"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל מועצה אזורית עמק הירדן סביבה | אקולוגיה קיבוץ תיירות | נופש

קיבוץ עין גב חויב להסיר גדרות שמונעות גישת הציבור לחוף הנופש

כב' שופט בבית המשפט העליון, יוסף אלרון; "השאיפה לשמירת הסביבה החופית, כפי שזו מוגשמת באמצעות החוק לשמירת הסביבה החופית, מגלמת בחובה את הרצון לשמור על אוצרות ומשאבי הטבע ברחבי הארץ, למען יושבי הארץ ולמען הדורות הבאים, ואכיפה קפדנית של הוראות החוק... היא ראויה ורצויה ויש לברך על מאמצי רשויות האכיפה בהקשר זה".
יוסף אלרון, שופט בבית המשפט העליון ברקע: גדר לא חוקית בחוף של קיבוץ עין גב | צילום: אלי גבאי, המשרד להגנת הסביבה | עיבוד: שולי סונגו
יוסף אלרון, שופט בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון (כב' שופט בבית המשפט העליון, יוסף אלרון), אישר צו של 'המשרד להגנת הסביבה' להסרת פגיעה בסביבה החופית, אשר משמעותו היא הסרה של גדרות שמונעות את גישת הציבור לחוף המשרת את אורחי כפר הנופש של הקיבוץ עין גב, שהוקמו בניגוד לחוק וללא היתר כדין.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

על פי המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, קיבל בית המשפט העליון, אתמול (יום ראשון, ‏י"ד באייר התשע"ט, 19.5.2019) את עמדת המדינה, שיוצגה באמצעות המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמש, דחה את בקשת רשות הערעור של קיבוץ עין גב לביטול הצו.

בית המשפט העליון, ציין, כי; "השאיפה לשמירת הסביבה החופית, כפי שזו מוגשמת באמצעות החוק לשמירת הסביבה החופית, מגלמת בחובה את הרצון לשמור על אוצרות ומשאבי הטבע ברחבי הארץ, למען יושבי הארץ ולמען הדורות הבאים, ואכיפה קפדנית של הוראות החוק… היא ראויה ורצויה, ויש לברך על מאמצי רשויות האכיפה בהקשר זה".

קיבוץ עין גב, הוקם בשנת 1937 כחלק מיישובי "חומה ומגדל" סמוך לחופיה המזרחיים של הכנרת במועצה האזורית עמק הירדן. לאחר מלחמת ששת הימים, החל הקיבוץ לפתח את ענף התיירות, ובכלל זאת הקים כפר נופש מדרום לשטחי המגורים של הקיבוץ.

ביום 12.4.2015, הוציא 'המשרד להגנת הסביבה' נגד הקיבוץ, צו להסרת פגיעה בסביבה החופית, לפי 'חוק שמירת הסביבה החופית' וזאת מאחר והציב ללא היתר בניה כדין "מכשולים" שונים בכפר הנופש, המופעל על ידו במרחק של כ-8 מטר מקו החוף.

בין היתר, נדרש הקיבוץ להסיר גדרות, מבנה מסעדה ומתקנים שונים בכפר הנופש, אשר מנעו מעבר חופשי לציבור לאורך כ-2 קילומטרים מרצועת החוף.

אגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, מסר באמצעות עורכת דין ויטה זק, לפורטל 'כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה' כי; יצוין, כי לאורך ההליך המנהלי והמשפטי הסיר הקיבוץ חסימות שונות ברחבי הקיבוץ, אשר הוצבו שלא כדין ומנעו גישה חופשית של הציבור לחופי כנרת.

במחלוקת נותרו גדרות כפר הנופש המנוהל על ידי הקיבוץ, אשר הוצבו כאמור בניגוד לחוק וללא היתר כדין.

הקיבוץ הגיש לבית משפט השלום בעיר עפולה בקשה לביטול צו להסרת הפגיעה בסביבה החופית, אשר נדחתה על ידי בית המשפט וזאת לאחר שבית המשפט, ערך ביקור במקרקעין ושמע את הראיות.

בית המשפט דחה את כל טענותיו של הקיבוץ, ובכלל זה טענות לפיהן חסימת המעבר החופשי נעשתה בהתאם לתכנית וצורכי בטיחות במקום.

בית משפט השלום, קבע, כי כלל המכשולים המופיעים בצו, לרבות הגדר הדרומית והצפונית הוקמו ללא היתר כדין, כי הגדרות אינן הכרחיות לצרכי בטיחות והינן חוסמות את המעבר החופשי לאורך חוף הים ולכן לא נפל פגם בהחלטת המשרד להגנת הסביבה להוציא את צו ההסרה.

הקיבוץ טען, כי זכות הקניין שלו גוברת על זכות הציבור למעבר חופשי.

ערעור שהגיש הקיבוץ לבית המשפט המחוזי בנצרת, נדחה, תוך שסמך ביהמ"ש את ידיו על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, לפיהן גדרות כפר הנופש פוגעות בזכות הציבור לגישה חופשית לסביבה החופית באופן המצדיק את הוצאת הצו.

בהתייחס לטענת הקיבוץ, כי הגדר הוקמה מטעמי בטיחות, ציין בית משפט המחוזי, כי הקיבוץ, רשאי להקים "גדר אווירית" אשר אינה צפופה מבלי לחסום את המעבר החופשי לחוף.

על פסק הדין של בית משפט המחוזי, הגיש הקיבוץ בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נשוא הליך זה, אשר נדחתה כאמור וצו ההסרה נותר על כנו.

טענתו המרכזית של הקיבוץ בבקשת רשות הערעור, הייתה, כי הגדרות נמצאות על קרקע אותה הוא חוכר מהמדינה, בין היתר לצרכי כפר הנופש, וכי התכניות הרלוונטיות מאפשרות את גידור כפר הנופש.

כמו כן טען הקיבוץ, כי זכות הקניין שלו גוברת על זכות הציבור למעבר חופשי.

המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמש, ביקשה לדחות את הבקשה, בין היתר מאחר שטענותיו של הקיבוץ, כבר נדונו והוכרעו בערכאות השונות, אשר קבעו, כי לקיבוץ אין זכות קניינית או תכנונית המאפשרת לו לחסום את הגישה לחוף באופן שיאפשר את הגישה אליו לאורחי כפר הנופש בלבד.

המדינה, הוסיפה, כי; "חופי הכינרת הם משאב מוגבל, ויש לשמור עליהם ככל שניתן מפגיעה ומחסימה. חופי הכנרת צריכים להיות פתוחים לשימוש ולרווחת הציבור, ובמקרה זה הוא יציקת תוכן בזכות זו אותה קובע המחוקק ובחשיבות הרבה שיש לשמירת המעבר החופשי סביב חופי הכינרת.

הגנה זו על חופי הכנרת היא לזמן הווה, אך גם לעתיד לבוא, והיא נועדה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מחופי הכנרת פתוחים וחופשיים".

בית המשפט העליון (כב' השופט י' אלרון) קיבל, כאמור את עמדת המדינה, דחה את בקשת רשות הערעור של הקיבוץ וקבע, כי ה-צו שהוציא 'המשרד להגנת הסביבה' יהא בר ביצוע החל מיום 1.6.19 (למעט חלקו הנוגע לגדר הדרומית אשר נדחה לביצוע בתוך 6 חודשים מיום מתן ההחלטה).

את המדינה ייצגה בהליך עורכת דין עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, בליווי אלי גבאי, יצחק בן דוד ועורכת דין ליאורה עופרי מטעם המשרד להגנת הסביבה.

אל החלטה ברעפ עין גב.




דילוג לתוכן