עדכון מ’רשות הכינרת’ לאחר גשמי הברכה אשר ירדו בראשית השבוע, מעלה, כי מצילום רחפן של שפך הירדן לכינרת, נראה שהמצב אבל טוב אבל הכינרת יכולה להיות במצב הרבה הרבה יותר טוב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בבדיקה שנערכה הבוקר על ידי פקחי רשות הכינרת, בתעלות המערביות-מזרחיות של נְהַר הַיָּרְדֵּן ( نهر الأردن) נרשמה ירידה ב-גובה המים של 90 סנטימטרים, עקב העלייה בטמפרטורות ו-הפסקה בגשמים.
עדיין קיימות זרימות טובות של מים בנחלים אל הירדן והכינרת. ברשות הכינרת, מקווים, כי המערכת החורפית הגשומה, תחזור בשבוע הבא ותוסיף עוד מים לשטחי החקלאות, הנחלים, המאגרים והאקוויפרים וכמובן לכינרת, שעדיין חסרים בה 5.4 מטרים עד לגובה המפלס.
משרד ’יעל שביט-תקשורות’ לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי, דוברות, המנוהל על ידי הגב’ יעל שביט, מסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי בנתוני רשות המים אתמול (חמישי, ד’ בשבט התשע”ט) בבוקר, נרשמה בחסדי שמים, עלייה נוספת במפלס הכינרת של 5.5 סנטימטרים משלשום.
המפלס, עומד כעת על 214.185-.
█ נְהַר הַיָּרְדֵּן
נְהַר הַיָּרְדֵּן ( نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים; עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח 251 קילומטרים וספיקתו בשפך לכנרת היא כחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה.
☚ עוד בהרחבה.
█ נְהַר הַכִּנֶּרֶת
הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. הכנרת סיפקה כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים פרי שנות בצורת פחתה שאיבת המים מהאגם, מתקני התפלה היו לספק המים העיקרי.
כיום הכנרת מספקת רק 2 אחוזים מסך הצריכה. מפלס מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-210 מטרים מתחת לפני הים, והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם.
הכנרת סיפקה בעבר כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת ואיכות המים, מעוררים עניין רב בציבור בישראל. מקורות הכנרת היו מקור לעימות צבאי בין ישראל לסוריה שכונה “המלחמה על המים”.
כיום מספקת הכנרת 2 אחוזים בלבד מתצרוכת המים, מחד גיסא בשל ירידת המפלס בעקבות רצף שנות בצורת, ומאידך עקב הקמת מפעלי התפלה רבים על חוף הים התיכון.
█ מפלס
לצורכי ניהול אגם הכנרת, נקבעו לאגם “קו אדום עליון” – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות, ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו”קו אדום תחתון” שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים.
הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 – 1969) שהביא לספיקות שיא בנחלים הזורמים אל הכנרת ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת.
ה‘קו האדום העליון’ נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) וה‘קו האדום התחתון’ נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים.
בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצף שנות בצורת, התקרב מפלס המים אל הקו האדום התחתון שנקבע ועל כן במהלך שנות ה-80 וה-90 הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך וכיום הוא עומד על 213-.
בדצמבר 2001, ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד; 214.87- מ’. מפלס זה, נקבע כ”קו השחור” שמתחתיו אסורה שאיבה.
מבחינת יכולת שאיבה, לא ניתן לשאוב ממפלס נמוך מ־215.5-, עקב ירידת מפלס המים מתחת לצינור השאיבה. נפח המים במפלס המרבי (“קו אדום עליון“) הוא 4.3 מיליארד מטר מעוקב, ובקו האדום התחתון – 3.6 מיליארד מטר מעוקב. כמות המים, הנכנסים לכנרת בשנה עומדת על כ-620 מיליון מטר מעוקב בממוצע רב שנתי.
כמות המים המתאדים בשנה עומדת על כ-250 מיליון מטר מעוקב, בממוצע ולכן כמות “המים הזמינים” (הכמות הנכנסת בניכוי האידוי) עומדת על כ-370 מיליון מטר מעוקב, בממוצע רב שנתי.
█ רשות המים
ב’רשות המים‘ קיימת יחידה (יחידת ניטור כנרת) המרכזת את כלל פעילות הניטור והתפעול בכנרת ובאגן ההיקוות. יחידה זו, אשר הוקמה ב-1998 ומלווה בצוות היגוי המורכב ממומחים מהאקדמיה, עוזרת למנהל רשות המים לקבל החלטות לגבי ניהול האגם על פי מיטב הידע הקיים.
עליית מפלס הכנרת היא תוצאה של מים הזורמים אליה מנחלים שונים, מאגן ההיקוות של הכנרת. מקור המים הוא במעיינות גדולים, לצד גאויות בעקבות ירידת משקעים בהיקפים גדולים באגן ההיקוות.
עם זאת, כמות המים הזורמת לכנרת מושפעת גם מהיקף השימוש במי המעיינות והנחלים לצורכי מי שתייה וחקלאות באזור עמק החולה ורמת הגולן, כאשר גידול בכמות המים הנתפסת באזורים אלו משמעה ירידה בהיקף הזרימות לכנרת.
המפלס, מושפע גם מתקופות השבתה יזומות של המוביל הארצי לצורכי תחזוקה.
בינואר 2013, נרשמה עלייה חדה במפלס הכנרת בעקבות שבוע גשום ביותר בצפון ישראל והמסת שלגים מהרי רמת הגולן והחרמון. העלייה, אשר נרשמה כגבוהה ביותר מזה שני עשורים, הגיעה לכשני מטרים וקירבה את מפלס הכנרת לקו האדום העליון.
☚ עוד בהרחבה.
☚ אל אתר רשות המים.
