הזמר והמלחין צביקה פיק, זכה ב’פרס מפעל חיים מטעם אקו”ם’ מגדולי הפופ הישראלי, הלך לעולמו בגיל 72, היום (יום ראשון, י”ז באב התשפ”ב) בביתו אשר בעיר רמת השרון. טקס הלוויה של צביקה פיק, יערך מחר (יום שני, י”ח באב התשפ”ב) בשעה 10:00 בבית העלמין רמת השרון. המשפחה הפתיעה והודיעה, כי הלוויה תתקיים בקרב בני המשפחה והחברים הקרובים ביותר בלבד. זאת ועוד; לבקשת המשפחה הלוויתו הזמר והמלחין פיק, אינה פתוחה לסיקור תקשורתי ולציבור הרחב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
צביקה (הֶנרִיק) פיק (3 באוקטובר 1949ב-14 באוגוסט 2022, היה זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי. הפריצה הגדולה של פיק אל תודעת הקהל, הגיעה כאשר נבחר לככב בתפקיד הראשי (קלוד) במחזמר “שיער“, שהוצג בישראל ב־1970.
אחר כך פרץ לגלי האתר עם מספר רב של להיטים וזכייה בתוארי זמר השנה ובפרסים. בשנות ה־90, זכה לפופולריות מחודשת והפך ל‘מלך הפופ הישראלי’ כשהחל בסיבוב הופעות עם הלהקה הירושלמית “נושאי המגבעת“, ונמשך בלחן שכתב לשיר “דיווה” לדנה אינטרנשיונל, עמו זכתה באירוויזיון 1998. ב־2002, הועלה בתיאטרון “הבימה” המחזמר “מרי לו“, המבוסס על שיריו.
פיק, נחשב לאחד היוצרים הישראלים הגדולים ביותר ולפורץ דרך כאשר הביא אל קדמת הבמה את מוזיקת הדיסקו והפופ. בפברואר 2011, קיבל את פרס אקום על מפעל חיים.
█ נשיא מדינת ישראל מר יצחק הרצוג, ספד; “צביקה פיק חידש את הנוף התרבותי הישראלי וחולל בו שינוי מהפכני. המוזיקה שלו חדרה ללבבות, כמילות השיר, והפכה לחלק בלתי-נפרד מפסקול חיינו. כשרונו יוצא-הדופן כיוצר הניב לתרבות הישראלית פנינים יפהפיות.
הוא היה ישראלי כל כך, והתחבר באופן עמוק לשורשים העבריים העשירים שלנו, ובה בעת שיקף את יופי פניה של מדינת ישראל בעולם כולו. קולו ולחניו ימשיכו להתנגן באוזנינו האוהבות לשנים קדימה. תנחומיי למשפחתו ואוהביו הרבים. יהי זכרו ברוך.
█ ראש ההמשלה לשעבר מר בנימין נתניהו ורעייתי שרה, פרסמו הודעת צער אנו דואבים על פטירתו של צביקה פיק, מגדולי אמני ישראל. הייתה בו שמחת חיים שבאה לידי ביטוי בשיריו הנפלאים.
צביקה, היה ויהיה חלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב למשפחתו. יהי זכרו ברוך.
█ משרד התרבות והספורט בראשות השר חילי טרופר, הודיע, כי הוא מרכין ראשו עם פטירתו של צביקה פיק, זוכה פרס מפעל חיים מאגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומוציאים אור (אקו”ם) זמר, יוצר ומלחין, מענקי המוזיקה הישראלית.
השר טרופר, הוסיף; “עצב גדול על מותו של הזמר והיוצר צביקה פיק, מגדולי אמני ישראל. פיק, היה אחד מאבני היסוד של המוזיקה והתרבות הישראלית.
הלהיטים שיצר נכנסו לכל בית בישראל וחדרו לאלפי לבבות והביאו לישראל הישגים כבירים, דוגמת הזכייה באירוויזיון בשנת 1998.
אני בטוח שהצלילים אשר פיק, הביא לעולם, ישארו כאן שנים רבות וימשיכו להיות חלק משמעותי מהפסקול הישראלי. משתתף בצער המשפחה בשעה קשה זו”.
היצירה המוזיקלית של צביקה פיק זיכרו לברכה, נטועה עמוק בהוויה הישראלית כאהבה לעד של סוף הקיץ ברגעים הכי יפים של החיים, כמוזיקה, שללב היא חודרת ומדליקה את כל הנשמות. יהי זכרו ברוך!
█ מארגני ומפיקי ‘הפסטיגל‘ מחזמר ישראלי לילדים, המוצג בחג החנוכה ומופיעים בו זמרים, שחקנים, דוגמנים, בדרנים, קומיקאים, סטנדאפיסטים וכוכבי רשת – הצטרפו אל אל המספדים; “משפחת ‘הפסטיגל‘ שמרכינה את ראשה ראש לזכרו של היוצר הזמר המלחין והאייקון צביקה פיק שהלך היום לעולמו.
צביקה פיק השתתף בארבעה פסטיגלים בהם זכינו להנות מהכוכב הגדול שהיה, בשנת 2019 חגגנו את שיריו והוא היה אורח הכבוד שלנו. השירים, הלחנים והאישיות החד פעמית שלו – ישארו עימנו לעד. יהי זכרו ברוך“.
█ כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018, ומדליקת משואה בטקס בהר הרצל בשנת 2014, הגברת מרים פרץ; “מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף תשרי ומת עמם”… כך שר צביקה פיק שהלך לעולמו היום ונאסף גם הוא בחומו של חודש אב. לכל אחד יש צביקה פיק משלו.
בהיותי נערה, שרתי בלהט את “אהבה בסוף הקיץ” שהפך להמנון בתקופת התיכון וגם את הלהיטים “אין מדינה לאהבה” ו”אני אוהב אותך לאה”.
כאימא וסבתא שרתי לילדיי וממשיכה לשיר לנכדיי את; “הסבון בכה מאוד” ועוד מגוון שירים נפלאים ובהם השיר “כנטות יום” שמילותיו כאילו נכתבו ליום זה;
“וידענו
לענינו עברו נעורינו
ובהערב, זכרם בנפשנו
יט, יחשיך צל יגון ערבות בנפשנו
ואולם, ממעל ידרוך כוכב אחר…..”
היום, עלה אחד מהיוצרים הגדולים של המוסיקה הישראלית מעלה.
“מעלה מעלה מעלה
עם כל השירים והמנגינות…”
והותיר לנו צוואה
“שירו עוד ועוד”.
█ ביוגרפיה;
לפיק, היה רקע מוזיקלי שהכין אותו לבאות הוא נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, בנם של בוריס ופאולינה פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. בגיל 5 החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל בעליית גומולקה בשנת 1957, הוא המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שבעיר רמת גן.
בבקרים למד פיק, לימודים סדירים, ובשעות הערב תרגל את יצירות פיוטר איליץ’ צ’ייקובסקי משהיה מגדולי מלחיניה של רוסיה. נחשב לאחד המלחינים הגדולים והחשובים ביותר ב”תקופה הרומנטית” ואת יוהאן סבסטיאן בַּאך, שהיה מלחין גרמני מתקופת הבארוק, הנמנה עם נגני העוגב והמלחינים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
כבר בגיל 15 הופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות “טלסטאר“, “השמנים והרזים” ו”השוקולדה“, לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה; הבי ג’יז, הביטלס והרולינג סטונז.
◄ קריירה מוזיקלית ראשית הדרך;
בסוף שנות ה-60, היה פיק, חבר בלהקת הקצב “השמנים והרזים” בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-המנג’ר, ז’ראר קמינסקי. בהמשך השתתף, יחד עם גבי שושן ומוזיקאי נוסף בשם שוקי לוי, בהרכב שנקרא “להקת שוקולדה“.
ההרכב שר שירי רוקנרול, באנגלית, במועדוני לילה בעיר רמלה וברחוב המסגר בעיר תל אביב. שלושת חברי הלהקה התקבלו להפקה הגדולה של המחזמר “שיער“, בישראל, בשנת 1970.
פיק, למעשה, חדר לתודעת הקהל הישראלי, כאשר נבחר לתפקיד; קלוד, התפקיד הראשי במחזמר “שיער” בו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו משדרת מיניות.
דמותו הארוכה (191 סנטימטר) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו “לא מכאן”. על תפקידו במחזמר “שיער” זכה בתואר “שחקן השנה“.
בראשית דרכו ספג צביקה פיק ביקורת ולעג מהמבקרים, אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי משוררים, כ”נאסף תשרי” (למילותיו של נתן יונתן), החל לזכות באהדת המבקרים.
בגיל 21, בתחילת 1971, יצא התקליטון הראשון שלו, עם לחניו ל”שני תפוחים” (מילים; אהוד מנור) ו”אני הולך לאן שאן” (מילים; יהונתן גפן) בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ’רצ’ילים.
במהלך השנה השלים פיק את אלבום הבכורה שכלל את “אין מדינה לאהבה” (מילים; יהונתן גפן), “המנהיג” (מילים; אהוד מנור), ו”זוהי הדרך שלי” (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ’).
לאלה צורפו 2 שירים מהמחזמר “שיער“; “אנה אפנה“, ו”יש לי חיים“. האלבום יצא בינואר 1972 בחברת “סי-בי-אס” והיו בו מרכיבים אופייניים לפיק; שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ’רצ’ילים, “האריות” ו”הבמה החשמלית” בנגינה ובליווי קולי) לצד שירים לא רוקיסטיים, כמו הדואט “שב בצד” עם אילנה רובינא.
גם פרובוקציה הייתה שם, עם שירים של יהונתן גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתרה (“אחד ועוד אחד“).
מעצם היותו יוצא להקת קצב, נזקק פיק להוכחה מיוחדת לכישרונו. סייעו לו בכך זמרים “ממוסדים” שהקליטו מלחניו; אילנה רובינא את “שבועה“, “רק אל תלך מהר” ו”אהבת אבא ואמא“, עדנה לב את “בלעדיו“, אושיק לוי את “שתי אחיות” וחוה אלברשטיין את “ליידי גודייבא“.
פיק עצמו, מתוך רצון להשתלב בברנז’ה המוזיקלית ביצע ב-1972 ב”ערב שירי משוררים” שיזמה תחנת גלי צהל את לחנו ל”צער אינו משאיר סימנים” (מילים; נתן זך, עיבוד; מישה סגל). תגובות רוב המבקרים היו קשות.
ב-1973, הופיע פיק גם בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר “שמע ישראל” (עיבוד ללחנו של רבי מנחם מנדל טאוב, האדמו”ר מקאליב) ובו הגיע למקום השלישי.
באותה שנה גם הלחין את “שושנת פלאים” של שאול טשרניחובסקי אותו ביצע במקור יוני נמרי, אך פיק עצמו גם ביצע לאלבומו “פיק” שיצא באוגוסט אותה שנה וכלל גם את “שמע ישראל“, “סימנים” (עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר), “הרקדן האוטומטי” (אותו ביצע עם רותי נבון),”מחשבות” (בליווי של הצ’רצ’ילים החדשים) “איתך ובלעדייך“.
כמו כן, הלחין לנבון את השיר “בין האצבעות” שכתבה מירית שם-אור, שזכה להצלחה, והקליט אותו גם לאלבום שלו עצמו.
ב-1974, יצא אלבומו השלישי “מה עכשיו?” שכלל את הלהיטים “אני אוהב אותך לאה” (עיבוד; אלכס וייס) ו”רינה טיל” (שנכתב כפרודיה על נערת הזוהר פנינה רוזנבלום) את שני השירים הלחין פיק למילותיו של אהוד מנור.
עוד כלל האלבום את שיר הנושא הרוקי, “החבר הכי טוב בעולם שלי” (שפיק הלחין במקור עבור יוני נמרי), “איתך ובלעדייך” (שמשום מה נכלל גם באלבום זה, על אף שנכלל כבר באלבום “פיק“), “שיר לבני ה-30 פלוס“, ודואט של פיק עם גלי עטרי ל”עכשיו אני יודע” (שבוצע במקור כ-שיר הנבחרים תשל”ג על ידי שלמה ארצי ואילנית).
לקראת סוף השנה, השתתף בפסטיבל הזמר החסידי השישי במספר עם השיר “אל המושיע” (מילים: מסורתי, עיבוד: אלדד שרים).
ב-1975 יצא אלבומו הרביעי “אריך נגן מס’ 4” מתוכו בלט להיט יחיד – הדואט “פרפרה” עם ג’וזי כץ (מילים: יהונתן גפן).
עוד כלל האלבום: חידוש רוקי במיוחד ל”שיר הקטר“, שהתפרסם בביצועו של אריק לביא, חידוש ל“מי יתנני עוף“, שהתפרסם בביצועה של אסתר עופרים, הבלדה “עליזה וחנן” (מילים; אהוד מנור) ו”בואי ונתחיל מהתחלה” (מילים; תלמה אליגון רוז).
בהקלטות האלבום השתתפו; פיק, אלדד שרים ודודי רוזנטל בפסנתר וסינטיסייזר, איציק ברנס ופיק בגיטרות, יוסי אטיאס בתופים, ואודי טמיר (להקת ‘זינגלה’) בבס.
ב-1976 הוציאה חברת “קוליפון” אוסף ראשון לפיק – “12 להיטי זהב”, שכלל שירים מאלבומיו הקודמים (מלבד אלבום הבכורה) ולהיט חדש אחד “דמדומים” (מילים; מירית שם-אור, עיבוד; אלדד שרים).
השיר “דימדומים הופיע שנה לאחר מכן גם באלבומו הבא של פיק – “קליידוסקופ” שיצא ב-1977 וכלל שירים אותם הוציא פיק במהלך 1976–1977, כגון; “משהו נשרף לי בלב” (מילים: אלי בכר ומשה בן שאול), “ערב סתיו יפה” שביצע עם יפה ירקוני (מילים: נתן אלתרמן), “זה קרה לי” (מילים; אהוד מנור),
“תחזירי לי את זה” (מילים; יהונתן גפן), “השנים שעברו” (מילים; נתן יונתן) ו”אהבה בסוף הקיץ” (מילים; מירית שם-אור), שהיה הלהיט הגדול ביותר מאלבום זה ובמיוחד של תקופת החופש הגדול.
פיק ואלדד שרים עיבדו, ובנוסף אליהם השתתפו בהקלטות; אלונה טוראל בקלידים, חיים רומנו וחיים קריו בגיטרות, מאיר ישראל ואהרל’ה קמינסקי בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, אוהד אינגר, וישראל בורוכוב בגיטרה בס, חברי להקת “פיאמנטה” ונגנים נוספים.
עוד באותה תקופה הקליט עוזי פוקס את לחניו ל”בארץ הרוק” ו”נעים להיזכר“, נאווה ברוכין את “למה אינך יוצא מחיי“, נירה גל את “תן לי חלום“, ויהורם גאון את “אני זוכר אותך“.
בעקבות זכייתו בתואר “זמר השנה” של רשת ג’ בתשל”ז (1977) הזמינה התחנה מ-פיק את השיר “נאסף תשרי” (“מת אב ומת אלול“) של נתן יונתן שזכה להצלחה רבה, ונבחר שנה לאחר מכן כ“שיר השנה” במצעד הפזמונים השנתי לשנת תשל”ח (1978).
בעקבות הצלחת השיר הוציא פיק בתחילת 1978 את האלבום “שירי משוררים” אשר פרט ל”נאסף תשרי“, כלל שירים מאלבומיו הקודמים שהלחין למילות משוררים.
כמו כן, הקליט לאלבום את השיר “משחקי מזל” (מילים; יהונתן גפן) וביצועים מחודשים ל-2 שירים מאלבום הבכורה שלו: “אין מדינה לאהבה“, ו”אני הולך לאן שאן“.
בסוף אותה שנה, יצא לאקרנים סרטו של ג’ורג’ עובדיה “בדרנית בחצות” בו הופיע פיק בתפקיד הראשי לצידה של תיקי דיין. בסרט זה שר 3 שירים; הדואט עם דיין “טוב להתאהב“, “בדרנית בחצות” ו”ידעתי מה אבקש“. פסקול הסרט יצא על גבי תקליט בעיבודיו של קובי אושרת.
חברת “קוליפון” עוד הספיקה להוציא במהלך 1978, שני אלבומי אוסף (“צביקה פיק – 24 להיטים” ו”צביקה פיק – להיטי זהב 2“), לפני שפיק עזב את החברה בטענה לדיווחים שקריים בנוגע למכירות אלבומיו, ולחבור מחדש לחברת סי.בי.אס, בה יצא אלבום הבכורה שלו.
בדצמבר 1978 יצא האלבום “מוסיקה” אשר כלל את “נאסף תשרי”, “מוסיקה (מעלה מעלה)”, “לא אני הוא האיש” (מילים: אלכסנדר פן, בו שונו חלק ממילות הבתים בשיר בביצועו), “שוב נתחיל מחדש” (מילים; נתן יהונתן) “מרי לו” (מילים; מירית שם-אור) וגם גרסת דיסקו מחודשת ל”אהבה בסוף הקיץ“.
חברת התקליטים סי.בי.אס. דיווחה על מכירות חסרות תקדים של האלבום – כ-40,000 עותקים בחודשיים הראשונים, וכ-100,000 עותקים תוך פחות משנה, שיא מכירות באותן שנים.
בהקלטות האלבום השתתפו נוסף לפיק, גם מאיר ישראל ואלון הילל בתופים וכלי הקשה, מוטי דיכנה, קובי כהן, מיקי שביב ומיכה מיכאלי בגיטרה בס, גרי אקשטיין וחיים רומנו בגיטרות. בקולות רקע השתתפו בין היתר; ריקי גל, גלי עטרי וריקי מנור.
במקביל להקלטת האלבום המשיך פיק להופיע על הבמות עשרות הופעות בחודש עם הרכב שכלל את ננסי ברנדס בקלידים וניהול מוזיקלי, גיורא קנת בגיטרות, מוטי דיכנה בגיטרה בס, ויקי קופ בתופים.
עוד באותה תקופה הלחין את השירים “שולה” ו”לילה וירח” לניסים גרמה, ו”אני בונה לי עולם” לצדוק צוברי.
לאורך שנות ה-70, זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, בהם “אלבום השנה” ו”זמר השנה“. בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה “מלאך או שטן” שכתב עליו העיתונאי דודו אורן.
צביקה פיק, היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.
הוא ערך הופעות יחיד במיטב האולמות בכל רחבי העולם: בקרנגי הול, פלאס דה זר, סנטה מוניקה אודיטוריום, פוייטנבלו הילטון ועוד.
בובת שעווה בדמותו כ’מלך הפופ הישראלי‘ הוצבה במוזיאון השעווה הישראלי, שכתב עליו עם הצטרפות דמותו למוזיאון ב-2004; “צביקה פיק, נמנה עם המיעוט הנבחר והמצומצם של אישים ישראלים, אשר הגיעו למוזיאון לאחר שעשו להם שם בזכות פועלם האישי בתחום המוזיקה הישראלית”.
בינואר 1979, השתתף לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר “אין לי איש מלבדי” (מילים; שמואל קרול), השיר אומנם הגיע למקום השני והפסיד ל”הללויה“, אך היה להיט גדול מחוץ לפסטיבל. בהמשך השנה, הלחין את המוזיקה לסרט “שלאגר” למילים שכתב אסי דיין, שגם ביים את הסרט.
בנוסף לכך, הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים ושר בו את “שיר הגראז‘”. מהסרט בלטו בעיקר השירים; “לצאת לצאת” בביצוע “הגשש החיור“, “שיר בהזדמנות“, “תן גז” שביצע גברי לוי, “דיסקו טנגו” שביצעו; שייקה לוי וגברי בנאי ו”שיר הפריחה” אותו שרה עפרה חזה, אשר באותה עת החלה את הקריירה שלה.
כמו כן, הלחין לסרט “דיזנגוף 99” שני שירים בפסקול שזכו להצלחה מתוכו; “מסיבת יום שישי” (אותו ביצע וזמרות הליווי בו היו גלי עטרי וריקי גל), ו”לגור איתו” (אותו ביצעה ריקי גל).
בסוף השנה הופיע ב”שירוויזיון” מספר 1 עם השיר “שון שמשון” (מילים; מירית שם-אור, עיבוד; אלדד שרים). בעקבות פעילות ענפה זו, זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר “זמר השנה” של רשת ג’ לשנת הפזמונים תשל”ט (1979).
באוגוסט 1979, יצא פיק למופע ענק בשם “המראה” בהפקת אברהם דשא “פשנל” ובבימויו של צדי צרפתי. עם ננסי ברנדס בקלידים, דון הרווי בתופים, גרי אקשטיין בגיטרה, ודייוויד לואיס בבס, הפכו הופעות “המראה” להיסטריה, ששיאה היה ב”עיר הנוער” בגני התערוכה בעיר תל אביב מול ארבעים אלף בני נוער.
עוד באותה שנה הלחין את השיר “שר לי” לציפי שביט, שביצעה אותו ב-שירוויזיון מספר 1 (תחרות זמר לילדים 1979–1982) כהמנון השירוויזיון. השיר ליווה את תחרות השירוויזיון בכל שנה.
בתחילת 1980, יצא האלבום “המראה” אשר כלל בתוכו את: “המראה“, “על חטא” (לפי מילותיו של יונתן רטוש) ו”כוכבים בדו” (לפי מילותיו של אלכסנדר פן), “ממש כמו בהתחלה” (שהוזמן על ידי גלי צהל לכבוד זכייתו של צביקה בתואר ‘זמר השנה‘ של התחנה), חידוש לשיר הנושא של אלבומו השלישי “מה עכשיו“.
כמו כן, הוא כלל את “אין לי איש מלבדי” ו”מסיבת יום שישי” שיצאו שנה קודם לכן. בהקלטות האלבום השתתפו מלבד פיק, גם; גרי אקשטיין ויצחק קלפטר בגיטרות, דון הרווי ומאיר ישראל בתופים, דייוויד לואיס ומיכה מיכאלי בבס, ריקי גל, קורין אלאל, ריקי מנור ו-שרי צוריאל בקולות רקע.
בקיץ אותה שנה, יצא האוסף “להיטיו הגדולים” אשר לו הוקלטו שני שירים חדשים אשר גם כן זכו להצלחה: “אלה סינדרלה” (עיבוד; אלדד שרים) ו”השתקפות” (עם השפעה מוזיקלית של פיק מסגנונו של הזמר גארי ניומן).
פיק זכה בפעם הרביעית ברציפות בתואר זמר השנה לשנת תש”ם של רשת ג’, לכבוד זכייה הקליט עם להקת “ברוש” את השיר “כנטות היום” למילותיו של המשורר אברהם בן יצחק, שיר זה זכה גם כן להצלחה.
עוד באותה שנה הלחין ועיבד את השיר “דם חם” לזמרת שרי, שהיה להיט גדול ונכלל באלבום אוסף שלה שנקרא באותו שם, וכן הלחין ועיבד 2 שירים לאלבומה השלישי של עדנה לב; “הנכון בין השגיאות” ו”הם לא מבינים מה זה בלי שמש“.
בספטמבר 1980, הוציאה חברת סי.בי.אס. לפיק אוסף להיטים ראשון בשם; “צביקה פיק – להיטיו הגדולים” שכלל 6 להיטים משני אלבומיו הקודמים וכן את “השתקפות” ו”אלה סינדרלה“.
עוד באותו חודש יצא פיק במופע חדש, כשהרכב הנגנים כלל את להקת “ברוש” שצירפה אליה גיטריסט אלמוני מהקריות בשם; יהודה פוליקר, את גיל לדין כמתופף נוסף, וכן את התקליטן אילן בן-שחר באפקטים ופעלולים מיוחדים. המופע רץ בהצלחה כחצי שנה ופיק היה בשיאו.
◄ שנות ה-80 – תקופת השפל;
בין השנים 1981–1991, המשיך להיות פעיל הן כמבצע והן כיוצר, אך מכירות אלבומיו כמבצע לא צלחו. כמלחין המשיך להלחין להיטים לאחרים (דוגמת “גבריאל” ו”יד ביד” לעפרה חזה ו”אלף נשיקות” ליהורם גאון) כמבצע הוא סבל משפל בפופולריות.
פיק, יזם הקלטה מחודשת של מקבץ להיטיו הישנים עם עיבודים אלקטרוניים ברוח שנות השמונים וגם יוזמה זו, נכשלה כלכלית ולא דיברה אל לב הקהל.
בדצמבר 1981, הופיע ב-פסטיבל שירי הילדים מספר 12 עם השיר “הסבון בכה מאוד“, אותו הלחין למילותיה של מרים ילן שטקליס. השיר הגיע למקום השני באותו פסטיבל, ומאז זכה להצלחה רבה ופיק הִרְבָּה לבצעו במופעים שונים.
ב-1982, יצא האלבום “עכשיו” שהיה הכישלון המסחרי הראשון של פיק, אך הנפיק להיטים, כגון; “נתק אהבה“, “אני רוצה לשכפל אותך“, “רומנטיקה” (שכתבו והלחינו חברי להקת הכל עובר חביבי ואשר התחרה בקדם האירוויזיון של אותה שנה והגיע למקום השישי), “מישהו אחר“, “מבעד לזגוגית המכונית” (בשניהם – מילים; רוני בראון) ו”מוקדם בבוקר” (מילים; מירית שם אור, לחן; צביקה פיק ורוני בראון).
בהקלטות האלבום השתתפו; מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, איתן גידרון בבס, גילי דור, ו-דני רובס בגיטרות, צביקה פיק ומשה לוי בכלי מקלדת, ירוסלב יעקובוביץ’ בסקסופון, וכן חברי להקת “ברוש“.
עוד באותה שנה הלחין לאלבום “פיתויים” של עפרה חזה את “גבריאל”, ולאלבומה של שרי הלחין ועיבד את “אל תגידו לי”.
בדצמבר 1982 השתתף בפסטיגל מספר 2 עם השיר “בובהל’ה” (מילים; מירית שם-אור, עיבוד; אלדד שרים).
ב-1983 הוציאה חברת סי.בי.אס לפיק אלבום אוסף נוסף בשם “אוסף פרטי“, שכלל שירים שהופיעו כבר באלבומו הקודם “עכשיו“, ושירים שהוקלטו לאלבום זה, אך לא נכנסו אליו דוגמת; “יש לך” ו”קסם קסם” (בשניהם – מילים; אהוד מנור) ו”במחצית הדרך” (מילים: רוני בראון, לחן; צביקה פיק ו-ירוסלב יעקובוביץ’).
עוד באותה שנה החל פיק בהפקת אלבום חדש בסי.בי.אס. והוציא לרדיו 2 שירים: “אשליה” ו”בגללך” בעיבוד של אלדד שרים, ונגינה של חברי “להקת ברוש“.
בדצמבר 1983 השתתף בפסטיגל מספר 3 עם השיר “אסתר” (מילים; מירית שם-אור) וכן הלחין ללהקת “הכל עובר חביבי” את השיר “מחר תזרח השמש” (מילים; מירית שם אור). השיר שהיה שיר אורח בפסטיגל, זכה להצלחה גם מחוצה לו.
לאלבומה של עופרה חזה “בית חם“, שיצא ב-1984, הלחין את השיר “יד ביד“. עוד באותה שנה שר עם פנינה רוזנבלום את שיר הנושא של הסרט; “עם ישראל חי בקושי“.
ב-1985 יצר פיק, יחד עם ננסי ברנדס ויזהר אשדות גרסאות אלקטרו פופ ללהיטיו, וכן קטעים חדשים למופע “קיץ אלקטרוני” בהפקה עצמית של “תשרי הפקות“.
פיק וברנדס בקלידים ומחשבים ובתוספת נגן כלי הקשה הופיעו פעמים מעטות בלבד והוציאו לרדיו רק שיר חדש אחד; “פאטה מורגנה“. עוד באותה שנה הלחין את השיר; “אל תוותרו על החלומות” לחיים משה, שביצע אותו בפסטיבל מספר 16.
בשנת 1986, השתתף פיק בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר “לילה לילה” שאומנם הגיע למקום ה-7, אך גם זכה להצלחה קצרה מחוץ לתחרות.
ב-1987, השתתף שוב בקדם אירוויזיון, הפעם עם השיר “דומינו” שהגיע למקום ה-10 עם 14 נקודות בלבד.
עוד באותה שנה הוציא את האלבום “15 שנה” (על שום מספר השנים שעברו מאז צאת אלבומו הראשון). האלבום הכיל שירים שפיק, הקליט והוציא בין 1983 ל-1986.
בין שירי האלבום, בלטו; “אני יכול לרקוד“, ביצוע של פיק ל”אלף נשיקות“, “אהבה יפנית“, והבלדות “אין לי מה לתת לך” ו”הישארי איתי הלילה“. פיק וננסי ברנדס עיבדו וניגנו בכל הכלים, ומירית שם-אור כתבה את כל שירי האלבום.
בשנת 1988, הוציא את האלבום “צביקה פיק שר חוליו אגלסיאס” שכולו גרסאות עבריות של מירית שם-אור ללהיטיו של הזמר הספרדי.
רוני וייס הפיק מוזיקלית את האלבום. בקיץ אותה שנה הוציא את השיר “רחוב המסגר“, שאת מילותיו כתב ובו געגועים לתקופת ‘להקות הקצב‘ בסוף שנות ה-60. בסוף השנה הוציא סינגל נוסף לרדיו – “בואי אליי” (מילים; מירית שם-אור).
◄ שנות ה-90 – הקאמבק;
בתחילת 1990, הוציא את השיר “זה הרגע שלנו“, שאת מילותיו כתב. בקיץ אותה שנה הוציא את השיר “עודנו נערים ללכת” למילים של נתן יונתן, ועיבוד של ננסי ברנדס.
עוד באותה שנה הוציאה חברת התקליטים של האחים “בן-מוש” אוסף לפיק בשם “להיטי זהב” שכלל ברובו עיבודים אלקטרוניים שיצר יזהר אשדות במחצית העשור הקודם.
באמצע 1991, הוציא את השיר “קצת ילדה קצת אישה” (מילים; מירית שם-אור, עיבוד; צביקה פיק ודודי רוזנטל)
בשנת 1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות “חזרה לשנות השבעים” הופיע ברחבי הארץ עם להקת “נושאי המגבעת” שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש.
הופעות אלה’ זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית. במסגרת שיתוף הפעולה – הקליט פיק עם הלהקה 3 שירים שיצאו לרדיו ב-1992; גרסאות ל”שיר הפרחה” ו”לגור איתו” וכן שיר מקורי – “קחי אותי אל תוך החלומות” (מילים: טל גורדון). עוד באותה תקופה הלחין לאלבומו של אורי פיינמן את השיר “אולי כמו אהבה“.
בקדם-אירוויזיון 1993, התמודד פיק עם השיר “ארטיק קרטיב” (מילים; מירית שם-אור) והגיע למקום השביעי.
ב-1994, הלחין את “אני לא יכולה בלעדיך” לאלבומה השני של דנה אינטרנשיונל. השיר הפך ללהיט גדול, ודורג במקום ה-5 במצעד הפזמונים השנתי תשנ”ה (1995) של רשת ג’. פיק עצמו הקליט מאוחר יותר גרסה משלו לשיר.
באמצע 1995, הוציא את האלבום “לעשות אהבה” בחברת “הד ארצי“. שיר הנושא – נעימה אינסטרומנטלית פתח וסגר את האלבום, עוד בלטו באלבום 2 שירים שכתב אסי דיין; “סוף” ו”דוח” וכן “פיטר פן” שכתבה חמוטל בן זאב. כותבים נוספים באלבום היו מירית שם אור, אילן גולדהירש ומקס גת-מור.
פיק, עיבד הפיק מוזיקלית וניגן בקלידים, ועמו השתתפו בהקלטות גם; גיל פלדמן ורונן שפירא בקלידים, אבי סינגולדה בגיטרות, אלי בן שושן בתופים וכלי הקשה, ואבי יפרח בבס. עוד באותה שנה הלחין וביצע עם דנה אינטרנשיונל את הדואט “מי שלא רוקד עומד” (מילים; מקס גת מור, עיבוד; עופר ניסים וצביקה פיק).
◄ מקום ראשון באירוויזיון 1998;
ב-1998 הגיע פיק להישג הבינלאומי הגדול ביותר שלו. השיר “דיווה“, שהלחין פיק לזמרת דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב. מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו “נשמט” מרשימת הקרדיטים.
ועדת בירור שהקימה אקו”ם, אישרה את העניין וקבעה, כי לוין. זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים. לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק, וזכה בתביעה שהגיש.
עוד באותה שנה לאלבום המחווה “עבודה עברית” חידש פיק את “להיות לבד” (עיבוד; ירון בכר), שביצעה במקור מירי אלוני לסדרת הטלוויזיה “חדווה ושלומיק“. עוד מאותו אלבום הוקלטו חידושים ללחניו של פיק – “לא אני” בביצוע ארקדי דוכין, “אני אוהב אותך לאה” בביצוע שימי תבורי, ו”שיר בהזדמנות” בביצוע להקת “טיפקס“.
◄ המשך יצירה;
בשנת 1999 הלחין צביקה פיק לאלבום הבכורה של בר כהן את השיר “חושיי מכושפים“. עוד באותה שנה הוציאה חברת “אן אם סי” את האוסף המשולש שכלל להיטים ממרבית אלבומיו.
במאי 2002, הוציא את האלבום “הלילה הוא הלילה” בחברת “אן.אם.סי“. באלבום בלטו שיר הנושא, שהולחן ובוצע לטלנובלה “סיטי טאוור“, “בלב גבר אוהב” (מילים: אלי ‘קפה’ לוי), ו”דרמה” (מילים; יואב גינאי) בדואט עם ניקי גולדשטיין.
יוצרים נוספים באלבום היו; מירית שם אור, אהוד מנור, ועידן יסקין, מלהקת “היי פייב“. את שירי האלבום הפיקו מוזיקלית צביקה פיק, דן ציפורי, ירון גוטפריד ורון כרמי. בהקלטות האלבום השתתפו פיק וירון גוטפריד בקלידים, אבי סינגולדה ודן ציפורי בגיטרות, אשר פדי בתופים, ואבי יפרח בבס.
עוד באותה שנה לאלבומה של שרית חדד “ילדה של אהבה” הלחין 6 שירים בהם בלטו; “מיסטר די.ג’יי“, ו”נדליק ביחד נר“, שנבחר גם לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באותה שנה.
בשנת 2003, הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני אלכסנדר פונומריוב באירוויזיון 2003, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר; “Hasta La Vista” הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד.
עוד באותה שנה ביצע עם ליאור נרקיס את “שיר מכל הלב” (מילים; חמוטל בן זאב, עיבוד; תמיר צור), שהוקלט לכבוד ‘חודש הזמר העברי‘ והלחין את שיר הנושא של הטלנובלה “משחק החיים“, שביצעה ריקי גל.
בשנת 2004, הלחין לאלבום הבכורה של מאיה בוסקילה את השיר “הלב“, שהפך ללהיט גדול. באותה השנה הלחין את השיר “רק אתה“, לשרית חדד. השיר נכלל באלבומה ה-12, חגיגה.
ב-2005, השתתף בפעם השישית בקדם אירוויזיון עם “אור ירח” (מילים; מירית שם-אור, עיבוד; יעקב למאי) והגיע למקום השלישי (המיקום הגבוה ביותר שלו מאז “אין לי איש מלבדי” מ-1979).
עוד באותה שנה, הלחין פיק את שיר האודישנים לעונה השלישית של “כוכב נולד” – “לפעמים חלומות מתגשמים“, בביצוע הפיינליסטים של העונה הקודמת – הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, וכן הלחין את השיר “הקהל שלי” לאלבומה של שרית חדד – “מיס מיוזיק” שיצא בסוף השנה.
בשנת 2009, הפיק פיק עבור חברת סלקום פרויקט בשם “עשרה לעשר” שבמסגרתו כתב עשרה שירים לעשר זמרות ישראליות, בהן; מאיה בוסקילה, דניאלה פיק, שילה פרבר, אורטל אופק ודנה לפידות. השיר הבולט ביותר בפרויקט היה “נשמתי“, שביצעה מאיה בוסקילה.
באפריל 2010, הוציא את הבלדה “כל כך הרבה אור” למילים של דורון מדלי, ועיבוד של יעקב למאי. ביולי 2010 הוציא פיק את השיר הקצבי “רוקדים הלילה” (מילים; דורון מדלי, עיבוד; תומר בירן).
עוד באותה שנה כחלק מהמאבק לשחרורו של החייל השבוי גלעד שליט, הלחין במשותף עם שלומי שבת (שגם ביצע) את השיר “בוא הביתה, בוא גלעד“.
בדצמבר 2011, הוציא שיר דאנס בשם; “רוני שלי” למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.
בפברואר 2012 הוציא פיק את השיר “עיניים כחולות” למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.
בשנת 2017, הלחין למיי פיינגולד את “פריחת הדובדבן“, ואף צולם לקליפ שנלווה לשיר.
בנובמבר 2019, חזר צביקה פיק להופיע, לאחר הפסקה עקב אירוע מוחי שעבר ב-2018, כאשר השתתף במופע החנוכה “PLAY פסטיגל”.
◄ כינויו בתקשורת;
לעיתים כונה פיק בתקשורת ועל ידי מעריציו “המאסטרו“, בשל הישגיו המוזיקליים.
◄ קריירה טלוויזינית;
ב-2001, השתתף צביקה פיק בסדרת הטלוויזיה “סיטי טאוור” בתפקיד מיקי שרון. ב-2005, התמנה לשופט בעונה השלישית של תוכנית המציאות המוזיקלית “כוכב נולד“, ושימש כשופט בה עד העונה השביעית ב-2009.
בנוסף ב-2005, עלתה בערוץ ביפ סדרת דוקו-ריאליטי אודותיו, אשר שמה נבחר לפי הכינוי שדבק בפיק עוד קודם לכן, “המאסטרו“. התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים ושל בת זוגו, שירה מנור, כשהתארחו בה גם אמו, ובנותיו, שרונה ודניאלה.
לאחר שידור התוכנית טענו פיק ומנור שההפקה ביימה חלק מהסיטואציות מחייהם באופן בלתי אמין. בשנת 2009, הופיע בתפקיד אורח במיני-סדרה המוזיקלית “תמיד אותו חלום” בערוץ הוט 3, שכתבה שירי ארצי, ועלילתה מבוססת על שיריו.
◄ כדורגל;
פיק, היה חובב כדורגל מושבע וכדורגלן לעת מצוא. ב-1973 הקליט את “הכח זהו כח” (מילים; אילן גולדהירש), שיר האליפות של הכח מכבי רמת גן, שהופיע באלבומו השני. בשנות ה-80 שיחק ב-הפועל יהוד והפועל ניר רמת השרון.
כמו כן, כיהן כסגן יושב ראש מכבי רמת השרון. חיבתו לכדורגל הביאה אותו להשתתף בשנת 2014 בתוכנית הדוקו-ריאליטי “גולסטאר“, המציגה את פעילותה של קבוצת כדורגל המורכבת מידוענים.
◄ מסעות פרסום;
לאורך הקריירה שלו השתתף צביקה פיק במספר רב של מסעות פרסום: ב-1979 הופיע בפרסומות לנעלי קנון; ב-1980, זימר בג’ינגל של חברת גינדי; ב-2004 פרסם את הטלפון הסלולרי מדגם נוקיה 3100.
בעקבות הקמפיין, זכה הדגם לכינוי העממי “נוקיה צביקה פיק“; ב-2006 השתתף לצד בת-זוגו שירה מנור בקמפיין של סלקום; בשנת 2011, השתתף בקמפיין רשת לפוסטינור.
◄ פעילות ציבורית;
במהלך שנות ה-80 שימש צביקה פיק כקצין תנועה (בדרגת פקד) וכן כקצין הסברה מחוזי (בדרגת רב-פקד) במחוז מרכז של משטרת ישראל.
◄ מבחר פרסים והוקרה;
- שחקן השנה על משחקו במחזמר “שיער“,
- 1977 תשל”ז, 1978, 1979 “זמר השנה” של רשת ג’,
- 1978, אלבום השנה,
- 1980, אוטוביוגרפיה, ספר ראשון שהוקדש לכוכב רוק מקומי: “צביקה פיק – מלאך או שטן” מאת דוו אורן,
- 2002, המחזמר “מרי לו” המבוסס על שיריו הועלה בתיאטרון “הבימה“,
- 2004, בובת שעווה בדמותו הוצבה במוזיאון השעווה בתל אביב,
- 2011, פרס אקו”ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי,
- 2018, פרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל (אמ”י) לשנת תשע”ט. פיק, לא נכח בטקס הענקת הפרס, שהתקיים בהיכל התרבות פתח תקווה, עקב מצבו הבריאותי,
- 2019, שודר סרטו של חיים אתגר על האירוע המוחי שעבר ותוצאותיו,
- 2019, מופע המחווה “מוזיקה” לזמר, המלחין והמוזיקאי צביקה פיק, במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון, והענקת פרס מפעל חיים על תרומתו רבת השנים לעולם התרבות והמוזיקה הישראלית,
- ב-12 באוגוסט 2019, קיבל פיק תעודת “תושב כבוד של העיר ירושלים” ממשה ליאון, ראש העירייה. פיק הוא הראשון שהוכר כ”תושב כבוד” של העיר.
◄ חיים אישיים;
בשנת 1975, הוא נישא למירית שם אור, הפזמונאית שכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. השניים, התגרשו ב-1995. לזוג שלושה ילדים: בנלי – רופא במקצועו, שרונה ו-דניאלה. שתי בנותיהם הרכיבו את הצמד המוזיקלי “האחיות פיק“.
בתו דניאלה, נישאה ב-2018 לקולנוען האמריקאי צלם קולנוע, תסריטאי, מחבר, יוצר טלוויזיה, במאי טלוויזיה ושחקן אמריקאי קוונטין טרנטינו (Quentin Jerome Tarantino) זוכה שני פרסי אוסקר (מתוך 8 מועמדויות).
בשנת 2004, החל פיק מערכת יחסים עם מעצבת האופנה שירה מנור הצעירה ממנו ב-36 שנים. לזוג נולדו שני בנים, ב-2014 וב-2016. במאי 2021, פורסם, כי הזוג נפרד.
בשנת 2018, בערב יום העצמאות, חש פיק ברע במהלך טיסה מלונדון לישראל. המטוס נחת נחיתת חירום בווינה בה פיק, אושפז בבית חולים מקומי, שם הסתבר, כי הוא עבר שבץ מוחי. לאחר כשבוע הועבר לאשפוז בישראל, ולאחר מכן למרכז שיקומי.
ב-15 במאי 2019, שודר ב”קשת 12” סרטו של חיים אתגר; “צביקה פיק, הריאיון הראשון“, בו חשף פיק לראשונה את מה שעבר עליו מאז האירוע המוחי בו לקה, איבוד השפה העברית ולימוד השפה מן ההתחלה.
█ דיסקוגרפיה;
◄ אלבומים;
- זוהי הדרך שלי (1972),
- פיק (1973),
- מה עכשיו? (1974),
- אריך נגן מספר 4 (1975),
- בדרנית בחצות – פסקול הסרט (1977),
- קליידוסקופ (1977),
- שירי משוררים (1978),
- מוסיקה (1978),
- המראה (1980),
- עכשיו (1982),
- אוסף פרטי (1983),
- 15 שנים (1987),
- צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס (1988),
- לעשות אהבה (1995),
- הלילה הוא הלילה (2002),
- מעלה מעלה – צביקה פיק בהופעה חיה, אלבום כפול (2004),
- צביקה פיק – בקיסריה (2006) – DVD.
◄ אוספים;
- 12 להיטי זהב (1976),
- צביקה פיק – 24 להיטים (1978),
- צביקה פיק – להיטי זהב 2 (1978),
- להיטיו הגדולים (1980),
- אוסף פרטי (1983),
- להיטי זהב (1990),
- הלהיטים הגדולים – חלק א’ / חלק ב’ (1993),
- האוסף המשולש – הביצועים המקוריים (1999).
הובא בסיוע אתר ויקיפדיה.
