עיריות ורשויות מקומיות במדינת ישראל מצפצפות בצורה צורמות ואינן מפרסמות דין וחשבון, כנדרש ב’חוק יישום חוק חופש המידע’ דיווח על הנעשה בתחום זה ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה, כך עולה היום (יום שלישי, כ”ט בכסלו התשפ”ד) מתמונת מצב של דין וחשבון, הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי (רשויות המקומיות) בשנת 2022.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כוכבות הזלזול כלפי התושבים באי יישום החוק, ואי הגשת דיווח ל’ממונה על חופש המידע‘ הן העיריות; אור עקיבא, בית שאן, דימונה, טייבה, טירת הכרמל, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, עראבה ו-קלנסווה.
עוד מתברר, כי עיריות נתיבות ו-קלנסווה, מעולם לא נענו לדרישת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף בכיר לתכנון מדיניות ב-משרד הפנים, להגיש דיווח, דרישה שנשלחה כבר בתחילת שנת 2023.
הדוח, מתבסס על דיווחים של כ-81% מן הרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח אל ממונה על חופש המידע.
חוק יישום חוק חופש המידע, מיישם את חוק חופש המידע הוא מסגרת משפטית המאפשרת ליחידים לגשת ולקבל מידע המוחזק על ידי רשויות ממשלתיות ומוסדות ציבוריים.
כן, הוא מתאר בדרך כלל את התהליך והדרישות לבקשה ולקבלת מידע, כמו גם כל פטורים או הגבלות על חשיפה של סוגים מסוימים של מידע.
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים, עורך דין שלומי בילבסקי, לא הסתיר את שביעות רצונו מהציבור; “העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות” המעידה לדבריו; “על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי”.
“על רקע זה, העוּבדה, כי רשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל, אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת” קבע ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע.
עורך דין בילבסקי, שלא הסתיר את כעסו ואכזבתו בהתנהגות הרשויות המקומיות לא נענו לדרישת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים להגיש דיווח, דרישה שנשלחה בתחילת שנת 2023.
█ נתונים מרכזיים מדוח היחידה הממשלתית לחופש המידע;
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,847 בקשות למידע, לעומת 13,028 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2022 (68% לעומת 48% בשנת 2021)
• בשנת 2022, בניגוד לשנה הקודמת לה, נרשם גידול משמעותי במספר הבקשות לשלטון המקומי (כ-24%).
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ראשון לציון (783), עיריית אשדוד (738), עיריית ירושלים (677) ועיריית חיפה (362).
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (98.4%), עיריית ירושלים (90.3%), עיריית ראשון לציון (79.8%), עיריית תל אביב-יפו (66.9%).
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (48.6%), עיריית נתניה (29.1%), עיריית הרצליה (18.5%) רמת גן (15.7%).
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (37.9%), פגיעה בפרטיות (9.4%), הקצאת משאבים (7.8%).
• 258 עתירות חופש מידע, הוגשו אל בתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-203 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה.
• בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן; עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית טבריה, עיריית שדרות, עיריית גבעתיים.
מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור, מר ליאור שחר; “בעבודה משותפת של משרד הפנים עם משרד המשפטים, הצלחנו להביא לכך שמעל 80% מהרשויות המקומיות, דיווחו על יישוּם ‘חוק חופש המידע‘.
יישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות קשור באופן ישיר בתושב וכמובן בשיפור השירות לתושב. חלק מייעודו של משרד הפנים מתייחס גם לשיפור השירות לתושב ואני מברך על ההתקדמות החשובה בנושא זה. אנחנו נמשיך ונפעל כדי לעמוד בייעוד חשוב זה”.
◄ אל חוק יישום חוק חופש המידע המלא לשנת 2023.
