“שעון חורף”. בעוד 6 ימים בדיוק, יונהג ‘חוק קביעת הזמן’ כבכל שנה משנת 2013 ביום ראשון האחרון של אוקטובר, יחל המעבר מ’זמן שעון קיץ’ לזמן הקרוי; “שעון חורף” ואשר בו מזיזים את השעון במדינת ישראל, שעה אחת אחורה (מן השעה 02:00 לשעה 01:00).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
█ מה המשמעות של שעון החורף?
על פי דר’ נדיה גולדובסקי, אחראית על ‘הזמן הלאומי’ במשרד הכלכלה והתעשייה, אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש במדינת ישראל הוא שעון החורף אשר מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ, שבו מזיזים את השעון שעה קדימה, ולזמן זה, נקרא; “שעון קיץ“.
לדברי דר’ גולדובסקי; “שעון החורף, אינו מיועד, רק כדי “להרוויח” שעת שינה בבוקר, כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף, מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך.
בקיץ, למשל, מתברר, אנו מרוויחים ‘שעת אור מאוחרת‘ ובעונת חורף, אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות בהן השמש מתחילה לזרוח, כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ, מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.
█ מרגישים מדוכדכים ועייפים יותר בחורף?
“בחורף – מסבירה דר’ גולדובסקי; כשאור השמש, מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון מלטונין – Melatonin ( מכונה גם;“הורמון חושך”) עולות בגוף ואנו עשויים להיות מנוּמנמים ועייפים יותר.
תפקיד המלטונין, הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.
גם ה- סרוטונין – Serotonin, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור על פי מחקרים, באופן ישיר, ל’מידת החשיפה שלנו לאור‘. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף, עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך”.
█ איך זה קשור לשעון החורף?
ב- 30 באוקטובר, שעת הזריחה בישראל, תהיה ב- 5:35 ואילו שעת השקיעה, תהיה 17:26 ו-שעות האור הצפויות בתאריך זה, הן; 11 שעות ו- 51 דקות.
למחרת ב- 31 באוקטובר, עם כניסת ‘שעון החורף‘ תהיה בישראל שעת הזריחה ב- 5:56 ושעת השקיעה ב- 16:51 וכך נאבד כשעת אור יום אחת (סך הכל 10 שעות ו- 55 דקות שעות אור).
ב’יום הארוך ביותר בשנה‘ ב- 21 ביוני, אורך שעות אור היום מסתכם ב- 14 שעות ו- 14 דקות וב’יום הקצר ביותר בשנה‘ ב- 21 בדצמבר, אורך שעות אור היום, מסתכם ב- 10 שעות ו- 3 דקות.
█ במועד ההחלפה וב-מעבר משעון קיץ לשעון חורף, הזמן זז שעה אחת אחורה.
שעון החורף בישראל, על פי לפי ההגדרה, הוא הזמן הרשמי הלאומי שמסמנים אותו כ- UTC (INPL). זאת ביחס ל’זמן הבינלאומי‘ שהנו זמן יקום מתואם (באנגלית; Universal Coordinated Time UTC).
הזמן העולמי UTC, מהווה את הזמן בקו האורך 0ᴼ מעלות, אשר גיאוגרפית נמצא בעיר גריניץ’.
הזמן המקומי הישראלי UTC (INPL), מקדים את הזמן הבינלאומי ב-שעתיים בחורף UTC+2 ומקדים ב-שלוש שעות את הזמן הבינלאומי בקיץ UTC+3.
במילים אחרות, במועד ההחלפה וב-מעבר משעון קיץ לשעון חורף, הזמן זז שעה אחת אחורה.
כלומר, מהשעה 02:00 אל השעה 01:00. כשבמדינת ישראל, השעה תהיה 1:00 ה-זמן הבינלאומי, יורה על השעה – 23:00. שעון חורף 2021, יחל ביום ראשון, 31 באוקטובר בשעה 02:00 בלילה. שעון החורף, יסתיים ב-יום שישי, 25.03.2022 במרץ בשעה 02:00.
█ מהו השעון הלאומי?
- הזמן של מדינת ישראל, נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.
- המעבדה הלאומית לפיסיקה, מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל, נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992.
המעבדה, קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ו-אזרחיים, כגון; שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות, כמו: “כיפת ברזל“, מערכת ה-“חץ” ו”שרביט קסמים“.
- ב‘מעבדה הלאומית‘ ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות, כגון; רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.
- בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. כתוצאה מחידוש הציוד דיוק הסטנדרט הלאומי, עלה לרמה של 1X10-14.
- בראשון בינואר שנת 2017, נוספה שנייה נוספת שנקראה; Leap Second לזמן הבינלאומי UTC על מנת לתאם את הזמן UTC עם סיבוב כדור הארץ. הזמן הבינלאומי UTC, מבוסס על 500 שעונים אטומיים שנמצאים ב-85 מעבדות לאומיות ברחבי העולם.
הזמן UTC, נקבע במוסד הבינלאומי שנקרא; BIPM בעיר פריז. ארבעה שעונים של מדינת ישראל גם משתתפים בקביעת הזמן העולמי UTC. דיוק של הזמן UTC מהווה 5X10-16.
