בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה חקלאות אקולוגית חקלאות ישראל כאן מדע | טבע סביבה | אקולוגיה

שימוש בגנים של פרה יפחיתו כמות פליטות ה-מתאן וייעלו ייצור החלב

כך קובע מחקר חדש של צוות מחקר בינלאומי, בראשות פרופ' יצחק מזרחי מן המחלקה למדעי החיים ומ'המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב' ופרופ' אמריטוס R.J. וואלאס מאוניברסיטת סקוטלנד מאברדין, המבהירים, כי; ​"ממצאנו ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין: שינויי האקלים והביטחון התזונתי".
פרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ברקע פרות באחו | צילום: | צילום: דני מכליס | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ' יצחק מזרחי

ניתן להשתמש בגנים של פרה, כדי לשלוט ב'מיקרוביומים' מהקיבה שיפחיתו את כמות פליטות המתאן ולייעול ייצור החלב – כך עולה ממסקנות צוות מחקר בינלאומי בראשות פרופ' יצחק מזרחי מן 'המחלקה למדעי החיים'  ו'מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב' ופרופ' אמריטוס R.J. וואלאס מטעם אוניברסיטת סקוטלנד מ'אברדין'.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הצוות, מצא, כי במחקר, שבדק 1,016 פרות החיות ב-4 מדינות אירופאיות שונות;

  • איטליה,
  • אנגליה,
  • פינלנד,
  • שוודיה.

נמצא, בממצאי המחקר שפורסמו בימים אלה בכתב העת Science Advances, כי מספר מצומצם של 'מיקרואורגנזמים' הנמצאים בקיבת הפרה, קשור למספר רב של תכונותיה וכן ליצור ה'מתאן' (תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.

מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH₄. על פי מודל VSEPR הצורה הגאומטרית של המתאן היא טטראהדרית. המתאן, הוא מרכיב עיקרי בגז טבעי ולכן, נחשב לדלק חשוב).

כידוע, החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פעיל ביותר בהתחממות הגלובלית.

לממצאי המחקר, השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על כמות גז המתאן המגיע לאטמוספירה.

פרופ' מזרחי; "עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב'צריכת חלבון'".

הגילוי החדש, יאפשר לברור בעזרת הגנטיקה של הפרה מיקרוביומים מסוימים, דבר שיוביל לפתרונות ברי-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות מתאן  מבעלי חיים.

"ממצאנו, ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין; שינויי האקלים ו-הביטחון התזונתי" – מסביר פרופ' מזרחי, המשמש גם כחבר ב'מכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב'.

"אפילו בזמננו, פועלים בתפוקה מקסימלית עבור אספקת מוצרי בשר וחלב, בעוד שהבעיה רק תלך ותחריף בעשורים הבאים, עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב'צריכת חלבון'".

"באמצעות גידול סלקטיבי, אנו צופים, כי נהיה מסוגלים להגדיל את יעילות ייצור המוצרים תוך הפחתת הגזי החממה הנפלטים ב-חקלאות" הוסיף וסיכם פרופ' מזרחי.




דילוג לתוכן