ההפתעה המרגשת של סגן י׳ | חיל-האוויר הישראלי

לזה הוא לא ציפה! סגן י׳ חשב שהוא מצטלם לסרטון רגיל לקראת סיום קורס-טיס 179, אבל... לנו היו תכניות אחרות!

למי הצביעה גאולה אבן-סער ב-2006? | גיא זהר

כאן 11 | גאולה אבן-סער טענה שכל חייה הצביעה ליכוד, אבל מאמר מ-2006 טען אחרת. יש פער - וסגרנו אותו | אופירה אסייג, טענה שבסין וביפן אין תאונות דרכים. בדקנו. ועוד פערים קטנים | איך גם נתניהו וגם גדעון סער משתמשים באותו סקר להוכיח את הובלתם?

פורום כאן נעים

“למה אתה גונב?”: מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה חקלאות אקולוגית חקלאות ישראל כאן מדע | טבע סביבה | אקולוגיה

שימוש בגנים של פרה יפחיתו כמות פליטות ה-מתאן וייעלו ייצור החלב

כך קובע מחקר חדש של צוות מחקר בינלאומי, בראשות פרופ' יצחק מזרחי מן המחלקה למדעי החיים ומ'המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב' ופרופ' אמריטוס R.J. וואלאס מאוניברסיטת סקוטלנד מאברדין, המבהירים, כי; ​"ממצאנו ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין: שינויי האקלים והביטחון התזונתי".
פרופ' יצחק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ברקע פרות באחו | צילום: | צילום: דני מכליס | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ יצחק מזרחי

ניתן להשתמש בגנים של פרה, כדי לשלוט ב’מיקרוביומים’ מהקיבה שיפחיתו את כמות פליטות המתאן ולייעול ייצור החלב – כך עולה ממסקנות צוות מחקר בינלאומי בראשות פרופ’ יצחק מזרחי מן ‘המחלקה למדעי החיים’  ו’מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב’ ופרופ’ אמריטוס R.J. וואלאס מטעם אוניברסיטת סקוטלנד מ’אברדין’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הצוות, מצא, כי במחקר, שבדק 1,016 פרות החיות ב-4 מדינות אירופאיות שונות;

  • איטליה,
  • אנגליה,
  • פינלנד,
  • שוודיה.

נמצא, בממצאי המחקר שפורסמו בימים אלה בכתב העת Science Advances, כי מספר מצומצם של ‘מיקרואורגנזמים’ הנמצאים בקיבת הפרה, קשור למספר רב של תכונותיה וכן ליצור ה’מתאן‘ (תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.

מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH₄. על פי מודל VSEPR הצורה הגאומטרית של המתאן היא טטראהדרית. המתאן, הוא מרכיב עיקרי בגז טבעי ולכן, נחשב לדלק חשוב).

כידוע, החברה המיקרוביאלית, המאכלסת את מערכת העיכול של פרטים צעירים, משנה את תפקודה בהתייחס לייצור גז מתאן, המהווה גז חממה פעיל ביותר בהתחממות הגלובלית.

לממצאי המחקר, השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, שכן תפקוד של חברות אלו משפיע על כמות גז המתאן המגיע לאטמוספירה.

פרופ’ מזרחי; “עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון'”.

הגילוי החדש, יאפשר לברור בעזרת הגנטיקה של הפרה מיקרוביומים מסוימים, דבר שיוביל לפתרונות ברי-קיימא להגברת היעילות והפחתת פליטות מתאן  מבעלי חיים.

“ממצאנו, ישפיעו על שני אתגרים מרכזיים העומדים בפני הקהילה המדעית בעתיד הנראה לעין; שינויי האקלים ו-הביטחון התזונתי” – מסביר פרופ’ מזרחי, המשמש גם כחבר ב’מכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב’.

“אפילו בזמננו, פועלים בתפוקה מקסימלית עבור אספקת מוצרי בשר וחלב, בעוד שהבעיה רק תלך ותחריף בעשורים הבאים, עד שנת 2050, יהיו בעולם כ-9 מיליארד בני אדם. המשמעות היא, כי צפוי משבר ב’צריכת חלבון’“.

“באמצעות גידול סלקטיבי, אנו צופים, כי נהיה מסוגלים להגדיל את יעילות ייצור המוצרים תוך הפחתת הגזי החממה הנפלטים ב-חקלאות” הוסיף וסיכם פרופ’ מזרחי.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן