מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה חקלאות אקולוגית חקלאות ישראל כאן מדע | טבע סביבה | אקולוגיה

שימוש בגנים של פרה יפחיתו כמות פליטות ה-מתאן וייעלו ייצור החלב

כך קובע מחקר חדש של צוות מחקר בינלאומי, בראשות פרופ' יצחק מזרחי מן המחלקה למדעי החיים ומ'המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב' ופרופ' אמריטוס R.J. וואלאס מאוניברסיטת סקוטלנד מאברדין, המבהירים, כי; ​"ממצאנו ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין: שינויי האקלים והביטחון התזונתי".
פרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ברקע פרות באחו | צילום: | צילום: דני מכליס | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ יצחק מזרחי

ניתן להשתמש בגנים של פרה, כדי לשלוט ב’מיקרוביומים’ מהקיבה שיפחיתו את כמות פליטות המתאן ולייעול ייצור החלב – כך עולה ממסקנות צוות מחקר בינלאומי בראשות פרופ’ יצחק מזרחי מן ‘המחלקה למדעי החיים’  ו’מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב’ ופרופ’ אמריטוס R.J. וואלאס מטעם אוניברסיטת סקוטלנד מ’אברדין’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הצוות, מצא, כי במחקר, שבדק 1,016 פרות החיות ב-4 מדינות אירופאיות שונות;

  • איטליה,
  • אנגליה,
  • פינלנד,
  • שוודיה.

נמצא, בממצאי המחקר שפורסמו בימים אלה בכתב העת Science Advances, כי מספר מצומצם של ‘מיקרואורגנזמים’ הנמצאים בקיבת הפרה, קשור למספר רב של תכונותיה וכן ליצור ה’מתאן‘ (תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.

מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH₄. על פי מודל VSEPR הצורה הגאומטרית של המתאן היא טטראהדרית. המתאן, הוא מרכיב עיקרי בגז טבעי ולכן, נחשב לדלק חשוב).

כידוע, החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פעיל ביותר בהתחממות הגלובלית.

לממצאי המחקר, השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על כמות גז המתאן המגיע לאטמוספירה.

פרופ’ מזרחי; “עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון'”.

הגילוי החדש, יאפשר לברור בעזרת הגנטיקה של הפרה מיקרוביומים מסוימים, דבר שיוביל לפתרונות ברי-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות מתאן  מבעלי חיים.

“ממצאנו, ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין; שינויי האקלים ו-הביטחון התזונתי” – מסביר פרופ’ מזרחי, המשמש גם כחבר ב’מכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב’.

“אפילו בזמננו, פועלים בתפוקה מקסימלית עבור אספקת מוצרי בשר וחלב, בעוד שהבעיה רק תלך ותחריף בעשורים הבאים, עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון’“.

“באמצעות גידול סלקטיבי, אנו צופים, כי נהיה מסוגלים להגדיל את יעילות ייצור המוצרים תוך הפחתת הגזי החממה הנפלטים ב-חקלאות” הוסיף וסיכם פרופ’ מזרחי.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן