חדשות תרבות הדיור | ועד בית

שימוש בשטח המשותף של בניין משותף כתחליף למחסן אינו סביר

אורי שלומאי, מפקח על רישום מקרקעין - לשכת חולון (הליך שיפוטי) בסמכות שופט בית משפט שלום ברקע: הדמיית חדר מדרגות בניין משותף בסגנון לופט-בהיר | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
אורי שלומאי
כבוד מפקח על רישום מקרקעין - לשכת חולון, אורי שלומאי, אשר דן בתביעה, טרח והרים את עצמו מכס השיפוט ובא לסיור בבניין, כדי לעמוד מקרוב על הסיבה לסכסוך השכנים“ ◄ המפקח על מקרקעין, קבע; "אני סבור, כי הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח, כי הצבת הארון ברכוש המשותף, מהווה שימוש סביר ורגיל...".
אורי שלומאי, מפקח על רישום מקרקעין - לשכת חולון (הליך שיפוטי) בסמכות שופט בית משפט שלום ברקע: הדמיית חדר מדרגות בניין משותף בסגנון לופט-בהיר | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
אורי שלומאי

האם הצבת ארון בחלל המסדרון בקומת המגורים בחדר המדרגות של בית משותף, מול דירתה של אחת הדיירות, מהווה ‘שימוש סביר’ ועצם ה’שימוש בשטח המשותף’ כתחליף ל’מחסן’ הוא לכשעצמו, מהווה שימוש לא סביר ברכוש המשותף. בשאלת ‘סכסוך השכנים’ הזו, דן המפקח על רישום מקרקעין – לשכת חולון (הליך שיפוטי).

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

ראשית סיפורה של “פרשת סכסוך השכנים” החל כאשר; מעין נגר דיירת בבניין ברחוב אורנבך 5 בעיר ראשון לציון, באמצעות נציגות הבית, תבעה את השכנים שגרים מולה בני הזוג בלומנטל גיא ומאיה, בעליה של דירה בבית המשותף בטענה, כי הציבו בחלל המסדרון בקומת המגורים ארון ב-חדר המדרגות, מול דירתה של הגב’ נגר וביקשו ליתן מתן צו מניעה קבוע ולסילוק יד.

הנתבעים, טענו מנגד, כי מדובר ב’תביעת סרק‘ שהוגשה בשם הנציגות מבלי שכוּנסה אסיפה כדין, כשלמעשה מי שעומדת מאחורי התביעה היא נציגת הנציגות על רקע סכסוך אישי עם הנתבעים.

לגופו של עניין נטען, כי מדובר בשימוש סביר ברכוש המשותף, לא כל שכן שלהצבת הארון (המכונה על ידי הנתבעים; “ארונית“) ניתנה הסכמה של הדיירים בקומת הנתבעים.

התובעת נגר, הצביעה על כך, כי מדובר ב’ארון קיר כבד‘ העלוּל אף לגרום לפציעה של מי מהדיירים או אנשי התחזוקה העוברים במסדרון. למעשה הזה בלבד, הייתה דבר שיש בו פתח ל’שימוש אסור ברכוש המשותף‘ והוא אף גורם מכשול וסכנה לכל דיירי הבניין המשותף.

השכנה התובעת, הדגישה, כי בהצבת הארון, בחרו הנתבעים לספח ל’רכוש הפרטי‘ חלק מהרכוש המשותף, זאת ללא הסכמת הדיירים. מנגד, הנתבעים בני הזוג בלומנטל, טענו, כי מדובר ב’סכסוך אישי‘ עם התובעת נגר, וכי מדובר ב”שימוש סביר ברכוש המשותף“.

כבוד מפקח על רישום מקרקעין – לשכת חולון (הליך שיפוטי) בסמכות שופט בית משפט שלום, מר אורי שלומאי, אשר דן בתביעה, אמר; “במסגרת הדיון ולאחר שהתרשמתי מהצילומים שהוצגו בפניי, כי אכן מדובר בארון גדול המצוי על שטח נרחב ברכוש המשותף.

ולאחר שגב’ מעין נגר מטעם הנציגות, הצהירה בפניי, כי הנציגות עומדת על כך שכל רכוש פרטי, יפוּנה מהרכוש המשותף, הצעתי לנתבעים (בני הזוג בלומנטל) להסיר את הארון, יחד עם אכיפה מסודרת גם בנוגע ליתר הדיירים בבית.

ואולם, בא כוח הנתבעים (עורך דין דוד מססה) עמד על כך שאבקר במקום על מנת שאיווכח האם הצבת הארון, כאמוּר, מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף.

כבוד מפקח על רישום מקרקעין – לשכת חולון (הליך שיפוטי) בסמכות שופט בית משפט שלום, מר אורי שלומאי, אשר דן בתביעה, טרח והרים את עצמו מכס השיפוט ובא לסיור בבניין, כדי לעמוד מקרוב על הסיבה ל”סכסוך השכנים“.

“ביום 14.7.2021, קיימתי ביקור במקום ללא נוכחות הצדדים. בביקורי התרשמתי, כי הבית המשותף הוא בית שמתוחזק ברמה גבוהה מאוד. הכניסה בבית המשותף מבחוץ “נקייה” מכל רכוש פרטי. בלובי הבניין, מוצבים; עציצים, כורסאות ותלויה תמונה.

לבקשת הנתבעים, בחנתי את כל אחת מהקומות בבית המשותף (סך הכל 8 קומות) והבחנתי, כי במרבית הקומות לא מוצב ברכוש המשותף רכוש פרטי של מי מהדיירים, מלבד שטיחונים בכניסה לדירות ובחלק מהקומות גם עציצים.

ואולם, מלבד הארון המוצב בסמוך לדירת הנתבעים, הבחנתי גם באופניים המוטלים במסדרון בקומה 1, ארונית המצויה בקומה 2 ובארונית נוספת בגודל דומה בקומה 7 (ליד דירה 29).

כמו כן, הבחנתי בעגלות סוּפר המונחות סמוך לשתי דירות בבית המשותף ובתמונה המונחת על רצפה ליד אחת הדירות.

המפקח, הנתבעים בני הזוג בלומנטל, לא עמדו בנטל ההוכחה, כי הצבת הארון ברכוש המשותף, מהווה ‘שימוש סביר

כמו כן, לבקשת הנתבעים בני הזוג בלומנטל, סיירתי בסמוך לדירות הגן לבחון האם מונח רכוש ציבורי (כמו; ספסל עליו דיברו הנתבעים) אך לא מצאתי דבר.

כב’ מפקח על רישום מקרקעין, מר אורי שלומאי, קבע, כי הוא ראה את הארון ואופן הצבתו ב”רכוש המשותף” ולאחר הסיור, קבע כב’ המפקח שלומאי, כי אכן מדובר ב’ארון חריג בגודלו‘ אשר חולש על כל השטח הפינתי מול דירת הנתבעים.

זאת ועוד; מוצבת לידו גם עגלת קניות של הסוּפרמרקט ושניהם יחד, למעשה חוסמים בכך את המעבר הימני ל-כניסה לדירה.

לטענת המפקח, הנתבעים בני הזוג בלומנטל, לא עמדו בנטל ההוכחה, כי הצבת הארון ברכוש המשותף, מהווה ‘שימוש סביר‘ ועצם ה’שימוש בשטח המשותף‘ כתחליף למחסן, הוא לכשעצמו, מהווה שימוש לא סביר ברכוש המשותף.

כב’ מפקח על רישום מקרקעין, מציין, כי על פי ההלכה הפסוקה, בעל דירה בבית משותף רשאי לעשות שימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף, מבלי שיידרש להסכמת מי מבעלי הדירות בבית המשותף.

אותו “שימוש סביר ורגיל” פורש בפסיקה כ”עשיית כל אותן פעולות (מטריאליות ומשפטיות) אשר על פי מהותו של אותו נכס, טיבו וייעודו טבעיות הן לגביו”.

בפסק דינו, הוסיף כב’ מפקח על רישום מקרקעין, מר שלומאי; “אני סבור, כי הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח, כי הצבת הארון ברכוש המשותף, מהווה שימוש סביר ורגיל.

ראשית, הצבת ארון, כאמור, כאשר כל החפצים האישיים מפונים מאזור הרכוש המשותף בבניין לצורך שיפור המראה הכללי של הבית והביטחון האישי של כל דייר, אינו יכול להתאים לתנאי המקום והזמן של הייעוד של הרכוש המשותף;

שנית, הצבת ארון, כאמור, הגם שמצוי בשטח המוביל לדירת הנתבעים, מונע לחלוטין גישה של כל אדם אחר בבית המשותף לאותו אזור וממילא מונע ממנו שימוש במקום זה, עליו מונח הארון.

וְדוּק; ככל שעסקינן בשימוש שאינו רגיל וסביר ברכוש המשותף, ובהעדר הוראה בחוק המקרקעין המסדירה שימוש מסוים זה ברכוש המשותף, האסיפה הכללית של בעלי הדירות בבית המשותף היא המוסמכת לקבל החלטה בעניין (סעיף 5 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין). בענייננו, לא התקבלה כל החלטה המתירה שימוש כאמור, נהפוך הוא.

דוברת היחידות המקצועיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת  במשרד המשפטים, מסרה הגב’ כרמית אורפז-ימין לאתר  ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי המפקח על מקרקעין, קבע, כי מטרת הצבת הארון, הינה אפסון נוח וזמין על חשבון הרכוש המשותף ועל כן, מדובר בשימוש שאינו סביר.

כבוד המפקח על רישום מקרקעין מר אורי שלומאי, קיבל את תביעת הגב’ מעין נגר ו-נציגות הבניין והורה לבני הזוג בלומנטל גיא ומאיה הנתבעים להסיר את הארון תוך 7 ימים.

אל; פסק הדין המלא; שימוש בשטח המשותף בבניין כתחליף למחסן לא סביר – 3-315-2020.

About the author

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 68, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות ונכד; רפאל, אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

דילוג לתוכן