי שהשקל הדיגיטלי ישיג את המטרות שלשמן יונפק, ובצד זה של הסוגיה עוסק מסמך זה. מנגד, גם אימוץ נרחב מאוד עשוי להיות בעייתי, היות ולמעבר של חלק מפיקדונות העו"ש של הציבור אל השקל הדיגיטלי עלולה להיות השפעה מהותית על מבנה ואיכות המקורות של מערכת הבנקאות, עלויות המימון של מערכת.
0
0
נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, ברקע: אילוסטרציית מטבע דיגיטלי של השקל | צילום: יחצ | צילום 123rfCom | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
הנגיד פרופ’ אמיר ירון

בנק ישראל בראשות הנגיד הנגיד פרופ’ אמיר ירון, בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בונה תכנית פעולה, כדי שיוכל להיות ערוך להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) ככל שיוחלט על כך, בין שלל ההיבטים שנבחנים בפרויקט עולה סוגיית המכובדות של אמצעי תשלום חדש –  כיצד יובטח ש’השקל הדיגיטלי’ יאומץ על ידי המשתמשים השונים.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

ל’שקל הדיגיטלי‘ הנמצא עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים ואין לוח זמנים רשמי ליציאתו. יש פוטנציאל להפוך לאמצעי תשלום חשוב במשק הישראלי, אך לשם כך, יש צורך ביצירת בסיס משתמשים רחב.

כדי שהשקל הדיגיטלי, יניב תועלת ממשית עבור הציבור, נדרש אימוץ על ידי מספר רב של משתמשים, דבר שבפני עצמו יגרום לבתי עסק ומשתמשים נוספים לאמץ את אמצעי התשלום החדש.

מסמך זה, מפורסם היום (יום רביעי, י”ח בסיון, תשפ”ג) בהמשך לסדרת פרסומים של בנק ישראל בנושא ומפתח דיון במספר נושאים הקשורים (במישרין או בעקיפין) בסוגיית האימוץ והמכובדות של השקל הדיגיטלי. זאת בצד המשתמשים.

מהמסמך, עולה, כי המאפיינים שעשויים להגביר את האימוץ של השקל הדיגיטלי, הם;

מכובדות על ידי המדינה; מתן אפשרות לקבלת תשלומים (קצבאות, החזרים, תשלומים לבתי עסק וספקים, שכר) מהמדינה, ותשלום (קנסות, אגרות ומיסים וכדומה) למדינה באמצעות השקל הדיגיטלי.

הדבר, יסייע למכובדות של השקל הדיגיטלי במשק כולו, בשל יצירת אפקט הרשת, ובשל המעמד המיוחד שיש לממשלה במשק והלגיטימציה הציבורית שתינתן באופן זה לשקל הדיגיטלי, מעבר לעובדת היותו מונפק על ידי בנק ישראל.

חווית תשלום יעילה ונוחה אשר כוללת ממשק נוח ותחושת ביטחון בו, כמו גם זמינות ומיידיות של התשלום. הביטוי לתכונות הללו, חשוב בהליכי האפיון של השקל הדיגיטלי, מתוך המחשבה שגם אמצעי תשלום שיכולה להיות בו תועלת רבה, ייתכן ולא יאומץ באופן רחב – זאת אם חוויית התשלום לא תהיה חיובית, ואפילו עדיפה על זו שבאמצעי תשלום אחרים.

שימוש נרחב בשקל הדיגיטלי כאמצעי לביצוע תשלומים בין פרטים (P2P) יתרום  ליצירת אפקט רשת. אפקט זה, יגרום להשפעות חיצוניות חיוביות בשימוש השקל הדיגיטלי, כך שתשלום באמצעותו על ידי מספר משתמשים רב יותר, יביא בפני עצמו לתפוצה רחבה בקרב הציבור.

ניתן להסתכל על סוגיית האימוץ של השקל הדיגיטלי גם מהזווית של בתי העסק. המסמך, סוקר מספר מאפיינים אשר עשויים להגביר את הרצון של בתי העסק לאמץ את השקל הדיגיטלי במידה ויונפק, וביניהם;

  • עלות אטרקטיבית לבתי העסק בהשוואה לעלויות הכרוכות באלטרנטיבות הקיימות. התשתית הציבורית של המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי עשויה להוביל ליצירת סביבת תשלומים תחרותית יותר, וכזאת שמאופיינת בעמלות נמוכות יותר – גם לבתי העסק.
  • השימוש בשקל הדיגיטלי כמנוף לייעול התהליכים התפעוליים של בית העסק. בכלכלה שהופכת ליותר דיגיטלית, יותר תהליכים בייצור ובמכירה של המוצרים והשירותים הופכים לאוטומטיים.

תהליכים שנותרים ידניים, כגון; התשלום בנקודות המכירה ותשלום המסים לרשויות, מעכבים את הדיגיטציה ואת ההתייעלות של בית העסק. השקל הדיגיטלי עשוי להקל על הדיגיטציה של תהליכים אלו, ובכך לעודד עסקים רבים להשתמש בו.

המסמך, מציג גורמים נוספים שעשויים להקל על האימוץ של השקל הדיגיטלי בהווה, ולסייע לו לשמש כאמצעי תשלום רווח בעתיד. מבחינה טכנית, כדי ליצור אפקט רשת באמצעי תשלום חדש, חשוּב שהמשתמשים, יוכלו לעשות שימוש באביזרי קצה שכבר קיימים ברשותם, או שהשגתם תהיה נוחה וזולה.

גם בצד בתי העסק, שימוש בטכנולוגיות קיימות, עשוי לסייע לאימוץ הנרחב של השקל הדיגיטלי ולמעשה יפחית את העלויות שכרוכות בהתאמות אליו.

הגדרת השקל הדיגיטלי כ”הילך חוקי” אינה מחייבת בתי עסק לכבד אותו, אולם תסייע להקנות לו את המעמד שהציבור מקנה למזומן, ובכך תתמוך במְכֻבָּדוּת שלו. ה

אפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים באמצעות השקל הדיגיטלי עשויות תתמוך גם היא במכובדות זאת ומכיוון שהיא תאפשר שימוש בו בכל מצב, בדומה למזומן, ותגביר את האמינות של המערכת.

בנוסף, במידה והמטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, יוכחו ככאלו אשר עשויים להוזיל את הליכי העברות התשלומים בין מדינות, הדבר עשוי להוות תמריץ משמעותי לאימוץ של השקל הדיגיטלי.

התשלומים הללו הם מסורבלים, איטיים ויקרים ביחס לתשלומים מקומיים, וככל שה-CBDCs, יציעו פתרון אטרקטיבי, הדבר יתמוך באימוצם. פרויקט Icebreaker, בו השתתף בנק ישראל ביחד עם ה-BIS והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושוודיה, הציע מודל אפשרי לפתרון כזה.

לבסוף, המסמך עקרונות ליצירת מְכֻבָּדוּת ואפקט רשת של השקל הדיגיטלי, מציג סקירה קצרה של יישומי תשלומים עתידיים שאותם השקל הדיגיטלי עשוי לאפשר, כאלטרנטיבה או לצידו של כסף של המגזר הפרטי.

למשל; תשלומים זעירים, תשלומים שניתנים לתכנות ועוד. במידה והשקל הדיגיטלי, יישאר בפיגור אל מול אלטרנטיבות התשלום השונות מבחינת האפשרות ליישם תשלומים בעתיד.

הדבר עלול להשפיע לרעה על הרצון של הצרכנים ושל בתי העסק לאמץ אותו ולהשתמש בו, ולפגוע במכובדות שלו בטווח הארוך.

0
0



Tags

אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן