
“ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים” (בראשית, פרק י”א פסוק א). נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ, הבטיח לשחרר הודעה מטלטלת. ומהי ההודעה? ארה”ב, הגיעה להסכם עם החותים בתימן. לפיו החותים יפסיקו לפגוע ב-נתיבים ימיים בינלאומיים מצד אחד, וההפצצות על תימן, יופסקו – מצד שני. מהי ההפתעה בכך?
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עצם הקיום של דו שיח בשפתם של כנופיות הטרור הוא ההישג הגדול, שכן במצבים “רגילים” אין שפה משותפת, אין הבנה.
צד אחד מדבר כך וצד שני שומע אחרת, כפי שארע בעקבות המבול – שפת בני אנוש התבלבלה, כמו בשיר של להקת צלילי העוּד; “חנה’לה התבלבלה” (שיר עברי אשר חובר על ידי נתן אלתרמן בין 1933 ל-1934.
כיצד הצליח הנשיא לתקשר עם התימנים? ה ו א ד י ב ר ב ש פ ת ם.
ארה”ב ושותפותיה הפציצו את ארץ החוּתים ללא שום הודעות מקדימות על מיקום ההפצצות ובעוצמות המאלצות אותם להבין היכן הם נמצאים.
לא הפצצות מידתיות, לא הפצצות עם התראות, אלא כפי שאמריקה יכולה ויודעת לעשות.
ואז, ראה זה פלא, האילם פצה את פיו והסרבן זימר כמו ציפור שיר בשפה המובנת לכול. ככה זה מול כנופיות הטרור; דבר איתן בשפתן.
מזרחנים מובהקים כ-צבי יחזקאלי ו-מוטי קידר, חוזרים ואומרים לדרג הפוליטי את הכלל הנ”ל, על ידי אינספור מאמרים והבעת דעות, אך המסר כאילו נחסם.
דבר עם כנופיות טרור בשפתם, ולא בשפתך. כדי לפגוע – בדוק לפני הפעולה מה מכאיב להן.
בעזה, מכאיב כיבוש והתיישבות יהודית כמו גם גירוש. ספירת חללים לא מעניינת אותם. הריסת בניינים תוך הבטחה לשיקומם בעתיד לא מעניינת את כנופיות הטרור.
הרעבת האוכלוסייה לפרקי זמן קצרצרים עם תקווה למשלוחים של כל טוב הארץ אחר כך, לא משפיעה על המשפיעים שם, שהם בין כה אינם מורעבים, כי הם ממומנים על ידי תומכי טרור בינלאומיים ועל ידי שוד וגזל של כל מה שמנותב להמונים.
לוחמה בתעלות (לא חשוב מי מנצח) לא מעניינת, לוחמה עצימה כולל הפצצות מסיביות בקנה מידה ישראלי – לא, אך בעוצמות אמריקאיות – כן, זה מתחיל להיות מובן, לדוגמא –
ה ח ו ת י ם…